ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר: 'כי (אל) חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה'.
לכאורה דברי רבי שמעון בן נתנאל מקבילים לדברי רבי אליעזר במסכת ברכות 2 : "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים". אולם למעשה יש ביניהם הבדל, שכן רבי שמעון בן נתנאל מוסיף פסוק מספר יואל. ולכאורה אין זה מובן מה היא הראיה הקיימת בפסוק לדברי רבי שמעון בן נתנאל? הרי הפסוק מדבר על תשובה, ואילו רבי שמעון בן נתנאל מדבר על תפילה.
אלא הסבר הדבר הוא, שבמשנה קודמת באבות 3 נאמר, ששבחו של רבי שמעון בן נתנאל היה "ירא חטא". תכונתו של רבי שמעון בן נתנאל היתה יראת חטאו. הוא היה מלא תמיד ביראת חטא, וכך גם בשעת תפילתו. גם תפילתו היתה תפילה של יראה מן החטא, ובעקבותיה באה תשובה, ולכן הוא הביא את הפסוק העוסק בתשובה.
רבי שמעון בן נתנאל בא לחדש, שתפילתו של האדם צריכה לנבוע מתוך תשובה. לאחר שאדם עושה תשובה, כל מצוותיו וכל מעשיו מוארים באור אחר, וכפי שמוצאים אנו ב"שערי תשובה" לרבנו יונה, שבחלקו השלישי מובאות מצוות שאינן קשורות לתשובה, מכיוון שלאחר שאדם עושה תשובה - יש לכל המצוות משמעות אחרת. וכך הוא גם בתפילה. גם תפילתו של השב בתשובה היא תפילה אחרת. זו היא תפילה שבאה מכוח התשובה; שהתשובה גורמת לה, ועל כן היא מוארת באור של תשובה. ורבי שמעון בן נתנאל בא לחדש שכל תפילה צריכה להיות תפילה כזאת, ולכן הוא מביא את הפסוק מספר יואל.
על תפילה כזאת מדבר גם הרמב"ם בהלכות תשובה 4 , ומגדיר אותה כ'צעקה': "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם" וכו'.
בדבריו אלו של הרמב"ם, שיש תפילה של תשובה, קיים חידוש גדול, שכן באופן פשוט הרמב"ם סובר שאין תפילה מיוחדת של תשובה. הרמב"ן 5 , ההולך בעקבות הבה"ג 6 , כותב שדרשת הספרי 7 : "'ולעבדו' - זו תפלה", באה ללמד "שנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עיננו ולבנו אליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם 8 , וכענין שכתוב: 'וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' אלקיכם' 9 , והיא מצוה על כל צרה וצרה שתבא על הצבור לצעוק לפניו בתפלה ובתרועה, והוא הענין שבאר שלמה ע"ה, כמו שכתוב: 'בהעצר שמים ולא יהיה מטר' 10 , וכתיב: 'רעב כי יהיה... דבר כי יהיה, שדפון, ירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע כל מחלה', 'כל תפלה, כל תחנה, אשר תהיה לכל האדם, לכל עמך ישראל, אשר ידעון איש נגע לבבו, ופרש כפיו אל הבית הזה' 11 " וכו', ואם כן הוא סובר שיש מצוות תפילה מיוחדת לעת צרה, הנועדת לתשובה, לקריעת גזר הדין ולכפרת העוונות. אולם לדעת הרמב"ם, דרשת הספרי באה ללמד שיש מצוה מדאורייתא בכל תפילה שהיא, ולדעתו אין צורך במצוה מיוחדת שתלמד על חיוב התפילה בעת צרה. לדעת הרמב"ם, אמנם סדר שמונה-עשר הברכות נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה, אולם עצם חיוב התפילה לכל דבר שהוא - קיים מדאורייתא, וכשאדם זקוק לכל דבר שהוא, עליו להתפלל על כך, וממילא אין צורך לחדש שיש מצוה מיוחדת להתפלל בעת צרה, ואם כן היה מקום לחשוב שלדעתו אין מקום לתפילה מיוחדת של תשובה. על כן, קיים חידוש גדול בדברי הרמב"ם שיש תפילה מיוחדת כזאת, וכפי שהוא מבאר בהלכות תעניות 12 , ש"מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, שנאמר 'על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות' 13 ... ודבר זה מדרכי התשובה הוא" וכו', וכן הוא גם בספר המצוות 14 .
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 פרק ב, משנה יג.
^ 2 פרק ד, משנה ד.
^ 3 פרק ב, משנה ח.
^ 4 פרק ב, הלכה ד.
^ 5 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות עשה ה.
^ 6 המובא בהשגותיו של הרמב"ן לספר המצוות, שורש שלישי בסיומו, ליד ציון אות ח, וכפי שכתב ב"זוהר הרקיע", מצוות עשה, אות יב.
^ 7 עקב, פסקא מא.
^ 8 על פי תהלים קכג, ב.
^ 9 במדבר י, ט.
^ 10 מלכים א' ח, לה.
^ 11 שם, לז-לח.
^ 12 בפרק א, הלכות א-ב.
^ 13 במדבר י, ט.
^ 14 מצוות עשה נט.
^ 2 פרק ד, משנה ד.
^ 3 פרק ב, משנה ח.
^ 4 פרק ב, הלכה ד.
^ 5 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות עשה ה.
^ 6 המובא בהשגותיו של הרמב"ן לספר המצוות, שורש שלישי בסיומו, ליד ציון אות ח, וכפי שכתב ב"זוהר הרקיע", מצוות עשה, אות יב.
^ 7 עקב, פסקא מא.
^ 8 על פי תהלים קכג, ב.
^ 9 במדבר י, ט.
^ 10 מלכים א' ח, לה.
^ 11 שם, לז-לח.
^ 12 בפרק א, הלכות א-ב.
^ 13 במדבר י, ט.
^ 14 מצוות עשה נט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
