ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל מִינִים, אֶלָּא (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בּוֹ בָּאָדָם פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, וְהוּא נוֹעֵל לִבּוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָטָא. אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ, הֱוֵי: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ (שמות רבה יג, ג).
היתכן? פרעה עדיין חי, וניטלת ממנו הבחירה החפשית? "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע... ובחרת בחיים" (דברים ל, טו-יט), הרי כל יתרונו של האדם על בעלי החיים הוא בכך שהוא בעל בחירה, וכמו שכתב האברבנאל (בראשית א, כו), ומותר האדם מן הבהמה אין בענין הגוף כי הכל הבל, אבל ההבדל ביניהם מצד השכל השכלים אשר בו, ולכן יתחזק להתרחק מדרכיהם החומריים ולהדבק בשכלו, כי בזה יקנה שם ואחרית לנפשו, ואם לא יעשה כן יהיה סופו כבהמה וכחיה, כמו שהיתה התחלת כולם יחד ביום א'. וכבר זכרו הקדמונים שמפני זה היו הבעלי חיים הבלתי מדברים פניהם כלפי הארץ, פונות למטה, לפי שעפר המה ואל עפר ישובו. והיו הנבדלים פניהם וכנפיהם למעלה, וכל שכן פניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. אמנם האדם עשאו הטבע נצב הקומה, ופניו באמצע לא למעלה ולא למטה, לפי ששלמותו תלוי בבחירתו, ואם ירצה ישא פניו ויהיה מהעליונים, ואם ירצה יפלו פניו ויהיה מהתחתונים 'נמשל כבהמות נדמו'.
וחשבתי לבאר, שבמכות הראשונות קיבל פרעה התראות ולאחריהן מכות שמטרתן היתה אחת, שיכנע לדרישת ה' אלוקי העברים לשלח את עם ישראל מארצו, ומשלא נכנע, הרי שגורלו נחרץ והוא בעצם הגיע לסוף דרכו (ראה שמות רבה יג, ג), ומכאן ואילך, הרי הוא כמת שאיננו בעל בחירה, והקדוש ברוך הוא השאיר אותו ואת עבדיו בחיים למכות האחרונות רק על מנת שיראו כל העולם את גבורותיו ונפלאותיו, והמכות האחרונות אכן מסמלות את עונש המוות באיטיות צעד אחר צעד, במכת ארבה התחיל החושך על ידי הארבה שכיסה את ארץ מצרים, וניטל מהמצרים כל המזון שנאכל על ידי הארבה, ובלי מזון אדם כבר לא יכול לחיות, במכת חושך התקדמו צעד נוסף לקראת המוות בכך שאיבדו את מאור עיניהם, "ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים. לא ראו איש את אחיו, ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים" (שמות י, כב-כג), במכת בכורות הגיע המוות עצמו בפועל לבכור שבכל בית במצרים, והמוות של כל המצרים הושלם כשטבעו בים סוף.
אבל באמת אפשר להסביר עניין זה גם בפשטות על פי הטבע האנושי שאיתו מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו, התורה באה כאן ללמד אותנו יסוד גדול בטבע האנושי, והוא כחו של ההרגל, כאשר אדם מתרגל לעשות דברים שליליים לאורך זמן, מגיע אותו רגע של "כי אני הכבדתי את לבו" שגם אם ירצה כבר לא יוכל להגמל מההרגל הזה, פרעה התרגל לשעבד את בני ישראל, לרדות בהם בפרך, הוא גם התרגל לסרב לדרישת ה' אלוקי העברים לשלח את עמו למרות המכות הקשות אותן ספגו הוא ועמו, ואז הגיע אותו רגע של "כי אני הכבדתי את לבו" שהוא כבר לא מסוגל להגמל מההרגלים הרעים הללו. המגיד הירושלמי רבי שלום שבדרון זצ"ל (הוא היה אומר עמ' 349) דימה זאת למעשן סיגריות שלאחר הרגל רב שנים כבר איננו מסוגל להגמל מהעישון למרות שבשכלו הוא מבין את הסכנה הגדולה לחייו. והמחיש זאת (שם עמ' 352) על ידי סיפור על גנב מפורסם בפולניה, שעסק ב"תחום" במשך ארבעים שנה, עד שסוף סוף נתפס והוכנס אחר כבוד לתא המאסר, כאשר היו מכניסים אוכל לתאו דרך חלון התא, היה הגנב קופץ וחוטף את האוכל, כי הוא היה כל כך רגיל לגנוב, עד שלא היה מסוגל לאכול בלי לגנוב, אז הוא רימה את עצמו שגם עכשיו הוא גונב מהחלון... אם כן, לא שלילת הבחירה החפשית יש כאן, אלא בחירה מודעת של פרעה להתמיד בהרגלים הרעים שהביאו אותו למצב של "כי אני הכבדתי את לבו" שהוא כבר אינו יכול להגמל מהן.
ומצאתי שהרב דסלר מסביר את ענין הכבדת לב פרעה באופן דומה. וזה לשונו – האדם חוטא ברוח שטות, ואחר כך חוזר אליו שכלו ומתחרט, כאמרם ז"ל: "רשעים מלאים חרטות". אבל כיון שעבר ושנה נעשה לו כהיתר, כי אז רוח השטות קובעת את עצמה בשכלו, והשטות עצמה נעשית כשיטה. ידוע לי מעשה באחד שסבל הרבה ממחלת הסכרת (קודם המצאת האינסולין) ואהב מאוד אכילת דברי מתיקה. והוא לא עמד בנסיון והתחיל לאכול שוקולד. בתחילה התמרמר על עצמו בידעו שממית עצמו באכילה זו, אך כשעבר ושנה גם שמח בזה באמרו "אֱכֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת", וכן היה, שמת במשך שנה וחצי. הנה התשובה באה רק על ידי שתסור אותה רוח השטות לרגע, אבל כשהאדם שונה בעבירה ונעשית לשיטה קבועה, הרי אין עוד מקום לתשובה. כך הוא פירושו של המדרש הנ"ל על פי מה שכתב המהר"ל בריש נתיב התשובה. גדר "נעשית לו כהיתר" היא בחינת אני מוסיף לך טומאה על טומאתך, ואין הוספת הטומאה גזר דין חדש, אלא כך הוא טבע האדם (מכתב מאליהו ח"ב עמ' 236. וראה עוד פירוש נפלא בעניין שם בעמ' 238).
ובאמת שטבע זה שייך גם בהרגלים חיוביים. "שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן, אברהם יצחק ויעקב, דכתיב בהו בכל מכל כל" (בבא בתרא יז. ילקוט שמעוני חיי שרה כד, א, אות קו). היתכן? הרי כל זמן שאדם חי יש לו בחירה חפשית, וכי איזו בחירה חפשית היא זו אם היצר הרע לא שולט בהם, והם נתונים להשפעת היצר הטוב בלבד?
גם כאן יש להסביר על פי הטבע האנושי, כחו של ההרגל, כאשר אדם מתרגל לעשות דברים חיוביים לאורך זמן, מגיע אותו הרגע שהדברים החיוביים הופכים להיות חלק בלתי נפרד ממנו, הם הופכים לחלק מטבעו, ואז אין ליצר הרע כח השפעה עליו, לא שלילת הבחירה החפשית יש כאן, אלא בחירה מודעת להתמיד בהרגלים הטובים שמביאים אותו למצב בו הם חלק בלתי נפרד ממנו, חלק מהטבע שלו, שגורמים ליצר הרע לאבד את כח השפעתו ושליטתו עליו.
יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים (משנה אבות ה, כ).
מסביר הגאון הצדיק רבי דב יפה זצ"ל: המשנה לא אומרת רק: הוי עז, הוי גיבור, הוי קל, אלא – הוי עז כנמר, קל כנשר, גיבור כארי...
הוא מביא בשם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל שהמשנה באה לומר, שעלינו לעמול שתכונות אלו יהיו כה מושרשות בנו, עד שהם יהפכו להיות חלק מהטבע שלנו – כפי שהעזות, הגבורה והזריזות הן תכונות המושרשות בטבעם של אותם בעלי חיים, כי כל זמן שתכונות אלו אינן הופכות להיות חלק מהטבע, פעמים שמתגברים ופעמים שלא.
ומסיים רבי דב יפה זצ"ל את דבריו, שבאמת כשמורנו הגאון הצדיק ר' אליהו לאפיאן זצ"ל חיפש שידוך לבתו, הוא פנה לגאון ר' ירוחם זצ"ל ממיר, וביקש שיציעו לו בחור שיש לו מידות טובות מצד הטבע.
("לעבדך באמת" על תורה, אמונה, מועדים, במדור דברי חכמים, עמוד שלו).
יהי רצון שנשכיל לבחור בבחירה חופשית, לתקן את מידותינו ותכונותינו, ולהתמיד בהרגלים הטובים, עד שהם יהפכו להיות חלק מהטבע שלנו, והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמים.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
מהפרי ועד הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
דיני קדימה בברכות
מבוא לסדרת פתחי אמונה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
