ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
פרשתנו מתחילה בפסוק "כי תשא את ראש בני ישראל", ומובא בשם החידושי הרי"ם זיע"א כי האותיות למעלה מ'ראש' הם 'שבת'.
דהיינו, אם מנשאים ומגביהים כל אות לאות שלמעלה ממנה אז נעשה מתיבת 'ראש' תיבת 'שבת'.
הבהמה הולכת כשראשה שווה עם הגוף, הראש אינו שולט מלמעלה לשאר איברי הגוף שתחתיו. כך בכל ימות השבוע אין לאדם שליטה על הגוף, אלא הוא תחת שליטת הנפש הבהמית.
ובבואה של שבת קודש יכולים בני ישראל לזקוף את ראשם- 'כי תשא את ראש', והאדם נעשה שליט על עצמו, הראש שולט על הרגשי הלב ותאוות הגוף.
בכוח סגולת שבת האדם מתרומם לדרגת 'מלך' ששולט על יצריו הגשמיים, כפי שמובא בזוהר הקדוש 'מלך' ר"ת מ'וח ל'ב כ'בד, הפך 'למך' ל'ב מ'וח כ'בד.
פירוש, תואר מלך ראוי לזה שבוחר את החלטותיו על פי מוחו ששם שוכנת הנשמה הטהורה, ומקיים את המובא בתפילה שלפני הנחת תפילין "שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו".
הגמרא (שבת י ע"ב) דורשת על הפסוק "כי אני ה' מקדשכם"- "אמר לו הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש לתנה לישראל, לך והודיעם".
ר' צדוק הכהן מלובלין זיע"א מפרש שהמתנה של שבת, היא הקדושה שנכנסת בתוך ליבות בני ישראל. שאף על פי שאין האדם מרגיש שום תוספת קדושה בשבת בקרב ליבו, ואף אינו מרגיש השפעת השבת על משך ימי החול, למרות כך הודיע הקב"ה לכלל ישראל כי האמת הוא שהקב"ה מכניס קדושה בקרבנו בזה שאנו שומרים את השבת.
האדם אינו מרגיש את שמחת ותענוג השבת מפני שחטאיו יצרו מסך המבדיל בינו לבין בוראו, אבל בפנימיות הלב בוודאי נכנס קדושה גדולה ביום השבת.
וזו היא ההודעה 'לדעת כי אני ה' מקדשכם', שהקב"ה אוהב את עמו ישראל אהבת עולם ונותן לנו מבית גנזיו את המצווה היקרה והנפלאה הזו למרות שאיננו ראויים לה, עלינו להאמין ולשמוח בזכות העצומה שנפלה בחלקנו על אף אם איננו מרגישים בה בכל עת.
כהמשך לדבריו כותב השפת אמת זיע"א על הנאמר בפרשתנו 'ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם': "צריך כל איש ישראל להאמין כי נמצא בו הקדושה בשבת קודש, הן רב הן מעט- 'כי קודש היא לכם', אפילו למי שאינו מרגיש הקדושה".
בליקוטי מוהר"ן (תורה לא) מובא, שעל ידי שאדם מוציא בפיו את הכיסופים והרצונות שלו לשבת קודש ומתפלל ומבקש במתנת חינם מבוראו לזכות להרגיש ולחוות את רוממות גדולת השבת- 'אבא אני רוצה שבת קודש'! על ידי כך הוא יוצר אצלו מציאות שבה הוא זוכה לכנוס לבית גנזיו של הקב"ה שהיא השבת.
ובלשונו הקדוש: "נכספה וגם כלתה נפשי, היינו מה שאני נכסף וכלה אחר ה' יתברך, מזה בעצמו נעשה נפשי, וזה שאמרו רבותינו ז"ל 'וינפש' , וי אבדה נפש (גמ' ביצה) היינו, שבתחילת השבת שצריך לקבל נפש יתרה אנו זוכרים מאבדת הנפש בחול, ואומרים 'וינפש'- וי אבדה נפש, ומתחילין להתגעגע אחריה, ועל ידי זה בעצמו שאנו מתגעגעין אחר הנפש, מזה בעצמו נתהוה הנפש היתרה".
אנחנו נמצאים בימים שאחר הפורים, ימים של התרוממות והתעלות, וכדי שניקח אתנו את אורות היום הקדוש, עלינו לזכור את המסר שחז"ל לימדו את עם ישראל מסיפור המגילה "להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך".
אסתר ביקשה מהחכמים שבדורה 'כתבוני לדורות', שכל יהודי שבעולם כשחס ושלום יעבור עליו מה שיעבור ניסיונות ומשברים, נפילות והשלכות, ייזכר בי שלא התייאשתי ולא הרמתי ידיים, אלא יתחזק ויתאמץ בתפילה ובתחנונים לפני בוראו יהיה מה שיהיה, שתמיד יבוא לפני אביו שבשמיים ויספר לו כמה שהוא מתגעגע אליו ורוצה להיות כרצונו הטוב ולהיות קרוב אליו תמיד.
רמז לכך- 'תש"א' ראשי תיבות "א'דני ש'פתי ת'פתח", על ידי תפילה יש לאדם יכולת לזכות לקדושת שבת ולזכות לכל מעלה טובה בתורה וביראת שמיים.
אפילו השרוי בארציות והשקוע בתוך החומריות כמו הבהמה, יכול בכוח התפילה לשא ראשו לשמיים, להתרומם לחיי רוחניות, חיים של דבקות בבורא יתברך שמו. התפילה היא ההוצאה לפועל של נקודת התקווה לטוב, אמונה שאפשר אחרת.
עובד ה' צריך לחקוק בדעתו "כל זמן שאדם חי יש לו תקוה" (גמ' ירושלמי) ידיעה זו תיתן לו משב של התחדשות ורעננות לשכוח מהעבר ולקיים הנאמר 'דרשו ה' ועוזו בקשו פניו תמיד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
