ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי סַרְבָנִים הֵן, רַגְזָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תִּהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְסַקְּלִים אֶתְכֶם בַּאֲבָנִים. וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. וְכֵן עָשָׂה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ח): וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי, לֹא אָמַר עָלָיו אֶלָּא עַל עֲבָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתֶּם וּמַלְכְּכֶם הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, וּלְכָךְ לֹא פִרְסֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לַחְלוֹק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. (שמות רבה ז, ג).
"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" (דברים לג, ה), ..יש במקצת האגדות שמפרשין אותו על משה, אומרים משה מלך, שנאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו', ואם כן אמר הכתוב, תורה צוה לנו משה, להיותה מורשה לקהלת יעקב, והוא היה מלך עלינו ועל כל שבטינו יחד, וראוי לנו לעשות דבריו ומצותיו כי מלך גדול וחכם היה עלינו.. (רמב"ן).
משה רבינו מונה להיות מלך על ישראל, והנה הקדוש ברוך הוא מצווה אותו בפסוק אחד שני ציוויים, שנראים לכאורה כדבר והיפוכו, מצד אחד הוא אומר למשה המלך הצדיק, שבא בשליחותו של הקדוש ברוך הוא לגאול את בני ישראל ממצרים, לא לצפות לכל כבוד, אלא אדרבה להיות מוכן לקבל על עצמו בזיונות, קללות, וסיכון עצמי, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ומצד שני, בכל הנוגע ליחסו לפרעה מלך מצרים הרשע, שמתעלל בבני ישראל, עליו לנהוג בכל הכבוד הראוי למלכות, "ואל פרעה מלך מצרים... אמר להן הקדוש ברוך הוא, היו נוהגין בו כבוד וחִלקו כבוד למלכות", זה נראה תמוה ביותר.
כדי להבין את הדברים עלינו לחזור מעט לאחור... ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים... ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים" (שמות ג, ז-י), הקדוש ברוך הוא מטיל את תפקיד המנהיגות על כתפיו של משה רבינו, הוא ממנה אותו למלך על ישראל, ומאז... משה רבינו מסרב שוב ושוב, "ויאמר משה אל האלהים, מי אנכי כי אלך אל פרעה, וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" (שמות ג, יא), "ויאמר משה אל האלהים, הנה אנכי בא אל בני ישראל, ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם, ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם" (שמות ג, יג), "ויען משה ויאמר, והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ה'" (שמות ד, א), "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים אנוכי, גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך, כי כבד פה וכבד לשון אנוכי" (שמות ד, י), "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שמות ד, יג), "וישב משה אל ה' ויאמר, אדני למה הרעתה לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך" (שמות ה, כב-כג), "וידבר משה לפני ה' לאמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים" (שמות ו, יב), משה רבינו מכיר את כחותיו ואת חולשותיו, הוא מבין את האתגרים הגדולים של הנהגת עם ישראל השרוי בקוצר רוח ובעבודה קשה, ואת האתגר הגדול של עמידה לפני פרעה המלך של האימפריה הגדולה בעולם, הוא מסרב שוב ושוב, ואומר להקדוש ברוך הוא, אני לא מתאים לתפקיד, אני פליט שברח ממצרים, מה אני חשוב לדבר עם המלכים (רש"י שמות ג, יא), איך אגש לבני ישראל במצב בו הם שרויים, הם הרי לא יאמינו לי שה' שלח אותי אליהם, ובנוסף אני מגמגם ואין לי את כח הדיבור הדרוש לכל מנהיג, ובמיוחד למנהיג בסדר גודל כזה, בבקשה ה', שלח אדם אחר, מנה לתפקיד אדם מתאים יותר, שלח את אהרן או מנהיג אחר, הרי ברור שיש לי תחליף... אני הרי לא צפוי להיות המנהיג שגם יכניס אותם לארץ (ראה רש"י שמות ד, יג), ולמרות הכל הקדוש ברוך הוא לא מוותר למשה, מצווה עליו להמשיך בתפקיד שהוטל עליו, עונה לו על כל אחת מטענותיו, משה קופץ למים מחוסר ברירה, וניגש לדבר עם בני ישראל, "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו, ט), כאן נשבר משה רבינו... עד שכבר קיבלתי אומץ ויצאתי לדרך, בפסיעה הראשונה שלי כמנהיג, אני רואה שצדקתי, אני באמת לא מתאים לזה, אמרתי שבני ישראל לא יאמינו לי, ומסתבר שהם אפילו לא מוכנים לשמוע אותי... ה', עכשיו אתה מצפה שאלך למלך האדיר פרעה, והוא כן ישמע אותי? אני לא מסוגל יותר...
אבל הקדוש ברוך הוא, יודע יותר טוב... הקדוש ברוך הוא יודע שמשה רבינו הוא המנהיג הראוי ביותר, יש לו את הכישורים הנדרשים לתפקיד, למרות ואולי בגלל החולשות שמשה רבינו חושב שיש לו, הקדוש ברוך הוא לא מחפש את המנהיג שמחפש את הקריירה כדי להאדיר את שמו, הוא מחפש את המנהיג העניו, המנהיג הרחמן, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲסִית, נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּרֵכָה שֶׁל מַיִם, וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ חַיֶּיךָ אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל, הֱוֵי: וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה (שמות רבה ב, ב). הקדוש ברוך הוא דוחף אותו לתפקיד, ויודע שעם הדרכה נכונה וצמודה לאורך הדרך, הוא גם יצליח.
לאור זאת ניתן להבין את דברי הפסוק "וידבר ה' אל משה ואל אהרן, ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים", אין כאן דבר והיפוכו, יש כאן המשך של הדרכה ברורה למשה רבינו איך להמשיך בתפקידו כמנהיג, ואיך להצליח בו, משה רבינו נבהל מהתגובה הראשונית של בני ישראל, "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה... הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה", ולכן מדריך אותו הקדוש ברוך הוא לכך שמנהיג ציבור אמיתי חייב להיות מוכן נפשית לדברים אף יותר גרועים מכך, "בני סרבנים הן, רגזנין הן, טרחנין הן, על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם, שיהיו מסקלין אתכם באבנים", ולגבי החשש מהמפגש עם פרעה מלך מצרים, מדריך אותו הקדוש ברוך הוא, איך לעשות זאת נכון, "אמר להן הקדוש ברוך הוא היו נוהגין בו כבוד, וחִלקו כבוד למלכות, אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין". רבי חנינא סגן הכהנים אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו (אבות ג, ב). מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נח.), המלכות בארץ היא מעין המלכות בשמים, היא ממחישה לבני אנוש שיש מלכות בשמים, ולכן גם מלך רשע כפרעה צריך לכבד, לא משום שהוא ראוי לכבוד, אלא משום שמוסד המלכות ראוי לכבוד, כך נכון לעשות, וזה גם מה שיביא את התוצאה הרצויה לאורך זמן.
מרן החפץ חיים היה נוהג לעודד ולהדריך את תלמידיו לתפקידי מנהיגות, משרות רבנות או משרות אחרות בהן יוכלו להשפיע לטובה על המון העם. "ויצום אל בני ישראל" (שמות ו, יג), צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם (רש"י). המנהיג חייב בכל כחותיו לפתח את מדת הסבלנות. בדברו פעם אל אחד מתלמידיו, שביקש לדעת את הדרך שינהג בה בעניני הרבנות, סיפר החפץ חיים, שר' ישראל מסלנט אמר פעם לאברך שחיפש דרך ברבנות: "בקפדנות וגערות אין משיגים מאומה. גם להחניף לבעלי הבתים אסור. יש איפוא להתייגע ("זיך מאַטערן") בדרכים שונות...". להדגמת השקפה זו. שאין בכלל בכך דרך קבועה, הזכיר החפץ חיים את הערתו של ר' עקיבא איגר: "הכל נוסעים על פני הים, אבל איש טרם סלל בו דרך" (החפץ חיים חייו ופעלו עמ' תתשפ).
התורה הקדושה מלמדת כאן, את ההורים, את המורים, את הרבנים ואת ראשי הישיבות, תאמינו בילדיכם, תאמינו בתלמידיכם, תנסו לזהות את כוחותיהם, את יכולותיהם, את כישוריהם, את הפוטנציאל הגלום בהם, תעודדו אותם ליטול על עצמם תפקידי מנהיגות מתאימים, תכוונו אותם, תלוו אותם ותדריכו אותם, ובעזרת ה' כך גם תזכו לראות את הצלחתם הגדולה.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
טעינה למחשבה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
תורה מן השמים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
החשיבות של לימוד אמונה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
