ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
נחלקו התנאים, האם הערבות הופעלה רק אחרי מעבר הירדן והכניסה לארץ? או, שמרגע זה, הערבות כללה גם עברות שבסתר?
כך מבוא במסכת סנהדרין: "'הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' (דברים כט, כח) ... מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: ...כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (דף מג ע"ב).
לדעתו של רבי נחמיה, המרכיב של הארץ הוא חשוב ביותר מבחינה לאומית, וממילא גם מבחינה רוחנית.
מעמד קבלת התורה חזר על עצמו בטקס בהר גריזים והר עיבל.
(בדורנו זכינו למצוא את המזבח שנבנה בהר עיבל על פי ציווי משה בתורה על ידי תלמידו יהושע בן נון. המזבח מתאים להלכות בנין המזבח כפי שהן מופיעות בספרו של הרמב"ם משנה תורה, אוצר יקר שאין מוצג דוגמתו לעם נוסף).
במשנה במסכת סוטה מובא: "ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה ... ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע... הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה... ואלו ואלו עונין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה... ואלו ואלו עונין אמן" (פ"ז מ"ה).
בסוגיא מצינו דיון בשאלה מה כוללת הערבות?
"הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו'. תנו רבנן: ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות – הרי ארבע (בכל מצווה שבתורה ארבעה חלקים א. ללמוד את דיני המצווה. ב. ללמד לאחרים את דיני המצווה. ג. לשמור את המצווה. ד. לעשות את המצווה בפועל. על ארבעתם באו בברית במעמד הר גריזים והר עיבל). ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה, וכן בסיני, וכן בערבות מואב, שנא': אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו', וכתיב: ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה... ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים" (דף לז ע"א- ע"ב)
לפיכך, האחריות על הערבות שקיבל על עצמו כל יהודי, מגיעה לקרוב לשלושים מיליון בריתות (שם בסוגיא יש גם דעה שמכפילה מספר עצום זה).
סוגיא זו, גם אם לא נקבל אותה כפשוטה, מטילה אחריות עצומה על כל יהודי כלפי אחיו ואחיותיו - עמך בית ישראל - כולם!
לצערנו הרב, אש המחלוקת והפירוד שמתפשטת בימים אלה כשריפה בשדה קוצים, מנוגדת בתכלית לרוח הדברים הללו.
בתקופה זו אנו מציינים, את הכניסה לארץ בערב פסח, את חג הפסח והיציאה מעבדות לחירות הפיזית והרוחנית, ואת יום מתן תורה. על אירועים אלה מימי משה ויהושע תלמידו, נוספו בדורנו, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. דווקא בתקופה זו מוטלת החובה על כל אחד ואחת לזכור את חובת הערבות, להרבות באהבת ישראל ולהשתדל לדבר בדרך חיובית על כל יהודי, גם אם אין הסכמה למעשיו או דעותיו. אם נגביר את ההרגשה שאכפת לנו מכל אח ואחות, נגיע להבנות שיהיו מקובלות על לפחות 90% מכלל הציבור.
רק כך נוכל להתקדם לקראת גאולה שלמה.
נוסיף עוד על דרך הדרש, כי המקור הראשוני של רעיון הערבות ההדדית, מצוי כבר בפרשת הבריאה, במילים החותמות את פרשיית היום הראשון: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה). וַיְהִי עֶרֶב – אם נהיה ערבים זה לזה, נגיע ל - וַיְהִי בֹקֶר, הגאולה שנמשלה לעלות השחר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), ואז נגיע לאותו יום מיוחל יוֹם אֶחָד. היום בו יתקיים הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אז נזכה לניצחון "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַד' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א, כא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
