ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שלום הרב, אני נמצא בבידוד בחדר ללא חלון הפונה לרשות הרבים. האם אני יכול להדליק נרות בחדרי, כך שבעצם רק אני אראה את הנרות?
תשובה
כדי להשיב על שאלה זו עלינו לברר האם פרסום הנס הוא חלק מההגדרה הבסיסית של המצווה, ובלעדיו לא ניתן לקיים את המצווה, או שמא הוא רק תוספת (חשובה מאוד כמובן) למצווה, בעוד עיקר המצווה הוא עצם ההדלקה.
הדלקה מאוחרת
ננסה לברר שאלה זו דרך סוגיה העוסקת בזמן ההדלקה. הגמרא (שבת כא ע"ב) אומרת:
מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק.
כלומר, זמן מצוות נר חנוכה הוא "משתשקע חמה" ועד "שתכלה רגל מן השוק", דהיינו כחצי שעה. הראשונים דנו האם מי שלא הדליק בפרק הזמן הזה יכול להדליק מאוחר יותר. הרמב"ם (חנוכה פ"ד ה"ה) פוסק שלא ניתן להדליק לאחר זמן זה, אולם ראשונים אחרים חולקים על כך וסוברים שניתן להדליק מאוחר יותר מטעמים שונים (עיינו בספרי חנוכה – הלכה ממקורה, עמ’ 92 ואילך):
ייתכן שהביטוי "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" מגדיר את משך הזמן שהנרות צריכים לדלוק (חצי שעה), אולם אין הגבלה לזמן שבו אפשר להדליק במהלך הלילה (תוספות, רא"ש).
ייתכן שהזמן שכתוב בברייתא הוא רק הזמן לכתחילה, ובדיעבד ניתן להדליק כל הלילה (רשב"א).
ייתכן שההגבלה על זמן ההדלקה היא דווקא כאשר מדליקים בחוץ, אך אם מדליקים בפנים ויש פרסום הנס לבני הבית – ניתן להדליק גם מאוחר יותר (ר"י).
עוד ייתכן שכיום אנשים נמצאים ברחובות עד שעה מאוחרת יותר, ולכן הזמן שבו "תכלה רגל מן השוק" מאוחר יותר.
נשים לב להבדלים בין הסיבות: לפי שתי הסיבות הראשונות, הדלקה לאחר חצי שעה היא הדלקה בדיעבד, אולם היא אפשרית במשך כל הלילה, על אף שלא יהיה מי שייראה את הנרות. לפי שתי הסיבות האחרונות, הדלקה לאחר חצי שעה אפשרית לכתחילה (כיוון שעדיין יש בזמן זה פרסומי ניסא), אולם היא אפשרית רק כאשר יש פרסומי ניסא (לבני הבית או לבני רשות הרבים).
האם צריך שבני הבית יהיו ערים?
להלכה, השולחן ערוך (תרע"ב, ב) פוסק שלכתחילה יש להדליק בזמן (דהיינו בשקיעה או בצאת הכוכבים, ולכל הפחות בזמן שאנשים עדיין מסתובבים ברחובות), אולם בדיעבד ניתן לסמוך על שיטת התוספות והרא"ש ולהדליק כל הלילה, עד עלות השחר (סיבה א’). מכאן נראה שניתן להדליק גם אם אין אנשים ערים בבית או ברחוב בשעת ההדלקה.
לעומתו, הרמ"א (שם) פוסק מעיקר הדין כדעת ר"י, שהסיבה שניתן להדליק מאוחר היא שכאשר מדליקים בפנים יש פרסומי ניסא לבני הבית לא חייבים להקפיד להדליק לפני שתכלה רגל מן השוק. מכאן נראה שאם אין אנשים ערים בבית או בחוץ, אין להדליק נרות (בברכה).
הדלקת נרות בבידוד
לאור האמור עד כה נראה שמי שמדליק בשעה מאוחרת שבה אין אנשים ברחוב ואין אנשים ערים בבית, או במציאות של חולה קורונה שנמצא בבידוד ומדליק לבדו ואין אנשים רואים אותו – דינו תלוי בהבדל שבין השולחן ערוך והרמ"א. השולחן ערוך הסתמך על סיבה א’, שבדיעבד זמן ההדלקה הוא כל הלילה, ולא הגביל זאת בכך שיהיה פרסומי ניסא בזמן ההדלקה.
לכן לשיטתו ניתן בדיעבד להדליק בברכה כל הלילה, אפילו אם בני הבית ישנים. אם כך, לכתחילה יש להדליק בזמן (שקיעה או צאת הכוכבים, בהתאם למנהג של כל אחד), ואם לא יכול להדליק בזמן ידאג להדליק בזמן שעדיין יש אנשים ברחוב או אנשים ערים בבית, ואם אין אפשרות כזו – יכול להדליק בברכה גם אם הוא היחיד שייראה את הנרות. וכך פוסק הרב עובדיה יוסף (חזון עובדיה חנוכה, עמ’ סד-סו), שנוכחות בני הבית היא הידור בלבד, ואפשר מעיקר הדין לברך גם כשכל בני הבית ישנים.
אולם על פי העולה מדברי הרמ"א, הסיבה שניתן להדליק בשעות מאוחרות, כשאין מי שנמצא ברחוב, היא שההדלקה בשעות אלה מיועדת לבני הבית (סיבה ג’). לכן, אם יש מבני ביתו ערים – ידליק בברכה, ואם לאו ידליק בלי ברכה, וכך פוסקים המשנה ברורה (ס"ק יא) ומרן הרב קוק זצ"ל (בשירו על הלכות חנוכה, הובא בספרי הלכה ממקורה – חנוכה, בתוספת ביאור, עמ’ 349).
אולם פוסקים אשכנזים רבים חולקים על המשנה ברורה. הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, או"ח, ח"ד, סימן ק"ה אות ז) מסביר שפרסום הנס איננו חלק מהגדרת המצווה. הגדרת המצווה היא להדליק נר חנוכה, וישנו דין נוסף שההדלקה תהיה באופן שיש בו פרסום. לכן גם אם אין אפשרות לפרסם לאחרים (כי כולם ישנים, או שהוא נמצא במקום מבודד) אפשר להדליק כל הלילה ולברך (והוא מדמה זאת למגילה, שלכתחילה צריך לקרוא בעשרה בגלל פרסום הנס, אבל אם אין, קוראים גם ביחיד).
יש להוסיף על כך, שייתכן שפרסום הנס הוא גם עבור עצמו, ולכן גם אם אין אנשים ערים בבית יכול להדליק נרות בברכה, וכן כתב המשנה ברורה בשער הציון (שם) בשם החמד משה, שאין תנאי שמחייב שתהיה נוכחות של אנשים נוספים מלבד המדליק בזמן ההדלקה, שהרי גם אדם שנמצא במקום מבודד מדליק בברכה, ומוכח שבשעת הצורך די בפרסומי ניסא למדליק עצמו. וכן דעת הרב ואזנר (קובץ מבית לוי ח"י עמ’ ב) והגרשז"א (הובא שם בחזון עובדיה עמ’ סה, ובשלמי מועד עמ’ ריח). לכן, אמנם לכתחילה טוב שיהיה מישהו ער מבני הבית, אולם יש סיבות טובות למי שמדליק ומברך למרות שכולם ישנים.
זאת ועוד: הצורך בכך שבני הבית יהיו ערים נאמר רק לגבי מי שמדליק מאוחר. מי שמדליק בזמן, בוודאי צריך להדליק בברכה אפילו אם הוא לבד, כיוון שזוהי עיקר התקנה ויש בכך פרסום הנס לעצמו (שו"ת אגרות משה שם; הגרש"ז אויערבך, מבקשי תורה תשנ"ו, עמ’ טז אות י; הרב אלישיב, שבות יצחק, חנוכה פ"ד, עמ’ פח).
הלכה למעשה
לאור האמור, מי שנמצא בבידוד בחדר ללא חלון לרשות הרבים יכול להדליק נרות בברכה, גם אם אף אחד מלבדו לא יראה את הנרות, בין אם הוא מדליק בזמן ובין אם הוא מדליק מאוחר. אך לכתחילה טוב שידליק בזמן, וכך יצא ידי כל הדעות. כמובן, שיש להעדיף לשים את הנרות בחלון או במקום שבני הבית יראו את הנרות, וכך מרוויחים גם את פרסום הנס לאחרים.
אם בני הבית מדליקים עבורו – יוצא ידי חובה ואיננו צריך להדליק נרות (על אף שהוא בחדר נפרד, הרי סוף סוף זהו ביתו, וגם יוצא לעתים לשירותים וכו’). אולם למנהג האשכנזים בכל זאת רצוי שהוא ידליק בעצמו בחדרו.
אם ממילא יוצא לעתים לשירותים וכדומה, יכול לבקש מבני הבית להסתגר בחדר מסוים או בחוץ לכמה דקות, ולהדליק בפתח הבית (במקום שבו מותר לו להיות על פי הנחיות משרד הבריאות), והם יכולים לשמוע אותו (ואם מי שנמצא בבידוד הוא אב המשפחה והוא מדליק חנוכייה אחת עבור כולם, הרי שהם יכולים לשמוע אותו מרחוק ולצאת בכך, ואף אם לא שמעו את הברכות יצאו בהדלקתו).
כאשר אנחנו מדליקים נרות בחנוכה, צריכים אנו לחשוב כיצד מאירים גם לאחרים. אור החנוכיה מאיר לכלל ישראל, וככל שנדאג לכך שהאור יאיר לכל אדם מישראל, כך ישרה אור ה’ על כל אחד ואחד מאתנו באופן מלא. צריכים תמיד לזכור: גם מי שנמצא בבידוד – לא נמצא לבד. כמובן, שה’ נמצא אתו, אולם, מצווה גדולה לחשוב ולזכור את הנמצאים בבידוד או אנשים אחרים הנמצאים לבד – להתקשר אליהם, לשמח אותם ולזכות יחדיו באור הנפלא הבוקע מנרות החנוכה.
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
