ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
"ויבואו שני המלאכים סדומה בערב, ולוט ישב בשער סדום, וירא לוט ויקם לקראתם, וישתחו אפים ארצה. ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם... ויפצר בם מאד, ויסורו אליו ויבואו אל ביתו, ויעש להם משתה, ומצות אפה, ויאכלו" (בראשית יט, א-ג)
" וירא לוט וגו'" - מבית אברהם למד לחזור על האורחים (רש"י).
" טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה. ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה, הוציאם אלינו ונדעה אתם. ויצא אליהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו. ויאמר אל נא אחי תרעו. הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם, ועשו להן כטוב בעיניכם, רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית יט, ד-ח).
רגע ... מה קורה כאן? לוט בן אחיו של אברהם אבינו, שהיה גר בביתו של אברהם אבינו, וממנו למד לחזור על האורחים, בעל חסד גדול, מוכן להפקיר את בנותיו לידי ההמון הזועם כדי להגן על האורחים שלו??? וכי יש לך עיוות גדול מזה? כך נוהג בעל חסד? הרי את זה הוא ודאי לא למד בביתו של אברהם אבינו!
נחזור מעט לאחור... "וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה כגן ה' כארץ מצרים באכה צער. ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום. ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד" (בראשית יג, י-יג). אם לוט היה תלמיד כה נאמן של אברהם אבינו, ממנו למד את מידת החסד לחזור על האורחים, מדוע הוא נוטש את אברהם אבינו והולך לגור בין אנשי סדום הרעים וחטאים לה' מאוד? בין אנשים שאידיאולוגית התנגדו להכנסת אורחים, הכנסת אורחים היתה עבירה על החוק במדינת סדום. זה הרי תמוה מאוד, מי הוא לוט הלזה, האם הוא סובל מפיצול אישיות?
" טרם ישכבו ואנשי העיר... ויקראו אל לוט, ויאמרו לו: איה האנשים", מכאן אתה למד שבשעה שנתפרש מן אברהם, וכתיב בו: "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן", זה סדום. ראה לוט שהיו אנשי סדום שטופין בזימה, בחר בסדום להיות עושה כמעשיהן. מנין? שכן הוא אומר להם לאנשי סדום: "הנה נא לי שתי בנות וגו'". בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו ליהרג על בנותיו ועל אשתו, והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, לעצמך את משמרן, ולבסוף תינוקות של בית רבן משחקין וקורין, "ותהרין שתי בנות לוט מאביהן" (תנחומא יב).
"אוציאה נא אתהן אליכם" - מתוך שבחו של האיש הזה באנו לידי גנותו, שהיה טורח מאד על אכסניא שלו להציל אותם מפני שבאו בצל קורתו, אבל שיפייס אנשי העיר בהפקר בנותיו אין זה כי אם רוע לב, שלא היה ענין הזמה בנשים מרוחק בעיניו, ולא היה עושה לבנותיו חמס גדול כפי דעתו. לכך אמרו רבותינו (תנחומא וירא, יב) בנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו ועל אשתו והורג או נהרג, וזה מוסר בנותיו להתעולל בהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא לעצמך אתה משמרן (רמב"ן).
מדברי חז"ל הללו ברור מאוד שלוט אכן לא היה כזה צדיק גדול... הוא בחר להצטרף לאנשי סדום שהיו שטופים בזימה כדי להיות עושה כמעשיהם. הוא היה מוכן להפקיר את בנותיו להמון הזועם שיתעללו בהן, כי היה לו רוע לב ואידיאולוגיה סדומית מעוותת. אם כך איך ניתן להסביר את הכנסת האורחים שלו, "מבית אברהם למד לחזור על האורחים"?
" צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת" (משלי יד, לד). "וחסד לאומים חטאת" - שהיו נוטלים מזה ונותנים לזה (רש"י).
"צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת". יש לפרש חטאת כמו עונש, על דרך "זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים" (זכריה יד , יט). ולאומים, שהוא לשון רבים, יורה על האומות. וגוי, שהוא לשון אומה אחת, יורה על העם המיוחד, רוצה לומר: ישראל. והפסוק, הערה להזהר מן הגזלות והחמסים, ואף כי יעשה מהם צדקות ומתנות, אין זה מברך אלא מנאץ (ראה בבא קמא צד.), ומצוה הבאה בעבירה עבירה גמורה היא (ראה סוכה ל.). ועל זה אמר: הצדקה שישראל והמוטבע במדותיהם עושים הוא התרוממות וכבוד לעושיהם, שעושים אותה מנכסיהם ומיגיע כפיהם, אבל חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת, רוצה לומר: עונש, שדרכם לטרוף טרף, לחמוס ולגזול, גוזלים מזה ונותנים לזה (רבינו מנחם המאירי).
תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני, מהו שאמר הכתוב (משלי יד, לד) "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה רבי אליעזר ואמר, צדקה תרומם גוי אלו ישראל... וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו... נענה רבי יהושע ואמר... כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין, חטא הוא להן, שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן... נענה רבן גמליאל ואמר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין, חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם... רבי אליעזר המודעי אומר... כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו... (בבא בתרא י:)
" וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה... ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו". לוט היה בביתו של אברהם אבל נושא את עיניו אל עבר סדום.. הוא בוחר להפרד מאברהם אבינו ודרכו האידיאולוגית של הליכה בדרכי ה', הוא מצטרף אל הסדומיים, עובר לגור בסדום, כיכר הירדן, ארץ נחלי מים, עיר של אנשים שטופי זימה, רעים בגופם, וחטאים בממונם. מצפונו מתחיל להעיק עליו, הוא הרי ראה את האמת של אברהם אבינו מול עיניו, אז הוא מצא פתרון, הפתרון של בעלי ה"לב הטוב" החפצים ללכת אחרי שרירות לבם, הוא בחר לקחת מביתו של אברהם אבינו את מצוות הכנסת האורחים, את החסד, אבל החסד החיצוני בלבד, הוא יספר לכולם עד כמה הוא אדם טוב, ומכניס אורחים, הוא כל כך טוב עד כדי כך שהוא מוכן אפילו להקריב את בנותיו שלו כדי להגן על האורחים הזרים, וכל זאת כדי להרגיע את מצפונו, ולהמשיך בדרך החיים המעוותת בה בחר. "חסד לאומים חטאת", חסד שעושין הלאומים והנמשכים אחר מדותיהם הוא חטאת.. כאשר החסד לא נובע מהליכה בדרכי ה', אלא ממניעים זרים, אז גם החסד עצמו הופך להיות חטאת, גוזלים מזה ונותנים לזה, מפקירים את בני המשפחה על מנת לסייע לאחרים, מרחמים ומסייעים לאויבים תוך פגיעה אנושה בבני עמם.
התורה הקדושה מלמדת אותנו כאן, שגם כאשר מכניסים אורחים, גם כאשר עושים חסד, זה צריך להעשות מהמניעים הנכונים, וחייב להעשות בשיקול דעת על פי התורה, רק כך נזכה שמעשינו יהיו "צדקה תרומם גוי", ולא חלילה "חסד לאומים חטאת".
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
