ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- זמנים
- צומות החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הכלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן נוהגים לענג את שבת חזון ככל שבת. ואפילו אם שבת חזון בערב תשעה באב או שתשעה באב עצמו חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון, בשבת שלפני הצום אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת.
וכן כששבת בר-מצווה נופלת בשבת חזון, חתן בר המצווה עולה לתורה ועושים לו קידוש ושמחה כמקובל בכל השבתות. וכן כשנולד בן זכר עורכים מסיבת "שלום זכר" כרגיל.
ואף שככלל אין נוהגים אבלות בשבת, מכל מקום היו באשכנז שנהגו מקצת מנהגי אבלות, בעניין הלבוש והרחצה לקראת שבת חזון. וזאת מפני שכל מנהגי האבלות על החורבן מתחילים לפי מנהג אשכנז מראש חודש אב, וממילא יוצא ששבת חזון נופלת בתוך ימי האבלות. אבל למנהג הספרדים רוב מנהגי האבלות נוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, וממילא יוצא שלמנהג ספרדים שבת חזון אינה בשבוע שחל בו תשעה באב ואין בה שום מנהגי אבלות.
לבושי השבת : רבים באשכנז נהגו להשאר בשבת חזון עם בגדי החול, וכן כתב הרמ"א (תקנא, א). אבל כמה מגדולי אשכנז חלקו על מנהג זה, משום שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכיום המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז ללבוש לכבוד שבת חזון בגדי שבת מכובסים כבכל שבת. ויש שאין לובשים בגד אחד מבגדי השבת, כמו למשל את העניבה, כדי לבטא את הצער שבתקופה זו (מ"ב תקנא, ו). ולמנהג הספרדים נהגו תמיד ללבוש בשבת חזון בגדי שבת כרגיל.
רחצה : לכבוד שבת מתרחצים כרגיל בסבון ושמפו, אלא שהאשכנזים שנמנעים מרחיצה של תענוג כבר מראש חודש, מתרחצים לכבוד שבת במים פושרים. ולמנהג ספרדים שנמנעים מרחיצה של תענוג רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אפשר להתרחץ לקראת שבת חזון במים חמים כרגיל.
גילוח : רבים מיוצאי אשכנז נוהגים שלא להתגלח בכל שלושת השבועות, ואף למקילים להתגלח לקראת שבתות שבשלושת השבועות, לקראת שבת חזון אסור להתגלח. ולמנהג ספרדים, מותר להתגלח לקראת שבת חזון. וגם כששבת חזון סמוכה לתשעה באב מצד הדין מותר לפי מנהג ספרדים להתגלח לקראת שבת, והמחמיר שלא להתגלח תבוא עליו ברכה.
בהפטרה נוהגים האשכנזים לקרוא מקצת פסוקים מההפטרה, ופסוק אחד מפרשת דברים במנגינת איכה. והספרדים נמנעים מזה, כדי שלא לבטא אבלות בשבת.
2 - המעבר משבת לצום
בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי צום תשעה באב. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום, בשקיעת החמה או בשעה שיוצאים הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעה החמה, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא "בין השמשות". ולכן השבת נמשכת עד אחר צאת הכוכבים, ועוד כמה דקות, כדי לקיים מצוות תוספת שבת. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה. ומי שהתפנה בבין השמשות, כשיצא יטול ידיו כרגיל.
ונפרט יותר: בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת (עיין מ"ב תקנב, כג). אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. ואף שהשבת יוצאת רק מעט אחר צאת הכוכבים, ואין להראות שום סימן אבלות בשבת, מכל מקום כיוון שאכל ושתה כל השבת, אין נראה מכך שמפסיק לאכול לפני שקיעת החמה שהוא מתענה בשבת. וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות הואיל וממילא אין רגילים לשיר בכל שעה משעות השבת שירי שמחה.
אבל נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים עד צאת השבת. כלומר עד שיצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת, ואז יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה יצאו משבת, ויסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי החול. וילבשו בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, שאין ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב. ויש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, ובתנאי שיעשו זאת בלא שירגישו שהסרת הנעליים נעשית לשם אבלות. אולם כאמור, המנהג הרווח להסיר את הנעליים אחר צאת השבת. 1
וכן המנהג שלא לשבת על הכסא ולא לומר שלום, מתחיל רק לאחר צאת השבת.
ונוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת בכרבע שעה אחר צאת השבת, כדי שכל המתפללים יספיקו לצאת מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם ולבוא לבית הכנסת בבגדי חול לתפילת ערבית וקריאת איכה.
3 - הבדלה
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו", ומי שאינה מתפללת תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז תוכל לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).
בנוסף לכך מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך עליו אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. מי שהשתהה ולא ברך על הנר בתחילת הלילה יכול לברך כל הלילה, שכל הלילה של מוצאי שבת הוא זמן ברכת הנר.
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל. אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
כאן המקום להרחיב ולבאר כי בכל מוצאי שבת, למרות שכבר יצאו הכוכבים, תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה עד שיאמרו נוסח מסוים של הבדלה, כגון על ידי אמירת "אתה חוננתנו", ושלא לאכול עד שיאמרו את ההבדלה על הכוס. לפיכך במוצאי שבת זה אפשר להסתפק בהבדלה שבדיבור שעל ידה מותר לעשות מלאכה. ובמוצאי תשעה באב, שאז צריכים לאכול, יש לומר הבדלה על הכוס.
לפיכך חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך, מוטב שהקטן שעדיין אינו מבין את משמעות החורבן ישתה מהיין ולא החולה. ואם אין שם שם קטן, ישתה החולה מהיין כמלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל). ועדיף להבדיל אז על מיץ ענבים שאינו משמח.
וקטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.
^ 1 עיין בהלכות ומנהגי בין המצרים פ"ח הערות 2 ו7, שמבאר עפ"י הגר"א שאין עינוי בשבת, ולפי"ז מותר לרחוץ ולסוך עד צאת השבת. אבל למנהג המקובל כל שאינו ניכר כאבלות או עינוי יש להמנע ממנו. ולכן לכתחילה אין לרחוץ ולסוך, אבל היוצא משירותים ירחץ ידיו כרגיל, היינו כל ידו, ולא רק אצבעותיו כפי שנוטלים בתשעה באב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
