ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
המקרה בקצרה: הנתבעים רכשו לפני כ-19 שנה דירה בת 3 חדרים במחיר של כ-600 אלף ₪, וביקשו הלוואה מהתובעים, שהם אח של הנתבע ורעייתו. התובעים הלוו לנתבעים כ-270 אלף ₪, והנתבעים שילמו להם מדי חודש 1,000 ₪. לטענת התובעים הם קיבלו בסך הכל 220,000 ₪, ואילו לטענת הנתבעים הם שילמו 270,000 ₪.
לטענת התובעים היה מדובר ברכישה משותפת של הדירה, והם שילמו חצי מהדירה, וקיבלו בתמורה שכירות חודשית בסך 1,000 ₪. לטענתם, הדירה נרשמה על שם הנתבעים רק לצרכי משכנתא. הם הציגו מסמך (להלן, המסמך) לא חתום שלטענתם נכתב על ידי הנתבע ובו נכתב שחצי מהדירה שייך לתובעים, ועל הנתבעים לתת לתובעים חצי משכר הדירה. כיון שכיום הדירה שווה כ-1.8 מיליון ₪, על הנתבעים לשלם לתובעים חצי משווי הדירה וחצי משכר הדירה על התקופה שבה הוא לא הועבר לתובעים, בניכוי מה שכבר שולם לתובעים. סך כל התביעה היא כ-700,000 ₪ בקירוב.
לעומתם הנתבעים טוענים כי התובעים נתנו לנתבעים הלוואה, והתשלומים שהתובעים קיבלו בסך 1,000 ₪ לחודש היו ריבית. כיון שהקרן כבר הוחזרה אין עוד מקום לשלם את הריבית. הם טוענים כי אין כל ראיה לטענות התובעים שמדובר בהשקעה, והמוציא מחברו עליו הראייה. כמו כן הם תובעים החזר של תשלומי הריבית ששולמה בניגוד להלכה האוסרת תשלום ריבית.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
259 - טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
260 - הלוואה או השקעה
261 - תוקפו של סיכום בעל פה עם עובד על תנאי שכר
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. האם הכסף ניתן כהלוואה או כהשקעה?
הדירה רשומה על שם הנתבעים בטאבו, ולכן לפי דברי הפוסקים (שו"ת הרא"ש צו, ד; שולחן ערוך חו"מ ס, יב; פד"ר ו, עמוד 376 ואילך, מפי הרב יוסף ש. אלישיב זצ"ל, ועוד) הנתבעים נחשבים למוחזקים בדירה. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעים התגוררו בדירה (אמנם, הדירה נמכרה כעת, אך אין זה משנה) ולכן הם מוחזקים (שולחן ערוך חו"מ קמו, יד).
טענת התובעים התבססה בעיקר על מסמך בכתב יד שהם הגישו לבית הדין. אולם, אין לקבל אותו משום שמלבד זאת שהוא לא חתום, הוא גם לא נושא תאריך, אין בו פרטים מזהים על הדירה הנזכרת, בנוסף, מופיעים בו שמות פרטיים בלבד, ולכן הוא לא מסמך קביל.
לכך יש להוסיף שבסוף המסמך יש סעיף שנכתב על ידי התובע בכתב ידו. לפיכך, מדובר במסמך ניתן לעריכה ושינויים, ודומה לדין "נכתב על המחק" (בבא בתרא קסג ע"א) שפסול. זאת אף על פי שמתמלול השיחה שבין הצדדים ומטענות הנתבע, נראה שהיה מסמך כלשהו בין הצדדים, אך לא ברור מה תוכנו, וכמו כן לא ברור שהיתה הסכמה של הנתבעים למסמך הזה.
בנוסף קיימות סתירות רבות במסמך שניתן לפרש אותן בדרכים רבות. התובעים בחרו לפרש את כל הראיות הנ"ל כהוכחות לדבריהם שהבית הוא בבעלות משותפת, אך למעשה ניתן באותה צורה לפרש את המסמך על פי טענות הנתבע.
לפיכך, נקבע כי הבית שייך לנתבעים.
2. התחשבנות לגבי הכספים שעברו בין הצדדים
הנתבעים טענו שהחזירו 270,000 ₪, לעומתם התובעים הודו בקבלת 220,000 ₪ בלבד. בעניין זה נחלקו הדיינים: דעת המיעוט היתה שיש לקבל את טענת התובעים, משום שאין כל ראייה לפרעון. אולם לדעת הרוב, לטענת הנתבעים הם קיבלו 270,000 ₪ וגם פרעו את כולם, ולכן אין כאן דין של וודאי חיוב וספק פטור, אלא טענה של אדם כי הוא לא חייב כלל, כאדם הטוען "לויתי ופרעתי" (שולחן ערוך חו"מ עה), אלא שהם חייבים בשבועת היסת, כדין "כופר הכל", ולכן כפשרה על השבועה, הנתבעים ישלמו שליש מהסכום בסך 16,667 ₪.
3. התביעה לקבלת החזר הריבית
הנתבעים טענו כי עליהם לקבל בחזרה את הריבית, על פי הדין ש"ריבית קצוצה – יוצאת בדיינים". הנתבעים טענו שלא ידעו שאסור היה להם לשלם ריבית ללא היתר עסקה. סך הכל מדובר על תשלום של 216,000 ₪ ששולמו כריבית. בית הדין דחה את הבקשה משני טעמים שונים:
א. משום שכבר מזה שנה הנתבעים אינם משלמים את הריבית, ובכל זאת לא ביקשו מהתובעים להחזיר את הריבית, ובכך מחלו על הריבית. בעניין מחילה על ריבית, אמנם נחלקו הרמב"ם ורבותיו (מלוה ולוה ד, יג), אלא שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד קס, ה) כשיטת הרמב"ם, שמחילה מועילה בריבית. הש"ך (שם, ד) הרחיב שגם בריבית האסורה מהתורה מועילה מחילה. במקרה זה בית הדין קובע כי גם מחילה בשתיקה נחשבת כמחילה.
ב. בית הדין הכריע מספק כי מדובר בהלוואה ולא בהשקעה. אולם, לא ניתן על בסיס ספק זה לקבוע שמדובר בוודאי בריבית. וכיוון שיתכן שמדובר ברווחי ההשקעה לא ניתן לקבלם בחזרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












