ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
פרשתנו מתחילה בפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל", ומובא בשם החידושי הרי"ם זיע"א כי האותיות למעלה מ'ראש' הם 'שבת'.
דהיינו, אם מנשאים ומגביהים כל אות לאות שלמעלה ממנה אז נעשה מתיבת 'ראש' תיבת 'שבת'.
הבהמה הולכת כשראשה שווה עם הגוף, הראש אינו שולט מלמעלה לשאר איברי הגוף שתחתיו. כך בכל ימות השבוע אין לאדם שליטה על הגוף, אלא הוא תחת שליטת הנפש הבהמית.
ובבואה של שבת קודש יכולים בני ישראל לזקוף את ראשם- 'כי תשא את ראש', והאדם נעשה שליט על עצמו, הראש שולט על הרגשי הלב ותאוות הגוף.
בכוח סגולת שבת האדם מתרומם לדרגת 'מלך' ששולט על יצריו הגשמיים, כפי שמובא בזוהר הקדוש 'מלך' ר"ת מ'וח ל'ב כ'בד, הפך 'למך' ל'ב מ'וח כ'בד.
פירוש, תואר מלך ראוי לזה שבוחר את החלטותיו על פי מוחו ששם שוכנת הנשמה הטהורה, ומקיים את המובא בתפילה שלפני הנחת תפילין "שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו".
הגמרא (שבת י ע"ב) דורשת על הפסוק "כי אני ה' מקדשכם"- "אמר לו הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש לתנה לישראל, לך והודיעם".
ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א מפרש שהמתנה של שבת, היא הקדושה שנכנסת בתוך ליבות בני ישראל. שאף על פי שאין האדם מרגיש שום תוספת קדושה בשבת בקרב ליבו, ואף אינו מרגיש השפעת השבת על משך ימי החול, למרות כך הודיע הקב"ה לכלל ישראל כי האמת הוא שהקב"ה מכניס קדושה בקרבנו בזה שאנו שומרים את השבת.
האדם אינו מרגיש את שמחת ותענוג השבת מפני שחטאיו יצרו מסך המבדיל בינו לבין בוראו, אבל בפנימיות הלב בוודאי נכנס קדושה גדולה ביום השבת.
וזו היא ההודעה 'לדעת כי אני ה' מקדשכם', שהקב"ה אוהב את עמו ישראל אהבת עולם ונותן לנו מבית גנזיו את המצווה היקרה והנפלאה הזו למרות שאיננו ראויים לה, עלינו להאמין ולשמוח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו על אף אם איננו מרגישים בה בכל עת.
כהמשך לדבריו כותב השפת אמת זיע"א על הנאמר בפרשתנו 'ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם': "צריך כל איש ישראל להאמין כי נמצא בו הקדושה בשבת קודש, הן רב הן מעט- 'כי קודש היא לכם', אפילו למי שאינו מרגיש הקדושה".
בליקוטי מוהר"ן (תורה לא) מובא, שעל ידי שאדם מוציא בפיו את הכיסופים והרצונות שלו לשבת קודש ומתפלל ומבקש במתנת חינם מבוראו לזכות להרגיש ולחוות את רוממות גדולת השבת- 'אבא אני רוצה שבת קודש'! על ידי כך הוא יוצר אצלו מציאות שבה הוא זוכה לכנוס לבית גנזיו של הקב"ה שהיא השבת.
ובלשונו הקדוש: "נכספה וגם כלתה נפשי, היינו מה שאני נכסף וכלה אחר ה' יתברך, מזה בעצמו נעשה נפשי, וזה שאמרו רבותינו ז"ל 'וינפש' , וי אבדה נפש (גמ' ביצה) היינו, שבתחילת השבת שצריך לקבל נפש יתרה אנו זוכרים מאבדת הנפש בחול, ואומרים 'וינפש'- וי אבדה נפש, ומתחילין להתגעגע אחריה, ועל ידי זה בעצמו שאנו מתגעגעין אחר הנפש, מזה בעצמו נתהוה הנפש היתרה".
אנחנו נמצאים בימים שאחר הפורים, ימים של התרוממות והתעלות, וכדי שניקח אתנו את אורות היום הקדוש, עלינו לזכור את המסר שחז"ל לימדו את עם ישראל מסיפור המגילה "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך".
אסתר ביקשה מהחכמים שבדורה 'כתבוני לדורות', שכל יהודי שבעולם כשחס ושלום יעבור עליו מה שיעבור ניסיונות ומשברים, נפילות והשלכות, ייזכר בי שלא התייאשתי ולא הרמתי ידיים, אלא יתחזק ויתאמץ בתפילה ובתחנונים לפני בוראו יהיה מה שיהיה, שתמיד יבוא לפני אביו שבשמיים ויספר לו כמה שהוא מתגעגע אליו ורוצה להיות כרצונו הטוב ולהיות קרוב אליו תמיד.
רמז לכך- 'תש"א' ראשי תיבות "א'דני ש'פתי ת'פתח", על ידי תפילה יש לאדם יכולת לזכות לקדושת שבת ולזכות לכל מעלה טובה בתורה וביראת שמיים.
אפילו השרוי בארציות והשקוע בתוך החומריות כמו הבהמה, יכול בכוח התפילה לשא ראשו לשמיים, להתרומם לחיי רוחניות, חיים של דבקות בבורא יתברך שמו. התפילה היא ההוצאה לפועל של נקודת התקווה לטוב, אמונה שאפשר אחרת.
עובד ה' צריך לחקוק בדעתו "כל זמן שאדם חי יש לו תקוה" (גמ' ירושלמי) ידיעה זו תיתן לו משב של התחדשות ורעננות לשכוח מהעבר ולקיים הנאמר 'דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
