שמונה וימי החנוכה | הרב חנניה מלכה | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
עיונים בעניני חנוכה

קטגוריה משנית

8525

13 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

נריה בן אורה יוכבד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ישנה תופעה מעניינת והיא שכל העולם כולו סופר ספירה עשרונית, כלומר שישנם עשרה מספרים בסיסים וכל שאר המספרים הם כפולות שלהם, או הרכבה שלהם. ממתי החלה ספירה זו? מדוע לא סופרים חלק מהעמים בצורה ספירה אחרת?, שאלה דומה ניתן לשאול על ימי השבוע מדוע אצל כל העמים השבוע הוא בן שבעה ימים, מדוע אין אצל חלק מהעמים שבוע בין שמונה או תשעה ימים.
רבי יהודה הלוי (הכוזרי) מבאר כי שתי עובדות אלו מוכחות כי העולם נברא מה' יתברך והוא קבע את הנחות יסוד אלו לאדם הראשון שיש עשרה מספרים ושבעה ימי שבוע וכל העמים קבלו דבר זה מאדם הראשון והעבירו זאת הלאה וזה לשון קודשו: "השמעת על אומה החולקת בדבר השבוע הידוע לכולנו המתחיל ביום ראשון ונשלם ביום השבת? וכיצד הודו בזה אנשי סין ואנשי איי המערב (הרחוקים) האם הייתה בזמן מן הזמנים התחלה לדבר בצבור (שהתאסף ) ובהסכמה כללית?.(ודאי שלא, אלא) סבת הדבר בהיות כל האנשים בנים לאדם או לנח או לאיש אחר וקביעת השבוע נמסרה להם בקבלה מאביהם הראשון... וכן גם הספירה העשרונית הסכימו עליה כל בני האדם מן המזרח ועד למערב כי אי זה טבע הביאם להתעכב בספירה דוקא לידי המספר עשר אין זאת כי אם מקבלת הספירה (העשרונית) מן האיש הראשון שהתחיל בה (שהוא אדם הראשון שקיבל דברים אלה מה')".

עשרה מספרים
חכמי האמת מבארים לנו כי העולם עצמו בשורשיו הקדומים נברא בעשר ספירות לא תשע ולא אחד עשרה, כך שעשרה מספרים בדווקא הם דבר מוכרח:

"בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק ה' את עולמו ...עשר ספירות בלי מה במספר ... עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשר... בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בורייו" (ספר יצירה פ"א).

לאחר שבארנו כי ישנם עשרה מספרים בדווקא מובנת יותר מהי "תורת המספרים" למהר"ל מפראג.המהר"ל מפראג ביאר כי לכל מספר ישנו משמעות מיוחדת המיחדת אותו בדווקא.
כלומר כל מספר מבטא רעיון רוחני מסויים ורעיון זה יבא לידי ביטוי בכל פעם שניפגש עם מספר זה.
לצורך הבנת עניינינו נעסוק בביאור ב' מספרים שבע ושמונה:
המספר שבע מייצג את שלמות הטבע ישנם שבעה מימדים לעולם (שש מימדים מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום ונקודת המרכז היא המימד השביעי). מחזוריות הזמן נעה על ציר המספר שבע כפי שמצינו שהעולם נברא בשבע ימים ללמדך כי שלמות טבע העולם הוא במספר שבע, ישנם שבעה ימים בשבוע, וכל שבע שנים שמיטה כל שבעה שמיטות יובל וכו'
וכן כתב המהר"ל: ", כי מספר שבעה הוא המספר שהוא שלם, שהרי מספר שבעה חוזר חלילה בימים ובשנים, ומזה נראה שהוא מספר שלם" (נצח ישראל ז') "כי שלימות של עולם הזה אינו רק עד ז', כי העולם הזה הוא עולם הטבע, שנברא בשבעת ימי בראשית".(שם ,יט) המספר שמונה בניגוד למספר שבע, מייצג המספר שמונה את הדרגה שהיא מעל הטבע, ולכן כל פעם שניפגש במספר שמונה נמצא כי הוא מבטא רעיון או דבר שהוא מעל הטבע: "כי מספר שבעה הוא המספר שהוא שלם, ...והשמיני, שהוא על המספר השלם" (נצח ישראל ז') ונביא מספר דוגמאות לדבר כיצד המספר שמונה מבטא את החיבור העל טבעי לטבעי.

פרשת שמיני
מפורסם הוא הדבר כי שם של פרשה הוא לא רק המילה הראשונה שבה החלה הפרשה אלא הוא גם מבטא מהות ורעיון עמוק המבוטא בפרשה. אין דבר שהוא על טבעי יותר מה' יתברך, העולם שלנו נקרא עולם בגלל שהוא מעלים את ה' יתברך, כפי שמבואר בנביא "אכן אתה אל מסתתר", אנו בעולם לא רואים את ה', כאשר אנו רואים כי ה' מתגלה בגלוי מוחשי בעולם זהו למעשי חיבור העל טבעי לטבעי, ישנה פרשה בתורה הקרויה פרשת שמיני , בפרשה זו מתואר כיצד לאחר שבנו ישראל את המשכן והכין עם ישראל את המשכן על מנת שתשכון השכינה , החלו ימי המילואים בהם למדו הכהנים כיצד עובדים בבית המקדש פרשת שמיני מבארת לנו מה קרה ביום השמיני :"וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהֹוָה" בפרשת שמיני שמתארת מה קרה ביום השמיני המבטא את המדרגה העל טבעית אומר משה לבני ישראל מה לעשות כדי שתתגלה המדרגה העל טבעית "כבוד ה'" ואכן לאחר שעושים הכהנים את כל סדר העבודה נגלה כבוד ה':

" וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֶל כָּל הָעָם:וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּ רְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם".

וכן כתב השפת אמת כי הסיבה שדווקא ביום השמיני זכו להשראת שכינה היא מפני שהיום השמיני מייצג את מה שמעל הטבע וזה לשון קודשו: "והענין כי בכל עת צריכין לתקן מקודם שבעת ימי הבנין של הטבע. ....ואז זכו להמשיך הארה מיום השמיני שהוא למעלה מהטבע כנודע".(שפת אמת ויקרא תרמ"א).

ישראל והאומות
להוי ידוע כי ישנם שבעים עמים שברא ה', וישנו את עם ישראל הנמצא על גביהם, כל העמים נמצאים תחת ממשלת הכוכבים והמזלות אך ישראל הם אומה שהנהגתה היא מעל הטבע וכך אומרת הגמרא: "רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל שנאמר כה אמר ה' (לעם ישראל) אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה (מאותות השמיים דהיינו אסטרולוגיה) הם יחתו ולא ישראל" (שבת קנו.). עוד בלידתו של עם ישראל הוברר כי עם ישראל אינו נמצא במסגרת הטבע שכן אברהם אבינו אבי האומה הישראלית - אסטרולוג היה, וראה כי לפי מהלך תנועת הכוכבים אינו אמור להביא בן לעולם ואמר לו ה' כי אינו צריך להסתכל בכוכבים שכן הנהגתו שלו ושל זרעו עם ישראל היא מעל המזל:

"אמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל שנאמר "ויוצא (ה') אותו (אברהם) החוצה" אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בן ביתי (אליעזר עבדי)יורש אותי? אמר לו לא כי אם (בן) אשר יצא ממעיך (ירש אותך) אמר לפניו רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות (במזל) שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל" (שם, שם).

שמיני חג עצרת
ישנו חג מעניין שנקרא שמיני עצרת בחלק מסדורי התפילה היא נקרא "שמיני חג עצרת".
בתורה נאמר כי לאחר חג הסוכות הנמשך במשך שבעה ימים מתקיים חג זה ביום השמיני "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשו" (במדבר כט, לה). חג שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו ולמרות שהוא צמוד לחג סוכות הוא רגל בפני עצמו.
המדרש מבאר כי היחודיות של חג שמיני עצרת הוא בכך שה' הטוב יחד חג זה לישראל בלבד בניגוד לכל חג סוכות בו מקריבים פרים כנגד שבעים אומות העולם. "אמר רבי אלעזר אלו שבעים פרים (שהיו מקריבים בבית המקדש בחג סוכות) כנגד מי? - כנגד שבעים אומות. פר יחידי (שמקריבים בשמיני עצרת) למה - כנגד אומה יחידה (עם ישראל). משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך". (סוכה נה:) כלומר הגמרא מבארת כי חג שמיני עצרת המתקיים ביום השמיני ונקרא על שם מספר זה, עניינו להיות חג מיוחד לעם ישראל הנמצא מעל הטבע.
ומעין דברים אלו כתב המאור ושמש ברמזי שמיני עצרת: "עוד יש לרמוז בזה על פי מאמר חז"ל ששבעים פרי החג הם כנגד השבעים אומות, ובשמיני עצרת שאז מתיחד השם יתברך עם הכנסת ישראל היו מקריבין פר אחד איל אחד כנגד ישראל שהם מתדבקין באחדותו יתברך. והאומות העולם הם מתנהגין על פי שבעה כוכבי לכת שכל כוכב שולט על כללות של עשרה אומות והם תחת המזל ומתנהגין על פי משפטי הכוכבים ומזלות,וכנגד זה הם שבע רקיעים... וישראל עם הקדוש שהם מקבלין עליהם עול מלכותו יתברך ומתדבקין באין סוף ב"ה (שזיהי המדרגה שמעל הטבע המיוצג במספר שמונה) ...ולכן אינם תחת משפט הכוכבים ומזלות, שגם אם הוראת הכוכב הוא שלא ירד הגשם יכולין צדיקי הדור בתפילתם לשדד המערכות ולשנות המזל, מפני שהם דבוקים במזל העליון".

חג שבועות
כפי שבארנו לעיל חג הסוכות נמשך במשך שמונה ימים, שהיום השמיני מבטא המדרגה המיוחדת שהיא מעל הטבע את מדרגת ישראל.
יש לשאול מדוע חג פסח הוא לא באותו מבנה מדוע אין בו שמונה מים אלא רק שבעה ימים? בתורת החסידות מבואר כי גם לחג פסח יש יום שמיני. באופן עקרוני כאשר יצאו ישראל ממצרים הם היו אמורים לקבל את התורה מיד ביציאת ממצרים, כך שחג פסח היה אמור להיות שבעה ימים והיום השמיני של חג פסח היה אמור להיות חג שבועות בו ישראל היו מקבלים דבר גדול ועצום שהוא מעל המציאות ומעל הטבע והיא התורה. התורה הייתה אמורה להינתן ביום השמיני, אך מפני שמדרגת ישראל הייתה נמוכה והם היו במצב רוחני ירוד, נדחתה נתינת התורה לחג שבועות שהתקיים רק לאחר שבע שבתות בהם זככו ישראל את עצמם בימי ספירת העומר. לאחר שבע שבתות בתחילה השבת השמינית, קיבלו ישראל את התורה.
וכן כתב קדושת הלוי:

" הנה להבין הטעם למה ימי הסוכות הם שמונה וימי חג הפסח אינם רק שבעה. ...
שבחג הסוכות, היה יכולת לכנסת ישראל שיקבלו השפע רב טוב הניתן והנשפע להם מהבורא ברוך הוא ...של ז' ימי הסוכות ביום השמיני וביכולתם לעצור לקלוט ההשפעה בתוכם ביום השמיני. מה שאין כן בחג הפסח שעדיין אינם ראוים לקבל ההשפעה, כי עדיין לא הזדככו מטומאת מצרים בשלימות ...אך בחג השבועות אחר ימי ספירת העומר, אז יוכלו לקבל ההשפעה מטעם כי בימי הספירה שנזדככו מחומריותם .. אז בחג השבועות הם ראוים להיותם כלי לקבל אור וחיות האלקי הנשפע להם בכל ז' ימי חג הפסח מהבורא ברוך הוא".

מכיוון שהתורה היא מכתב מאת הבורא שהוא מעל הטבע היא נתנה בתחילת השבת השמינית לצאת ישראל ממצרים. כך שנמצינו למדים כי היום השמיני של סוכות והיום השמיני של חג פסח עניינם הוא לגלות את מדרגת התורה שהיא מעל הטבע. ואכן בפועל אנו רואים כי בשמיני עצרת אנו חוגגים שמחת תורה ובחג שבועות שהוא היום השמיני של פסח אנו חוגגים את יום מתן תורה.

התורה מדרגת השמונה
המהר"ל מבאר כיצד בעוד מקומות בא לידי ביטוי הרעיון שהתורה שהיא מעל הטבע מתבטאת במספר שמונה:
א. בספר תהילים ישנו פרק המתאר את נפלאות הבורא שבעת הפסוקים הראשונים מתארים את נפלאות הטבע השמיים השמש והירח ומפסוק השמיני עובר המזמור באופן חד לתאור מעלותיה של התורה הקדושה:

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:(ב) הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:(ג) יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת:(ד) אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:(ה) בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:(ו) וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:(ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ: (ח) תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.

המהר"ל מבאר שמכיוון שהמספר שבע מבטא את מדרגת הטבע והמספר שמונה מבטא את מה שמעל הטבע מתארים שבעת הפסוקים הראשונים את טבע הבריאה והפסוק השמינ את מדרגת התורה שהיא מעל הטבע וזה לשון קודשו:

"ובמזמור י"ט התחיל "השמים מספרים כבוד אל וכו' ואחר כך התחיל לומר תורת ה' תמימה וגו' עד סוף המזמור. ויש מן תחלת המזמור עד תורת ה' תמימה שבעה פסוקים ואחר כך (הפסוק השמיני הוא) תורת ה' תמימה. כי הנהגת הטבע נברא בשבעה ימי בראשית ואלו התורה היא על הטבע והיא מדריגה שמינית" (תפארת ישראל פ"ב).

ב. בספר תהילים ישנו מזמור מפורסם מאוד מזמור קיט. המיוחד במזמור זה שיש בו על סדר הא' ב' שמונה פסוקים. בתחילה שמונה פסוקים באות א' ולאחר מכן שמונה פסוקים באות ב' וכע"ז עד האות ת'. לכאורה יש לשאול מדוע יש דווקא שמונה פסוקים בכל אות ולא תשע או שבע?
המזמור מתחיל בפסוק "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהֹוָה".
כלומר מזמור זה מיוסד על עניין אהבת התורה. המהר"ל מבאר כי הסיבה שהמזמור הנ"ל הוא בן שמונה פסוקים מפני שהמזמור מיוסד על עניין התורה והתורה שהיא דבר על טבעי מיוצגת במספר שמונה וזה לשון קודשו:

"כי הנהגת הטבע נברא בשבעה ימי בראשית ואלו התורה היא על הטבע והיא מדריגה שמינית. ועל פי טעם זה מזמור אשרי תמימי דרך שהוסד על התורה, יש בו שמונה אלפ"א בית"א שהתורה היא מדרגה שמינית שהיא על הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית".

ברית מילה
כאשר נולד ילד לעולם מצווה אביו למול את בנו לאחר שמונה ימים. במעשה ברית המילה ישנה קושייה בסיסית והיא מדוע שאנו נתערב במעשה ידיו של ה'. הלא ה' הטוב ברא את האדם עם עורלתו האם אין במעשה המילה קצת חוצפה? שכן יכול מעשה זה להתפרש כאילו אמרנו לה' הטוב מעשי ידיך אינם טובים ואינם מושלמים דים. אין להקשות קושייה זו שה' יתברך בעצמו ציווה בתורתו הקדושה לקיים את ברית המילה, ואנו בסך הכל מקיימים את צוויו. אך עדיין יש להקשות מדוע דרך הטבע היא שיולד אדם עם עורלה ונצטרך למולו מדוע שלא יוולד מהול? המהר"ל מבאר כי בשבעת ימי הבריאה נבראו המדרגות הטבעיות של העולם - עולם הטבע. אך ברית המילה עניינה לחשוף מדרגה שהיא מעל הטבע הרגיל את מדרגת הנשמה שבאדם את מדרגת הישראל שבו , לפי טבע העולם כל בריות העולם הם שוים אך ישראל שהם מעל הטבע כפי שנתבאר לעיל צריכים לחשוף עוד בזמן לדתם מדרגת נשמה שהיא מעל הטבע ולכן נצטוו על המילה להסיר את העורלה ולגלות את הנשמה הגדולה של היהודי החדש שזה עתה בא לעולם.
מכיוון שעניין המילה הוא לגלות מדרגה שהיא מעל הטבע לכן מקיימים את ברית המילה דווקא ביום השמיני וזה לשון המהר"ל: "המילה ביום השמיני כי המילה היא על הטבע שכל אשר נברא בז' ימי בראשית הוא הטבע, והאדם נברא ערל בטבע והמילה היא על הטבע לכך היא בשמיני" (חידושי אגדות קידושין עמוד קלה).
עוד מבאר המהר"ל על פי עקרונות אלו מדוע דוחה המילה את השבת: " גדולה המילה שדוחה את השבת. דבר זה פשוט, כי המילה היא ביום השמיני, ומספר שמונה למעלה מן הטבע לגמרי, כי שבעה ימים הם נגד שבעה ימי בראשית והמילה היא הויה למעלה מן הטבע. ולכך המילה ביום השמיני שהיא אחר שבעה, ואין לה צרוף אל ימי החול. כלל הדבר כי המילה הוא על השבת במדריגה, ולכך המיל היא דוחה את השבת".

גוף וראש
בתקוני זוהר מובא כי גופו של האדם מחולק לעשר מדרגות - עשר ספירות. שכל חלק בגוף מבוטא בספירה אחרת. על דרך כלל האדם בנוי מב' חלקים הגוף והראש שאת שניהם מחבר הצואר, בחלק הגוף נמצאים החלקים התחתונים יותר הגשמיים יותר רגליים ידיים וכו' ואילו בחלק הראש נמצאים החלקים העליונים של האדם השכליים המחשבתיים החושים בחלקי הגוף התחתונים האדם משתמש בעיקר לקיום חלק הטבע שבו לאכול לשתות לאכול וכו' ואילו בחלקי הראש יכול האדם להתחבר ולהמתאות בחלקים הרוחניים יותר להגות ללמוד לחשוב ולהתחבר לדברים שהם מעל הטבע, הזוהר הקדוש מבאר כי בחלק הגוף ישנם שבעה חלקים ב' רגליים ב' ידיים הלב הברית והעטרה סך הכל שבעה חלקים ואילו החלק השמיני כבר נמצא במדרגת הראש- מדרגת הבינה.

אז ישיר משה
אחד המקומות שבהם נפגשו הטבע והעל טבעי היה בזמן קריעת ים סוף. שירת הים שהתקיימה לאחר קריעת ים סוף פותחת במילים אז ישיר משה. המילה אז מורכבת מהאותיות א' וז' שהם בגמטריא אחד ושבע. המהר"ל מבאר כי מכוון שבזמן קריעת ים סוף גבר העל טבעי על מדרגת הטבע פותחת השירה במילה אז לומר לך כי מדרגת השמונה גברה על מדרגת השבע, וזה לשון קודשו "כי קריעת ים סוף אינו טבעי והיה גובר השם יתברך על הטבע עד שנקרע הים, ומפני שכל אשר נברא בששת ימי בראשית הוא טבעי ודבר שאינו טבעי הוא על שבעת ימי בראשית...ולפיכך מלת אז שמספרו שמונה לומר שנקרע הים במדריגה שהיא על הטבע שהיא על שבעת ימי בראשית. וזה אז שהאל"ף שהיא מדרגה שאינה טבעית הוא על שבעת ימי הטבע" (גבורות ה').

אחת ואחת... אחת ושבע
ביום הכיפורים היה נכנס הכהן הגדול לבית המקדש בו הוא היה עושה את סדר העבודה שמטרתו הייתה לכפר על עם ישראל, בתחילה הוא היה מקטיר קטורת על מנת שיוכל להיכנס לקודש הקודשים ולאחר מכן היה מזה בקודש הקדשים מדם הקורבנות , על הפרוכת, ועל מזבח הזהב. כאשר היה מזה הכהן הגדול את הדם הוא היה סופר את מספר ההזאות "וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה. אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע".
הכהן הגדול היה מזה בסך הכל רק שמונה הזאות, הזאה אחת למעלה ושבע למטה. כך שהוא היה אמור הכהן לספור עד שמונה, אך בפועל הוא היה סופר בכל פעם שהיה מזה למטה גם את ההזאה שהיזה בתחילה למעלה. שהיה מזה את הראשונה למעלה היה אומר אחת וכשהיה מזה את השניה שהיא הראשונה שלמטה היה אומר "אחת ואחת" דהיינו אחת שהיזה בתחילה למעלה ואחת שמזה עתה למטה. וכאשר היה מזה את ההזאה השלישית שהיא השניה למטה היה אומר "אחת ושתיים" אחת היא ההזאה שהיזה בתחילה למעלה ושתיים היא ההזאה השניה שמזה עתה למטה. וכן על זה הדרך עד שבהזאה השביעית למטה היה אומר אחת ושבע.
על עניין זה יש לשאול מדוע צריך היה הכהן הגדול למנות את הראשונה בכל פעם שהיה מונה את שאר שבע ההזאות? הגמרא מבארת (יומא נה.) בשם רבי אליעזר כי הטעם הוא כדי שלא יטעה בהזאות דהיינו שלא יחשיב את ההזאה הראשונה שלמעלה כאחת משבע ההזאות שצריך להזות למטה. ולכאורה יש להקשות גם על הסבר זה, הרי לא קשה כל כך לספור מבלי להתבלבל? על כך מבאר המהר"ל כי ביום הכיפורים היה הכהן פושט את מדרגתו הטבעית בכך שהיה צם ומתנתק מהטבע והיה נכנס למקום לא טבעי שהוא בית המקדש ובפרט לקודש הקודשים ושם היה הכהן ממשיך שפע מהמדרגה העל טבעית למדרגת העולם הטבעי ולכן היה סופר אחת ואחת עד אחת ושבע להמשיך שפע ממדרגת השמונה לכל שבע מדרגות הטבע וזה לשון קודשו: "לכך ראוי לכהן להיות נכנס לפני ולפנים שמקום זה מקודש ונבדל מן הגשמי שנקרא קודש קדשים, ולכך כל ההזאות שהיו ביום הכפורים לפני ולפנים היו שמונה אחת למעלה ושבע למטה. וזה כי האחת למעלה היא כנגד המדרגה שהיא על הטבע שהיא למעלה ושבע למטה שהם כנגד הטבע. וזה, כי כאשר נכנס לפני ולפנים ודבר זה ביום הכפורים אשר היה לו עינוי נפש הוא הסרת הגוף הגשמי ונכנס במחיצה שהוא על הגשמי, הוצרך הזאות אחת למעלה ושבע למטה". (דרשות המהר"ל לשבת תשובה).

נס חנוכה
נס חנוכה היה במשך שמונה ימים. פח שמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים ולזכרו חוגגים במשך שמונה ימים את חג חנוכה ומדליקים שמונה נרות בחנוכיה.
לגבי השאלה מדוע לא היה הנס במשך שבעה ימים או תשעה ימים נתנו תרוצים רבים המהר"ל מבאר תרוץ מעמיק במיוחד מדוע היה הנס שמונה ימים בדווקא.
המחלוקת בין ישראל ליוון הייתה ביחס לשאלה האם החוכמה מגיע לעולם מתוך העולם בדווקא דהיינו על ידי חקירה ותובנה של בני האדם או שמא ישנה חוכמה אלוקית שבאה מחוץ לטבע ולמסגרת האנושית, חוכמת יוון טענה שהחוכמה היא רק מה שמגיע משכל האדם ואילו חכמי ישראל טענו כי ישנה חוכמה אלוקית שהיא מחוץ למסגרת הטבע שבה אנו מאמינים 'תורה מן השמיים'.
"כי מלכות יון הוא מוכן להתנגד לישראל במה שיש להם תורה ומצות אלקיות. כי אל מלכות זו שייך לה החכמה שהיא שכל האדם בלבד, לא השכל האלקי הנבדל, אשר היא התורה האלקית שהיא השכל הנבדל האלקי לגמרי" (נר מצווה כא).
במילים אחרות ניתן לומר כי היוונים האמינו במדרגת השבע דהיינו חוכמה במסגרת הטבע ולא במדרגת השמונה חוכמה אלוקית.

ההיכל וקודש הקודשים
בבית המקדש היו שני חדרים זה לפנים מזה החיצוני נקרא ההיכל ובו הייתה המנורה עם שבעה קנים והפנימי נקרא קודש הקודשים בו היה הארון מלשון אור. את פח השמן מצאו בקודש הקודשים, המהר"ל מבאר כי היוונים שלטו בהיכל בו היתה המנורה עם שבעה הקנים אך בנר השמיני שהיה בקודש הקודשים - והוא הארון שכן המילה ארון באה מהמילה אור שכן בתוך הארון היה ספר תורה הנקראת אור "כי נר מצווה ותורה אור"- הם לא שלטו , ויוצא שעצם מציאת פח השמן בקודש הקודשים מבטאת כי היוונים לא שלטו במדרגת השמונה אלא רק במדרגת השבע. ובעצם נס פח השמן הוברר כי ישנה מדרגה שהיא מעל הטבע מדרגת השמונה וזהו ניצחון חוכמת ישראל על חוכמת יוון. וזה לשון המהר"ל במספר מקומות:

"ולכך הדליקו ח' ימים, כי קודש הקדשים הוא אחר שבעה וזהו השמיני. ולמה קודש הקדשים אחר שבעה, כי הנהגת הטבע הוא תחת מספר שבעה, כי השבעה ימי הטבע שבהם נברא עולם הטבעי, ולפיכך מה שאחר הטבע הוא תחת מספר שמונה,כי שמונה הוא אחר שבעה שהם ימי הטבע"
"כי לא שלטו היונים רק בנגלה של היכל בלבד. כי לא שלטו היונים רק בנגלה של היכל בלבד, אבל בנסתר של היכל שהוא קודש קדשים לא שלטו כלל היונים"
"ובהיכל עצמו היה המנורה ובה ז' הנרות, אבל בקודש הקדשים היה התורה והארון שהיא האור עצמו. ולכך נקרא ארון מלשון אור, שהתורה היא האור והיא השמינית, ולכך אז נעשה נס בשמן והדליקו ח' ימים, כי השמן הוא האור והאור הוא השמן כי מן השמן נעשה אור"

(חידושי אגדות מסכת שבת עמוד ה')

לסיכום:
א. עצם העובדה שיש עשרה מספרים בדווקא מראים כי יש יחוד מסויים לכל מספר.
ב. המספר שבע מבטא את מדרגת הטבע והמספר שמונה את המדרגה שמעל הטבע.
ג. מכיוון שהמספר שמונה מבטא את המדרגה שמעל הטבע אנו פוגשים אותו בכל פעם שעוסקים במדרגה שהיא מעל הטבע.
ד. הדוגמאות שהבאנו הם:
פרשת שמיני בה מבואר כיצד ה' נגלה בחנוכת המזבח ביום השמיני. חג שמיני עצרת המיוחד לישראל שהוא מעל הטבע.
חג שבועות שהוא היום השמיני של חג פסח,
התורה שנרמזה בפסוק השמיני במזמור יט ובמזמור קיט בו מופיעים בכל פעם שמונה פסוקים.
ספירת ההזאות ביום כיפור אחת למעלה ושבע למטה כדי להמשיך שפע מלמעלה למטה.
ברית המילה המתבצעת לשמונה מפני שהיא ממשיכה מעל התינוק מדרגה שהיא מעל הטבע, נס חנוכה שהיה שמונה ימים בדווקא לבטאות שיש חוכמה שהיא מעל הטבע.

עיונים בעניני חנוכה

הרב חנניה מלכה

עניני ספירת העומר
ימי העומר - ותיקון המידות
ניסן תשס"ז
התבוננות אמונית
הטעם למצוות השמיטה
תשס"ח
מגילת אסתר
מגילת "הסתר"
אדר תשס"ז
זכור
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" - על עמלק ועל הספק
שבט תשס"ז

עיונים בעניני חנוכה

עיונים בעניני חנוכה
וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו
הרב משה כהן | כסליו תשפ"ה
הלכה יומית
הדלקת נר חנוכה בשבת
בית מדרש ג. אסף | כסלו תשע"ד
42 דק'
יסודות הש"ס
מהות חנוכה
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ה כסלו תשפ"ו
1:14
עניינו של חג
הלכות חנוכה להלכה ולמעשה
הרב משה בר ציון | כ"ד כסלו תשפ"ה

עיונים בעניני חנוכה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות שלושת השבועות
רחיצה בים או בבריכה בימי בין המצרים
בית מדרש ג. אסף | תמוז תשע"ז
45 דק'
פנחס
הכהונה והשלום, הפקידה והגאולה
שיחה לפרשת פנחס תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א תמוז תש"ע
אחרי לידה
אחרי לידה
חוברת הכנה לקראת לידה
הרב עודד מילר | תמוז תשפ

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
י"ז בתמוז
איך חלה תענית?
הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז תמוז תשפ"ו
38 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
38 דק'
האור החיים הקדוש
משנת אור החיים הקדוש
הרב חיים בן שושן | ט"ז תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב דוד חי הכהן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרב יהושע שפירא
הרב יהודה לייב גרונר
הרה"ג חיים שטיינר
הרב חנן פורת ז"ל
הרב אליהו ברין

38 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז תמוז תשפ"ו
37 דק'
מאמר שלישי
אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
הרב חיים אביהוא שוורץ | ט"ו תמוז תשפ"ו
33 דק'
י"ז בתמוז
איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
הרב דוד ניסים זאגא | ט"ז תמוז תשפ"ו
33 דק'
י"ז בתמוז
כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
הרב חיים כץ | ט"ו תמוז תשפ"ו
38 דק'
האור החיים הקדוש
משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
הרב חיים בן שושן | ט"ז תמוז תשפ"ו
38 דק'
האור החיים הקדוש
משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
הרב חיים בן שושן | ט"ז תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פנחס
איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
הרב יאיר פרנק | תמוז תשפ"ו
עסקי גוג ומגוג
הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
הרב מרדכי הוכמן | תמוז תשפ"ו
פנחס
תעלומה. מדוע נעלם הצדיק?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
קדושת המחנה, סוכה, משכן, אהל וארון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
איסור שנגע בצלי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
שו"ת "במראה הבזק"
טיול ונופש בימי "בין המצרים"
מתוך העלון חמדת ימים | תמוז תשפ"ו
29 דק'
אור החיים על הפרשה
בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
הרב חיים כץ | ט"ז תמוז תשפ"ו
55 דק'
נדרים
מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
הרב ינון גרוסברג | ה' תמוז תשפ"ו
59 דק'
יסודות התורה והאמונה
סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
הרב בן ציון אוריאל | י"ג תמוז התשפ''ו
41 דק'
לנתיבות ישראל
שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א תמוז תשפ"ו
36 דק'
חקת
מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ב תמוז תשפו
42 דק'
חקת
מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
הרב אליהו ברין | י' תמוז תשפ"ו