ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
"אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא: שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חייך (דברים טז,ג). ימי חייך – הימים; כל ימי חייך – הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך – העולם הזה; כל ימי חייך – להביא לימות המשיח".
יש בפסוק ריבוי המתבטא במלה "כל", שממנו אנו למדים על הוספה במצוות סיפור יציאת מצרים, אולם עיקרה של המחלוקת בין בן זומא לחכמים מלמד בדיוק את ההיפך.
וכך אומרת הגמרא: "אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם'! אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו". אם כן, למדנו שלפי בן זומא, שכמותו אנו נוהגים ואומרים יציאת מצרים בלילות (בפרשת "ויאמר"), לעתיד לבוא לא תיזכר כלל יציאת מצרים. ואף לפי חכמים, אף-על-פי שתיזכר, תהיה טפלה.
האם כוונת הזכרת מחלוקת זו למעט, חלילה, את דמותה של יציאת מצרים בעודנו מסובים לסדר? ההיפך הוא הנכון! לדעת בן זומא כל כך שגבה מעלתה של הגאולה האחרונה, של השלמות המיועדת, לעתיד לבוא, עד שכל הדרך הארוכה שהביאה אליה תתמזג בקרבה ולא תעמוד כמציאות נפרדת. יציאת מצרים – שנותנת את הכוח לאומה הישראלית לעבור ולנצח את חולשות ההיסטוריה האנושית, ולתקן הכול לקראת הגאולה השלמה – תקבל לעתיד, בעצמה, ערך של שלמות, שכל כלי תפיסתנו וזיכרוננו היום אינם יכולים להכיל. על-כן זיכרוננו, כפי שהוא היום, את יציאת מצרים, יתבטל וייכנס כולו לערך של ימות המשיח. אומנם חכמים סוברים שכל המעלה הזו לא תטשטש את המצב ה"פרוזדורי" של יציאת מצרים, וגם בטרקלין של העתיד ייראה הפרוזדור כאבן חן ייחודית בתוך האור הטרקליני. יציאת מצרים תיתן ממד עומק והכרת יתרון האור מן החושך והמֵצרים גם בשעה שאין עוד כל חושך ומיצר.
מתוך ביאור זה ניתן לדון במצבנו היום.
האם נתקיים כבר מאמר הנביא "חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפון וּמִכּל הָאֲרָצות אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבותָם"? האם שיעבוד מלכויות נמשך כמקודם, או שכבר זכינו, גם אם מתוך חלישות וחסרונות, לעצמאות וחירות מהפריץ שייסרנו בארץ גלותנו?
ידוע הרמז שנסמך על חילוף האותיות אתב"ש (מופיע בשו"ע סי' תכ"ח, סעיף ג'), לפיו ליל-הסדר יחול באותו היום בשבוע שבו יחול תשעה באב, ב' פסח חל ביום שבו חל שבועות, ג' פסח ביום שבו חל ראש-השנה וכו'. לרמז זה היתה חסרה מקבילה ליום השביעי של פסח, עד שבא יום העצמאות והשלים את החסר. נראה לומר שכוחה של יציאת מצרים מגיע לשיאו בדורנו בכך שהוא נותן את הכוח לפרוץ את כל המֵצרים בגאולה שאנו כבר בעיצומה. כשם שעל כל מכה שלקו במצרים לקו על הים מכות רבות, כך יום העצמאות שחל באותו יום בשבוע של קריעת ים-סוף, שביעי של פסח, מכפיל את כוח יציאת מצרים, ומביאו לנצח היסטוריה של אלפי שנים.
דווקא בימים של חולשה באמון בכוחה הפנימי של נשמת האומה, כשחולשות סובבות אותנו מבחוץ ומבפנים, עלינו להיזכר ביציאת מצרים ובכל התלונות והקשיים שעברו על ישראל אז. על המדרגה החיצונית הנמוכה – מ"ט שערי טומאה, והמדרגה הפנימית העליונה – חסד נעוריך, אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר. וכאז כן היום, בדור שהוא טב מלגאו (מבפנים) ובִיש מלבר (מבחוץ) נזכה לצאת מן המצר, אלא שהפעם אנו בעיצומה של לידת הגאולה השלמה שאין עוד גלות אחריה.
נסיים בלימוד נפלא של ר' צדוק הכהן מלובלין על החיוב לראות עצמנו בכל דור ודור כאילו יצאנו ממצרים. ביציאת מצרים, אף-על-פי שהיינו שקועים בשעבוד גשמי שאי-אפשר לצאת ממנו (כפי שאמרו חז"ל שמעולם לא יצא עבד ממצרים), ובהתמוטטות רוחנית – ברגע אחד הקב"ה בעצמו, הוא ולא מלאך ולא שרף ולא השליח, בא וגאלנו. כן תהיה לנו במהרה בימינו אמן ואמן.
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















