ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר: 'כי (אל) חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה'.
לכאורה דברי רבי שמעון בן נתנאל מקבילים לדברי רבי אליעזר במסכת ברכות 2 : "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אולם למעשה יש ביניהם הבדל, שכן רבי שמעון בן נתנאל מוסיף פסוק מספר יואל. ולכאורה אין זה מובן מה היא הראיה הקיימת בפסוק לדברי רבי שמעון בן נתנאל? הרי הפסוק מדבר על תשובה, ואילו רבי שמעון בן נתנאל מדבר על תפילה.
אלא הסבר הדבר הוא, שבמשנה קודמת באבות 3 נאמר, ששבחו של רבי שמעון בן נתנאל היה "ירא חטא". תכונתו של רבי שמעון בן נתנאל היתה יראת חטאו. הוא היה מלא תמיד ביראת חטא, וכך גם בשעת תפילתו. גם תפילתו היתה תפילה של יראה מן החטא, ובעקבותיה באה תשובה, ולכן הוא הביא את הפסוק העוסק בתשובה.
רבי שמעון בן נתנאל בא לחדש, שתפילתו של האדם צריכה לנבוע מתוך תשובה. לאחר שאדם עושה תשובה, כל מצוותיו וכל מעשיו מוארים באור אחר, וכפי שמוצאים אנו ב"שערי תשובה" לרבנו יונה, שבחלקו השלישי מובאות מצוות שאינן קשורות לתשובה, מכיוון שלאחר שאדם עושה תשובה - יש לכל המצוות משמעות אחרת. וכך הוא גם בתפילה. גם תפילתו של השב בתשובה היא תפילה אחרת. זו היא תפילה שבאה מכוח התשובה; שהתשובה גורמת לה, ועל כן היא מוארת באור של תשובה. ורבי שמעון בן נתנאל בא לחדש שכל תפילה צריכה להיות תפילה כזאת, ולכן הוא מביא את הפסוק מספר יואל.
על תפילה כזאת מדבר גם הרמב"ם בהלכות תשובה 4 , ומגדיר אותה כ'צעקה': "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם" וכו'.
בדבריו אלו של הרמב"ם, שיש תפילה של תשובה, קיים חידוש גדול, שכן באופן פשוט הרמב"ם סובר שאין תפילה מיוחדת של תשובה. הרמב"ן 5 , ההולך בעקבות הבה"ג 6 , כותב שדרשת הספרי 7 : "'ולעבדו' - זו תפלה", באה ללמד "שנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עיננו ולבנו אליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם 8 , וכענין שכתוב: 'וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' אלקיכם' 9 , והיא מצוה על כל צרה וצרה שתבא על הצבור לצעוק לפניו בתפלה ובתרועה, והוא הענין שבאר שלמה ע"ה, כמו שכתוב: 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר' 10 , וכתיב: 'רעב כי יהיה... דבר כי יהיה, שדפון, ירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע כל מחלה', 'כל תפלה, כל תחנה, אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה' 11 " וכו', ואם כן הוא סובר שיש מצוות תפילה מיוחדת לעת צרה, הנועדת לתשובה, לקריעת גזר הדין ולכפרת העוונות. אולם לדעת הרמב"ם, דרשת הספרי באה ללמד שיש מצוה מדאורייתא בכל תפילה שהיא, ולדעתו אין צורך במצוה מיוחדת שתלמד על חיוב התפילה בעת צרה. לדעת הרמב"ם, אמנם סדר שמונה-עשר הברכות נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה, אולם עצם חיוב התפילה לכל דבר שהוא - קיים מדאורייתא, וכשאדם זקוק לכל דבר שהוא, עליו להתפלל על כך, וממילא אין צורך לחדש שיש מצוה מיוחדת להתפלל בעת צרה, ואם כן היה מקום לחשוב שלדעתו אין מקום לתפילה מיוחדת של תשובה. על כן, קיים חידוש גדול בדברי הרמב"ם שיש תפילה מיוחדת כזאת, וכפי שהוא מבאר בהלכות תעניות 12 , ש"מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות' 13 ... ודבר זה מדרכי התשובה הוא" וכו', וכן הוא גם בספר המצוות 14 .
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 פרק ב, משנה יג.
^ 2 פרק ד, משנה ד.
^ 3 פרק ב, משנה ח.
^ 4 פרק ב, הלכה ד.
^ 5 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות עשה ה.
^ 6 המובא בהשגותיו של הרמב"ן לספר המצוות, שורש שלישי בסיומו, ליד ציון אות ח, וכפי שכתב ב"זוהר הרקיע", מצוות עשה, אות יב.
^ 7 עקב, פסקא מא.
^ 8 על פי תהלים קכג, ב.
^ 9 במדבר י, ט.
^ 10 מלכים א' ח, לה.
^ 11 שם, לז-לח.
^ 12 בפרק א, הלכות א-ב.
^ 13 במדבר י, ט.
^ 14 מצוות עשה נט.
^ 2 פרק ד, משנה ד.
^ 3 פרק ב, משנה ח.
^ 4 פרק ב, הלכה ד.
^ 5 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות עשה ה.
^ 6 המובא בהשגותיו של הרמב"ן לספר המצוות, שורש שלישי בסיומו, ליד ציון אות ח, וכפי שכתב ב"זוהר הרקיע", מצוות עשה, אות יב.
^ 7 עקב, פסקא מא.
^ 8 על פי תהלים קכג, ב.
^ 9 במדבר י, ט.
^ 10 מלכים א' ח, לה.
^ 11 שם, לז-לח.
^ 12 בפרק א, הלכות א-ב.
^ 13 במדבר י, ט.
^ 14 מצוות עשה נט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
