ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך תולדות

מה הגבולות והמשמעות של "דבר שקר"?

רבנים שוניםכסלו תשפ"א
17
לחץ להקדשת שיעור זה
פרשת תולדות מעוררת מחשבות רבות לגבי השימוש בשקר כאמצעי להשגת מטרה חיובית. יעקב נאלץ לשקר לאביו. לא נעים. אבל מעבר להרגשה, מה הגבולות והמשמעות של "דבר שקר"?
גישה אחת מופיעה בדברי הרד"ק (בראשית כז, יט): "יש תמהים: איך יעקב, שהיה צדיק וירא אלוהים, דיבר שקר? ואין זאת תימה, כי יעקב היה יודע כי הוא ראוי לברכה יותר מאחיו ורוח הנבואה שתשרה על יצחק לברכו, יתעשת אלוהים יותר לברכתו מאשר לברכת אחיו כי הוא רצוי לאל יותר ממנו, וחילוף הדברים [כלומר, השקר] במקומות כאלה אינם גנאי וחילול לצדיק... "
לדעת הרד"ק, השקר והאמת מתייחסים לערך שלשמו הם נאמרים. במידה ומדובר בצדיק לעומת רשע, אין כאן שקר כלל. גישה זו דומה לגישת הרי"ף בפירושו לגמרא ביבמות (סה, ב) "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". כותב שם הרי"ף, שלא מדובר בהיתר אלא במצווה! כלומר במקום שיש ערך חיובי לשקר – הוא הופך למצווה!
אמנם, מצאנו במדרש שיעקב אבינו נענש על התחזות זו: "כל הלילה הייתה עושה עצמה כרחל, כיון שעמד בבוקר 'והנה היא לאה', אמר לה: בת הרמאי! למה רימית אותי?! אמרה לו: ואתה למה רימית אביך?! כשאמר לך: 'האתה זה בני עשו?' אמרת לו 'אנכי עשו בכורך' ואתה אומר 'למה רימיתני?!' ואביך לא אמר עליך: 'בא אחיך במרמה'?! (מדרש תנחומא ישן, ויצא, יא).
דרכו של המדרש תוביל אותנו לגישתו של הרמב"ם לגבי "שקרים לבנים".
בכל היד החזקה, הרמב"ם דן באפשרות לשקר למען מטרה ראויה, רק פעם אחת.
בסוף פרק יד מהלכות גזילה ואבידה, מביא הרמב"ם את האפשרות לשקר – לשנות, רק בהקשר אחד: "תלמיד שאינו משנה בדיבורו כלל אלא בדברי שלום . . שהביא שלום בין אדם לחבירו והוסיף וגרע כדי לחבבן זה לזה".
לדעת הרמב"ם מדובר בהיתר בלבד, משום ששקר הוא לעולם שקר ואין כל אפשרות שהשקר יהפוך למצווה. זאת בהתאם לדבריו במורה נבוכים (א.ב) שאמת ושקר הם מציאויות מוחלטות.
מדוע אם כן מותר לשנות מפני השלום?
הטעם מסתתר בסוף הלכות חנוכה: "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקידוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם".
מדוע הרמב"ם נדרש להלכות סוטה – כדי לבאר עניין בהלכות חנוכה?! אלא שהרמב"ם מלמד אותנו סוד גדול.
אמת היא חותמו של הקב"ה (שבת נה). לכן השקר, הוא למעשה מחיקת השם. אי אפשר למחוק את ה' כדי להגיע למטרה רצויה. מאידך, גם השלום הוא שמו של הקב"ה (שבת י, ב). אם כן, מי דוחה את מי?
בעולם של ערכים סובייקטיביים ויחסיים או בלשונו של הרמב"ם, "המפורסמות", אי אפשר להכריע איזה ערך מכריע ערך אחר. האמת אינה ערך בתוך ערכים. לכן ההיתר לשנות את האמת מפני השלום, אינו העמדת ערך תחת ערך. זו הסיבה שהרמב"ם מביא בהלכות חנוכה את מחיקת השם של הסוטה. כדי לבאר ששינוי מפני האמת אינו דחיית ערך האמת מפני ערך השלום, שלום איננו רק גדול שבשבילו דוחים את מחיקת השם עצמו, הוא עצם התורה -עצם האמת. זה סודה של פרשת סוטה, שמלכתחילה כותבים את השם בכדי למוחקו - בכדי לעשות שלום בין איש לאשתו.
עוד בנושא תולדות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il