ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
רש"י מפרש, שלושה ארונות עשה בצלאל, שנים של זהב ואחד של עץ, וארבע כתלים ושולים לכל אחד, ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וְחִפָּה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ (יומא עב:).
אדוני אבי מורי ורבי שליט"א סיפר לי, שלפני שלושים וארבע שנה, בשבת קודש פרשת תרומה, שנת תשמ"ז, נשא מורו ורבו מרן ראש ישיבת תורה אור רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל דברים, בקידושא רבא לכבוד שמחת הבר מצווה שלי, בחדר האוכל של הישיבה בפני בני הישיבה ובני הקהילה, וכה הקשה, ארון הקודש המונח בקודש הקדשים, הרי הוא הדבר הקדוש ביותר, מן הראוי היה לעשותו בצורה המפוארת ביותר, כולו מזהב טהור, מדוע אם כן, עשו חלק ממנו מעצי שיטים? ותירץ ראש הישיבה, שהלויים היו נושאים את הארון על כתפיהם כל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר, ואם הארון היה עשוי כולו זהב טהור, הוא היה כבד יותר, ומכביד עליהם בנשיאתו, לכן ציוה הקדוש ברוך הוא לעשות חלק ממנו מעץ, כדי להקל את משאם של הלויים.
רעיון זה נמצא גם בדברי החזקוני על התורה: "וצפית אותו זהב", ראוי היה הארון להיות כולו של זהב אלא שלא יהא כבד לנשאו, ודינו להנשא בכתף, כדכתיב: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו", וכן מצינו במזבח שהיה נבוב לוחות כדי שלא יהא כבד.
והוסיף על כך ראש הישיבה: שהאמת היא שלא היה כל צורך לעשות את הארון מעץ כדי להקל את משאם של הלויים, שהרי הארון היה נושא את נושאיו (סוטה לה.), אולם התורה הקדושה רצתה ללמד אותנו את גודל החשיבות של חסד והתחשבות באחר, ולכן באה ומדגישה לנו כאן, שחסד והתחשבות באחר, חשובים יותר מהדבר הקדוש ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים (אבי מורי מביא את הדברים בספרו "האוצר האמיתי", מדור חסד, עמ' ריד).
אבי מורי מציין, שרעיון דומה נמצא בדברי המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל (לב שלום פרשת ויצא עמ' רעו. "הוא היה אומר" עמ' 419), על מעשה שהיה עם המשגיח של ישיבת פוניבז' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, באחד שנתבקש מכמה תלמידים לחזקם ולעודדם ביראת שמים על ידי מסירת שיעורי מוסר בפניהם, וחשש שמא יפגע המשגיח הקבוע של אותה ישיבה על ידי כן, ומשהעלה את ספיקו לפני המשגיח זצ"ל, השיב ואמר: כך מקובלנו מרבותינו, שאם יווצר מצב אשר נוכל לבנות את בית מקדשינו מקום תפארתנו, אבל זה יהיה באופן של חשש שמא יפגע מאן דהו מישראל – לא נבנהו!
שהרי משה רבנו, כשנצטוה מפי הגבורה, לגאול את עם ישראל ממצרים, סירב ואמר "שלח נא ביד תשלח", והיינו שנתכוון לומר, שהקדוש ברוך הוא ישלח את אהרן אחיו הגדול, מחשש שמא יפגע אהרן מזה שמשה נשלח, אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, לא הסכים משה לגאלם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "וראך ושמח בלבו", רק אז נתיישבה דעתו של משה, והסכים ללכת למצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הרי אנו רואים מזה, עד כמה צריך ליזהר אפילו ברוחניות שלא לפגוע בזולת!
עם ישראל שקוע במ"ט שערי טומאה של מצרים, מדגיש אבי מורי שליט"א, הגאולה וכל העתיד של עם ישראל מונחים על כף המאזניים, משה רבנו הוא האדם היחיד שיכול להיות הגואל, ואם הוא לא מקבל על עצמו את התפקיד, עם ישראל שוקע בשער הנ' של טומאת מצרים שממנו אין מוצא, אבל לא, משה רבנו לא מוכן להיות הגואל, כל זמן שיש חשש, ולו הקל ביותר, שזה יפגע ברגשותיו של אחיו הגדול אהרן, כי הוא מבין, שהתחשבות ברגשותיו של אחיו הגדול, חשובה יותר מגאולת עם ישראל.
נמצאנו למדים מכל הדברים הנפלאים הללו, שמידות טובות, חסד, רגישות והתחשבות ברגשותיו של האחר, חשובים יותר מכל הדברים הקדושים הנעלים והגדולים ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים, בנין בית המקדש וגאולת עם ישראל.
יהי רצון שנזכה להפנים את הדברים, ולחיות על פיהם, אל מול כל הנסיונות הניצבים בפנינו בחיי היום יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
