ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
רש"י מפרש, שלושה ארונות עשה בצלאל, שנים של זהב ואחד של עץ, וארבע כתלים ושולים לכל אחד, ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וְחִפָּה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ (יומא עב:).
אדוני אבי מורי ורבי שליט"א סיפר לי, שלפני שלושים וארבע שנה, בשבת קודש פרשת תרומה, שנת תשמ"ז, נשא מורו ורבו מרן ראש ישיבת תורה אור רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל דברים, בקידושא רבא לכבוד שמחת הבר מצווה שלי, בחדר האוכל של הישיבה בפני בני הישיבה ובני הקהילה, וכה הקשה, ארון הקודש המונח בקודש הקדשים, הרי הוא הדבר הקדוש ביותר, מן הראוי היה לעשותו בצורה המפוארת ביותר, כולו מזהב טהור, מדוע אם כן, עשו חלק ממנו מעצי שיטים? ותירץ ראש הישיבה, שהלויים היו נושאים את הארון על כתפיהם כל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר, ואם הארון היה עשוי כולו זהב טהור, הוא היה כבד יותר, ומכביד עליהם בנשיאתו, לכן ציוה הקדוש ברוך הוא לעשות חלק ממנו מעץ, כדי להקל את משאם של הלויים.
רעיון זה נמצא גם בדברי החזקוני על התורה: "וצפית אותו זהב", ראוי היה הארון להיות כולו של זהב אלא שלא יהא כבד לנשאו, ודינו להנשא בכתף, כדכתיב: "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו", וכן מצינו במזבח שהיה נבוב לוחות כדי שלא יהא כבד.
והוסיף על כך ראש הישיבה: שהאמת היא שלא היה כל צורך לעשות את הארון מעץ כדי להקל את משאם של הלויים, שהרי הארון היה נושא את נושאיו (סוטה לה.), אולם התורה הקדושה רצתה ללמד אותנו את גודל החשיבות של חסד והתחשבות באחר, ולכן באה ומדגישה לנו כאן, שחסד והתחשבות באחר, חשובים יותר מהדבר הקדוש ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים (אבי מורי מביא את הדברים בספרו "האוצר האמיתי", מדור חסד, עמ' ריד).
אבי מורי מציין, שרעיון דומה נמצא בדברי המגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל (לב שלום פרשת ויצא עמ' רעו. "הוא היה אומר" עמ' 419), על מעשה שהיה עם המשגיח של ישיבת פוניבז' רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, באחד שנתבקש מכמה תלמידים לחזקם ולעודדם ביראת שמים על ידי מסירת שיעורי מוסר בפניהם, וחשש שמא יפגע המשגיח הקבוע של אותה ישיבה על ידי כן, ומשהעלה את ספיקו לפני המשגיח זצ"ל, השיב ואמר: כך מקובלנו מרבותינו, שאם יווצר מצב אשר נוכל לבנות את בית מקדשינו מקום תפארתנו, אבל זה יהיה באופן של חשש שמא יפגע מאן דהו מישראל – לא נבנהו!
שהרי משה רבנו, כשנצטוה מפי הגבורה, לגאול את עם ישראל ממצרים, סירב ואמר "שלח נא ביד תשלח", והיינו שנתכוון לומר, שהקדוש ברוך הוא ישלח את אהרן אחיו הגדול, מחשש שמא יפגע אהרן מזה שמשה נשלח, אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא, אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם, לא הסכים משה לגאלם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא "וראך ושמח בלבו", רק אז נתיישבה דעתו של משה, והסכים ללכת למצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הרי אנו רואים מזה, עד כמה צריך ליזהר אפילו ברוחניות שלא לפגוע בזולת!
עם ישראל שקוע במ"ט שערי טומאה של מצרים, מדגיש אבי מורי שליט"א, הגאולה וכל העתיד של עם ישראל מונחים על כף המאזניים, משה רבנו הוא האדם היחיד שיכול להיות הגואל, ואם הוא לא מקבל על עצמו את התפקיד, עם ישראל שוקע בשער הנ' של טומאת מצרים שממנו אין מוצא, אבל לא, משה רבנו לא מוכן להיות הגואל, כל זמן שיש חשש, ולו הקל ביותר, שזה יפגע ברגשותיו של אחיו הגדול אהרן, כי הוא מבין, שהתחשבות ברגשותיו של אחיו הגדול, חשובה יותר מגאולת עם ישראל.
נמצאנו למדים מכל הדברים הנפלאים הללו, שמידות טובות, חסד, רגישות והתחשבות ברגשותיו של האחר, חשובים יותר מכל הדברים הקדושים הנעלים והגדולים ביותר, ארון הקודש בקודש הקדשים, בנין בית המקדש וגאולת עם ישראל.
יהי רצון שנזכה להפנים את הדברים, ולחיות על פיהם, אל מול כל הנסיונות הניצבים בפנינו בחיי היום יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
