ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
ימי הקורונה, שאנו מצויים בעיצומם, מעוררים באופן טבעי את כל הפחדים הללו, בעידודם הנמרץ של מיסטיקנים למיניהם, עם או בלי זקן.
אופטימיות היא מרכיב חשוב באישיותו של אדם מאמין, והיא נובעת ישירות מהבנה כיצד פועל עולמו של אלוקים. הנחת המוצא של האמונה היהודית היא ש"טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". הקב"ה הוא טוב ולכן "לא תוהו בראה - לשבת יצרה", העולם הזה לא נועד להיחרב אלא להוסיף יישוב ובניין. לעיתים דווקא אנשים בעלי תפיסה דתית שטחית רואים בפיתוח העולם מעין מרד אנושי כנגד אלוקים, ומתמלאים בסוג של סיפוק מ'סוף העולם שמגיע'; או לחילופין מתקשים לקבל הנחיות רפואיות מן המדע השייך ל'כופרים'. מן העבר השני, קיימת תפיסה חילונית שמביטה על המציאות בקרירות מכנית, ומאמצת מבט פסימי על הקיום האנושי. זו הסיבה שדמיונות על סוף העולם נפוצים בתרבות המערבית. פסימיות מייצרת באופן טבעי חזיונות אפוקליפטיים. מדי כמה ימים מופיעים ספר או סרט שמתארים נגיף/מטאור/רעידת אדמה/פלישה של חייזרים שמשמידים את האנושות; וכאשר מתרחש לבסוף, בהתאם לסטטיסטיקה, אסון כלשהו - רואי השחורות מקבלים הילה של נביאים, ומאמצים נבואות דוגמת 'גוג ומגוג' כראיה לשיטתם.
חג הסוכות תשפ"א הוא זמן טוב להעמיק במשמעות הפנימית העומדת מאחורי החזון.
מלחמת התרבויות
"הִנֵּה יוֹם בָּא לַה'... וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַים לַמִּלְחָמָה" - באחרית הימים, בעת הגאולה, תתפרץ במלוא עוזה מלחמה תרבותית אדירה. תרבויות הגויים, שיחושו באינסטינקט פנימי כי בארץ ישראל צומחת תרבות חדשה העומדת בניגוד מוחלט לכל התפיסה החומרנית, יאזרו את שארית כוחם למלחמה. החיים הזורמים מירושלים, שיבשרו לעולם כי חלפו ימי האפלה וכי החל להופיע עידן שבו מנוהלים החיים מתוך קדושה - כל אלה יחוללו מאבק פראי, נואש ואחרון, שתכליתו לבלבל ולטשטש את תודעתו של העם היושב בציון (על פי נצח ישראל, לז; עולת ראיה א, רלב).
ואומנם, בשלב ראשון "וְנִלְכְּדָה הָעִיר" - ירושלים תיפול; התרבות הישראלית תידמה כמנוצחת על ידי שטף התרבויות הזרות שיציפו את ארץ ישראל. "וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים" - התאים המשפחתיים, המעגלים האינטימיים של הבית היהודי, אשר החוסן הלאומי מושתת עליהם - יהיו למשיסה ופריצות. "וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה" - תהיה התמסרות טוטאלית לתרבות הזרה. "וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה" - חצי מהעם אכן לא יעמוד במערכה וייפול שדוד לרגלי תרבות הגויים. יתרה מזאת, "וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָים, וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב, זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד" - יהיו פלגים בעם ישראל שיצטרפו לחיל הגויים, מתוך שטף חומרנות המרופד בזהב ובכסף, למערכה נגד ירושלים. עם זאת, "ְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר" - חלק מן העם לא ייפול בשבי, ויחזיק עמדה אמונית בתוך קריסת המערכות שמסביב (על פי עין איה שבת סז, ב).
"וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב. וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד" - הר הזיתים, בית הקברות הלאומי של עם ישראל, המקום שבו כנוסות נשמות הדורות כולם - ייבקע, וכך ייחשפו הכוחות האצורים בו. כלומר, המסורת התורנית האדירה שנטוותה במהלך השנים, מסירות הנפש של אבותינו ואמותינו על קדושת ה', צרור החיים הישראלי לדורותיו - כל אלה ישמטו את הקרקע תחת רגלי תרבויות הגויים המתיימרות להכניע את ירושלים (על פי אור החיים במדבר, טז).
"וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן" - "מאי 'יקרות וקיפאון'? אמר רבי אלעזר: זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי (צף וגלוי) לעולם הבא" (פסחים נ, א). היינו, אור התורה הפנימית, הנסתר מרוב בני האדם בימינו - יהיה גלוי לעתיד לבוא, והוא שיחולל את הניצחון במלחמה; ואז - "וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה', לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם".
לצמוח מהשבר
הביטויים על 'גוג ומגוג' ו'חורבן העולמות' שמסופר עליהם בחז"ל ובפסוקים - אין כוונתם שהעולם הולך לכיוון של השמדה ורוע, אלא בדיוק הפוך. העולם הולך וצומח, וישנן כל העת התמודדויות שמאתגרות אותנו יותר ויותר.
בהתאם לזאת, גם המאורעות שאנו חווים בתקופה זו הם חלק מרצף נבואות 'גוג ומגוג' ו'אחרית הימים'. מבחינה מעשית, האנושות תתמודד עם נגיף הקורונה כפי שהיא התמודדה עם נגיפים אחרים ובעיות שונות שהיו בעבר: בימי הבינים הייתה מגפת הדבר השחור; בתחילת המאה ה־20 הייתה מגפת השפעת הספרדית שהרגה מיליונים; והאנושות התמודדה, ולאחר מכן הלכה ושגשגה. יש כיום כלים מדעיים וסדר חברתי שבעזרת ה' יפתרו גם את הבעיה הזאת.
יחד עם זאת, כל משבר, בוודאי בהיקף עולמי דוגמת מגפת הקורונה, מועיל בסופו של דבר לבירור תרבותי. בלתי אפשרי לדעת כיצד בדיוק תשפיע מגפת הקורונה על התרבות העולמית, אולם ניתן לשער שהטלטלה שעוברת כעת האנושות תיתן את רישומה גם במישור הרוחני; אין ספק כי ענווה והכרה במגבלות החומר יהיו חלק מן הרושם הזה.
הנגיף הזה ילך ויתמוסס בצורה כזאת או אחרת - ואנחנו מתפללים שבכמה שפחות נזק. אדם אמור כעת להתפלל, ולפעול בכלים האפשריים מתוך אמונה, היגיון ושליטה עצמית. לרובנו אין יותר מדי מה לעשות ברמה האישית, אלא להתמקד במה שמוטל עלינו, ולא להפחיד את עצמנו ואת האחרים. המילים שיש לטפח היום הן אלו: אומץ, בהירות, רציונליות, אמונה וקור רוח.
האנושות רק הולכת וצומחת מדור לדור. גם הקורונה תיזכר כמשבר - לא קטן, אבל חולף.
העולם לא הולך להישמד. יש כאן נגיף שהאנושות מתמודדת איתו, בתבונה ובשליטה. הקורבנות והנזקים הכלכליים והחברתיים הם אדירים - אבל לא סופניים; רחוק מכך. הכול ישתקם, ואט אט יתברר ש"הָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד... וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת".
הרע יעבור; הטוב יתגבר; בעזרת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
