ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
נחלקו התנאים, האם הערבות הופעלה רק אחרי מעבר הירדן והכניסה לארץ? או, שמרגע זה, הערבות כללה גם עברות שבסתר?
כך מבוא במסכת סנהדרין: "'הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' (דברים כט, כח) ... מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: ...כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (דף מג ע"ב).
לדעתו של רבי נחמיה, המרכיב של הארץ הוא חשוב ביותר מבחינה לאומית, וממילא גם מבחינה רוחנית.
מעמד קבלת התורה חזר על עצמו בטקס בהר גריזים והר עיבל.
(בדורנו זכינו למצוא את המזבח שנבנה בהר עיבל על פי ציווי משה בתורה על ידי תלמידו יהושע בן נון. המזבח מתאים להלכות בנין המזבח כפי שהן מופיעות בספרו של הרמב"ם משנה תורה, אוצר יקר שאין מוצג דוגמתו לעם נוסף).
במשנה במסכת סוטה מובא: "ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה ... ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע... הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה... ואלו ואלו עונין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה... ואלו ואלו עונין אמן" (פ"ז מ"ה).
בסוגיא מצינו דיון בשאלה מה כוללת הערבות?
"הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו'. תנו רבנן: ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות – הרי ארבע (בכל מצווה שבתורה ארבעה חלקים א. ללמוד את דיני המצווה. ב. ללמד לאחרים את דיני המצווה. ג. לשמור את המצווה. ד. לעשות את המצווה בפועל. על ארבעתם באו בברית במעמד הר גריזים והר עיבל). ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה, וכן בסיני, וכן בערבות מואב, שנא': אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו', וכתיב: ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה... ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים" (דף לז ע"א- ע"ב)
לפיכך, האחריות על הערבות שקיבל על עצמו כל יהודי, מגיעה לקרוב לשלושים מיליון בריתות (שם בסוגיא יש גם דעה שמכפילה מספר עצום זה).
סוגיא זו, גם אם לא נקבל אותה כפשוטה, מטילה אחריות עצומה על כל יהודי כלפי אחיו ואחיותיו - עמך בית ישראל - כולם!
לצערנו הרב, אש המחלוקת והפירוד שמתפשטת בימים אלה כשריפה בשדה קוצים, מנוגדת בתכלית לרוח הדברים הללו.
בתקופה זו אנו מציינים, את הכניסה לארץ בערב פסח, את חג הפסח והיציאה מעבדות לחירות הפיזית והרוחנית, ואת יום מתן תורה. על אירועים אלה מימי משה ויהושע תלמידו, נוספו בדורנו, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. דווקא בתקופה זו מוטלת החובה על כל אחד ואחת לזכור את חובת הערבות, להרבות באהבת ישראל ולהשתדל לדבר בדרך חיובית על כל יהודי, גם אם אין הסכמה למעשיו או דעותיו. אם נגביר את ההרגשה שאכפת לנו מכל אח ואחות, נגיע להבנות שיהיו מקובלות על לפחות 90% מכלל הציבור.
רק כך נוכל להתקדם לקראת גאולה שלמה.
נוסיף עוד על דרך הדרש, כי המקור הראשוני של רעיון הערבות ההדדית, מצוי כבר בפרשת הבריאה, במילים החותמות את פרשיית היום הראשון: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה). וַיְהִי עֶרֶב – אם נהיה ערבים זה לזה, נגיע ל - וַיְהִי בֹקֶר, הגאולה שנמשלה לעלות השחר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), ואז נגיע לאותו יום מיוחל יוֹם אֶחָד. היום בו יתקיים הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אז נזכה לניצחון "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַד' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א, כא).
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
