ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן יצחק
כיום יש שקיות תה ואבקות קפה במגוון טעמים וריחות. האם כאשר מריחים את השקית או את האבקה צריך לברך את ברכת הבשמים? ואם כן – איזו ברכה מברכים?
תשובה
האם מברכים על תבלין? באופן כללי מברכים את ברכת הבשמים רק על דבר שנועד לכך שיריחו בו (ראו ברכות נג., "דלאו לריחא הוא דעבידא"). לכן לא מברכים על "מוגמר" שמטרתו לתת ריח בבגדים (על פי הרמב"ם, ברכות פ"ט ה"ח; שו"ע רי"ז, ג), כי הוא נועד לבישום בגדים ולא כדי שיריחו בו (זו גם הסיבה לכך שלא מברכים על אבקת כביסה ריחנית שמטרתה לבשם את הבגדים). לאור זאת יש לדון אם אפשר לברך את ברכת הבשמים על תבלינים המיועדים בעיקר לבישול, משום שעיקר מטרת התבלין איננה הריח אלא נתינת טעם בתבשילים. 1 מדברי שולחן ערוך הרב (סדר ברכת הנהנין, י"א, ט) עולה למעשה שתבלינים אלו אינם נחשבים עשויים לריח ולכן אין לברך עליהם, וכן כתבו התורת שבת (רצ"ז, ס"ק ו) ואחרים. לעומתם, הט"ז (ס"ק ז) במסקנתו כותב שאמנם בדרך כלל תבלין נחשב כדבר שאינו עשוי לריח, אולם כאשר האדם נוטל אותו מתוך כוונה להריח בו – עצם הפעולה הזו מגדירה אותו כעת כדבר העשוי לריח שאפשר לברך עליו. וכך פוסקים המשנה ברורה (רצ"ז, ס"ק י) ורבים מהאחרונים.
איזו ברכה מברכים?
השולחן ערוך (רט"ז, ב) פוסק שכאשר אדם לוקח מאכל על מנת להריח בו הוא מברך "הנותן ריח טוב בפירות" (על פי ברכות מג:): ואם היה פרי ראוי לאכילה, מברך הנותן ריח טוב בפירות. לאור זאת נחלקו הפוסקים ביחס לברכה על ציפורן: לדעת השולחן ערוך (שם) והט"ז (ס"ק ד) מברכים עליו "הנותן ריח טוב בפירות" כיוון שהוא משמש גם למאכל, אף שאינו נאכל לבדו אלא רק מתבל מאכלים אחרים. אולם הלבוש (שם, ג) השמיט את פסק השולחן ערוך, וביאר האליה רבה (ס"ק ט) שלדעתו דבר שלעולם אינו נאכל בפני עצמו אינו נחשב "פרי" ולכן לא שייך לברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות" (ואף השולחן ערוך עצמו (ר"ב, טז) פסק שהאוכל ציפורן בפני עצמו אינו מברך כלל). לפי הלבוש נראה שיש לברך על ציפורן "בורא עצי בשמים", וכך באמת נוהגים רבים מן הספרדים (בן איש חי, שנה א', ואתחנן, ו; חזון עובדיה – ברכות, עמ' שיט). אולם האליה רבה (שם), החיי אדם (ס"א, ד) ורבים מפוסקי אשכנז מכריעים שמאחר שיש מחלוקת בדבר – יש לברך על ציפורן "בורא מיני בשמים", וכך נטיית המשנה ברורה (ס"ק טז). 2 באופן דומה הכריעו הפוסקים לגבי קינמון – למנהג הספרדים מברכים עליו "בורא עצי בשמים" (ילקוט יוסף, רט"ז, ד), ולמנהג האשכנזים מברכים עליו "בורא מיני בשמים" (שולחן ערוך הרב, סדר ברכות הנהנין, י"א, ג; ועוד).
שקיות תה ואבקת קפה
לאור זאת, מה מברכים על שקית תה שיש לה ריח טוב או על אבקת קפה ריחנית? לגבי תערובת התה, הרי שהיא כלל לא נאכלת, ולכן מברכים עליה "בורא מיני בשמים" למנהג האשכנזים, ו"בורא עצי בשמים" (או "בורא עשבי בשמים") למנהג הספרדים (ובמקרי ספק – "בורא מיני בשמים"). לגבי אבקת קפה שריחהּ טוב, המשנה ברורה (רט"ז, ס"ק טז) כותב שכיוון שאוכלים את האבקה עצמה, הרי שאם נוטלים אותה על מנת להריח אותה מברכים עליה "הנותן ריח טוב בפירות". ניתן להבין שלדעתו אמנם לא אוכלים את האבקה בפני עצמה אלא רק כשהיא מעורבת במים, אך עירוב במים בלבד ללא חומרים נוספים לא נחשב כתיבול במאכלים אחרים. אך מסתבר יותר שבזמנו היו אוכלים את האבקה עצמה עם מעט סוכר, וממילא בימינו, שלא אוכלים את האבקה, ממילא דינהּ כמו תערובת התה וברכתה "בורא מיני בשמים" למנהג האשכנזים, ו"בורא עצי בשמים" למנהג הספרדים (וכן דעת הרב אלישיב, הובא בספר וזאת הברכה, עמ' 381). אם רוצים לברך על שקיות תה או אבקת קפה במוצאי שבת – בוודאי ניתן לעשות זאת, אם כי לכתחילה ראוי לייחד בשמים כך שיהיו מיועדים באופן קבוע לברכת הבשמים במוצאי שבת (משנ"ב רצ"ז, ס"ק י).
ברכה על ריח הקפה בזמן השתייה
על אף שאמרנו שיש לברך על ריח אבקת הקפה, הרי שאם שותה כעת את הקפה אין לברך על הריח (תוספות ברכות מג:, רא"ש ברכות פ"ח סימן ג'), וכך פוסק השו"ע (רט"ז, ב): והני מילי כשנטלו להריח בו... אבל אם נטלו לאכלו ולא נתכוון להריח בו, אף על פי שהוא מעלה ריח טוב – אינו מברך. הטעם לכך הוא שבמקרה זה מטרתו של השותה אינה להריח (רא"ש שם), ומשום שבמצב כזה הקפה אינו עומד לשם ריח וכבר אמרנו שאין מברכים על דבר שאינו מיועד להרחה (משנ"ב ס"ק יא). מה הדין אם שותה את הקפה ומתכוון גם להריח? לפי הרא"ש (שם) במקרה זה יברך ברכת הריח. אולם הגר"א (ביאור הגר"א שם) סובר שרש"י ותוספות חולקים על הרא"ש וסוברים שאין לברך על פרי שמיועד בעיקרו לאכילה. הביאור הלכה (ד"ה או לאוכלו) דן בדברי הגר"א ומסיק שרש"י ותוספות מסכימים לדעת הרא"ש, ולכן הכריע שהנוטל מאכל על מנת לאוכלו וגם להריחו – מברך על הריח. והוסיף, שגם לדעת הגר"א אם נוטל את הפרי במיוחד כדי להריח יברך ברכת הריח (אפילו אם מתכוון מיד אחר כך לאוכלו). אך לדעת החזון איש (או"ח, ל"ה, ס"ק ה), גם במקרה זה לא יברך עליו את ברכת הריח, כי הוא מיועד בעיקרו לאכילה. 3 אם בשתייה מריחים אותו – לא מברכים ברכת הריח. אם מתכוונים להריח את הקפה – הספרדים מברכים "בורא עצי בשמים" או "בורא עשבי בשמים" (בהתאם לסוג התה), והאשכנזים מברכים "בורא מיני בשמים". אולם רבים נוהגים כדעת החזון איש וכלל לא מברכים ברכת הריח על קפה, גם אם מתכוונים להריחם, כי עיקרו לאכילה ולא לריח (ומי שמברך בוודאי יש לו על מי לסמוך).
הלכה למעשה
על שקיות תה ריחניות או אבקת קפה ריחנית מברכים ברכת הבשמים (ספרדים – "בורא עצי בשמים" או "בורא עשבי בשמים", אשכנזים – "בורא מיני בשמים"). ניתן לברך עליהם בברכת הבשמים בהבדלה (ולכתחילה ראוי לייחד בשמים מיוחדים להבדלה). השותה קפה ולא מתכוון להריחו – אינו מברך על הריח. ואם מתכוון גם להריחו, לפי המשנה ברורה יברך "בורא מיני/עצי בשמים", ולפי החזון איש לא יברך כיוון שהקפה מיועד לאכילה ולא לריח. ואף שמעיקר הדין נראה כדעת המשנה ברורה, רבים נוהגים כדעת החזון איש ולא מברכים במקרה זה (ומי שמברך בוודאי יש לו על מי לסמוך).
^ 1.יש תבלינים שהפוסקים דנו אם ריחם מספיק נעים וטוב כך שאפשר בכלל להגדירם כבשמים ולברך עליהם, כגון פלפל וזנגביל (עיינו ט"ז, יו"ד ק"ח, ס"ק י; ש"ך, נקודות הכסף שם; משנה ברורה רצ"ז, ס"ק א). אנו נדון בתבלינים שמוסכם שריחם טוב וחשוב, כגון ציפורן, קינמון, אגוז ומסקט ועוד.
^ 2.מדברי כמה ראשונים עולה שיש לברך על הציפורן "בורא מיני בשמים" מעיקר הדין ולא מחמת הספק, מפני שרק על עצים שניטעו לשם ריח מברכים "בורא עצי בשמים" (רשב"א ברכות מג. ד"ה מתיבי; ארחות חיים, הלכות ברכות, אות לח, בשם רב האי גאון; תוספות ברכות מג. ד"ה ועל).
^ 3.מי שמריח את כוס התה בוודאי לא מברך כיוון שאין במשקה שום דבר מתערובת התה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
