ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
מדרש ההלכה במקום מסביר: "וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת... וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת וְעֵגֶל..." מלמד שאמר לו משה לאהרן, אהרן אחי אף על פי שנתרצה המקום לכפר על עונותיך צריך אתה ליתן ... ושמא תאמר אין צריך כפרה אלא אני, והלא אף ישראל צריכים כפרה, שנאמר: ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וכי מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן, אלא אמר להם, אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים, ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה, יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים (מכירת יוסף שהוסתרה באמצעות שחיטת שעיר עיזים), יבא עגל ויכפר על מעשה עגל". (ספרא שמיני פרשה א ג).
עסקנו במדרש זה ב"חמדת ימים" לפרשת שמיני בשנים תשס"ג, תשע"ג, תשע"ד, שם הוכחנו כי חטא מכירת יוסף הוא השורש של חטא העגל, והוא הגורם לאסון הנורא של הפגיעה בעשרת הרוגי מלכות, ברבי עקיבא רבותיו, חבריו ותלמידיו.
דווקא בימים אלה של סוף חודש ניסן, ספירת העומר, יום השואה והגבורה, לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות הטרור ויום העצמאות, אחרי בחירות נוספות שמשקפות פילוג ומייצרות אי נהיגת כבוד זה בזה ושנאת חינם, ח"ו, מצווה עלינו להמשיך ולספר בסיפור החורבן הנורא, ולעשות כל מאמץ להמשיך לכתוב עוד פרקים בסיפור הגאולה השלמה.
ננסה לברר את הסוגיה מכיוון נוסף.
התלמוד הירושלמי דן במקור למצוות מחצית השקל ומביא את הדרשות הבאות: "כתיב "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל" (שמות ל' יג). ר' יהודה ור' נחמיה חד (האחד) אמר לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל וחרנה (והאחר) אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין. ר' יהושע בי ר' נחמיה בשם ר' יוחנן בן זכאי לפי שעברו על עשרת הדברות יהיה נותן כל אחד ואחד עשרה גרה. ר' ברכיה ר' לוי בשם רבי שמעון בן לקיש לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף. ר' פנחס בשם ר' לוי לפי שמכרה בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל א' וא' מהם טבעה לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה" (שקלים פ"ב ה"ג).
נברר אותן אחת לאחת:
לדעת ר' יהודה ור' נחמיה החובה להביא מחצית השקל היא כפרה על חטא העגל. לדעה הראשונה כיוון שהעגל נעשה בחצי היום, כמו שדרשו חז"ל על הפסוק: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר..." (שם ל"ב א), "ואמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וירא העם כי בשש משה, אל תקרי בושש אלא באו שש" (שבת דף פט ע"א).
גם הדעה השניה מסכימה שחטא העגל גרם למחצית השקל לבא אלא ששיעורו נקבע לשש גרמסין (מטבע שהיה נהוג בזמן משה) וזה שווה למחצית שקל.
לדעת ר' יהושע בי ר' נחמיה בשם ר' יוחנן בן זכאי, החובה לתת מחצית השקל ששווה עשרה גרה היא כפרה לפי שעברו על עשרת הדברות. בפני משה הסביר כי גם לדעה זו מה שדורש כפרה הוא חטא העגל וכיוון שהודו בעבודה זרה כפרו בכל עשרת הדיברות.
בהמשך נציע בענווה הסבר אחר של דעה זו.
לעומתם, לדעת ר' ברכיה ר' לוי בשם רבי שמעון בן לקיש ולדעת ר' פנחס בשם ר' לוי, הפסוק שעוסק במצוות מחצית השקל קשור לחטא מכירת יוסף, שנמכר תמורת עשרים גרה (מחירן של זוג נעלים). בגלל מכירת יוסף, מחצית השקל שמשקלו עשרים גרה, מצטרפת למצוות פדיון בכורות שבה נותן האב לכהן עשרים דינרים. בגלל שכל אחד מן האחים קיבל שני דינרים ששווה טבעה אחת, נותן כל אחד כל שנה טבעה אחת שהיא מחצית השקל.
מבין מכלול הדעות עולה שוב הקשר בין שני החטאים היסודיים: חטא מכירת יוסף וחטא העגל.
נציע עתה, כמובטח, הסבר מחודש בדעת רבי יוחנן בן זכאי. חטא מכירת יוסף הוא חטא בבין אדם לחברו. בנושא זה עוסקות חמש הדיברות האחרונות - הלוח השני. חטא העגל הוא חטא של בין אדם למקום. בנושא זה עוסקות חמש הדיברות הראשונות - הלוח הראשון. אי אפשר להפריד בין הדבקים ואי אפשר להפריד בין הלוחות. מצוות מחצית השקל באה להזכיר לנו כי יש שני חצאים, תמיד צריך את שניהם. רק כשכולם מחפשים את המכנה המשותף ומבינים שכל אחד הוא רק חצי, אפשר לבנות את המשכן ולהשכין שכינה על עם ישראל. גם אלה ששמים את הדגש על תיקון הצד החברתי, וגם אלה ששמים את הדגש על עבודת השם, צריכים לראות את התמונה השלמה המאחדת.
הבה נתפלל שכולם ינהגו יותר כבוד זה בזה, ובזכות זאת נבנה מדינה
מתוקנת שהשכינה תשרה עליה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













