בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש ויקרא
  • שמיני
undefined
3 דק' קריאה
עם יציאת מצרים, קבלת התורה והפיכתנו לעם, החל תהליך שבו כל ישראל הפכו ערבים זה לזה, וערבים זה בזה (סנהדרין דף כז עמוד ב, פסיקתא זוטרתא ויקרא דף עז ע"א).
נחלקו התנאים, האם הערבות הופעלה רק אחרי מעבר הירדן והכניסה לארץ? או, שמרגע זה, הערבות כללה גם עברות שבסתר?
כך מבוא במסכת סנהדרין: "'הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת' (דברים כט, כח) ... מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: ...כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (דף מג ע"ב).
לדעתו של רבי נחמיה, המרכיב של הארץ הוא חשוב ביותר מבחינה לאומית, וממילא גם מבחינה רוחנית.
מעמד קבלת התורה חזר על עצמו בטקס בהר גריזים והר עיבל.
(בדורנו זכינו למצוא את המזבח שנבנה בהר עיבל על פי ציווי משה בתורה על ידי תלמידו יהושע בן נון. המזבח מתאים להלכות בנין המזבח כפי שהן מופיעות בספרו של הרמב"ם משנה תורה, אוצר יקר שאין מוצג דוגמתו לעם נוסף).

במשנה במסכת סוטה מובא: "ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה ... ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע... הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה... ואלו ואלו עונין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה... ואלו ואלו עונין אמן" (פ"ז מ"ה).
בסוגיא מצינו דיון בשאלה מה כוללת הערבות?
"הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה כו'. תנו רבנן: ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט, ללמוד וללמד לשמור ולעשות – הרי ארבע (בכל מצווה שבתורה ארבעה חלקים א. ללמוד את דיני המצווה. ב. ללמד לאחרים את דיני המצווה. ג. לשמור את המצווה. ד. לעשות את המצווה בפועל. על ארבעתם באו בברית במעמד הר גריזים והר עיבל). ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה, וכן בסיני, וכן בערבות מואב, שנא': אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה וגו', וכתיב: ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו', נמצא מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה... ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום רבי שמעון: אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה, שלא נכרתו עליה ארבעים ושמונה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים" (דף לז ע"א- ע"ב)
לפיכך, האחריות על הערבות שקיבל על עצמו כל יהודי, מגיעה לקרוב לשלושים מיליון בריתות (שם בסוגיא יש גם דעה שמכפילה מספר עצום זה).
סוגיא זו, גם אם לא נקבל אותה כפשוטה, מטילה אחריות עצומה על כל יהודי כלפי אחיו ואחיותיו - עמך בית ישראל - כולם!
לצערנו הרב, אש המחלוקת והפירוד שמתפשטת בימים אלה כשריפה בשדה קוצים, מנוגדת בתכלית לרוח הדברים הללו.
בתקופה זו אנו מציינים, את הכניסה לארץ בערב פסח, את חג הפסח והיציאה מעבדות לחירות הפיזית והרוחנית, ואת יום מתן תורה. על אירועים אלה מימי משה ויהושע תלמידו, נוספו בדורנו, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות ויום שחרור ירושלים. דווקא בתקופה זו מוטלת החובה על כל אחד ואחת לזכור את חובת הערבות, להרבות באהבת ישראל ולהשתדל לדבר בדרך חיובית על כל יהודי, גם אם אין הסכמה למעשיו או דעותיו. אם נגביר את ההרגשה שאכפת לנו מכל אח ואחות, נגיע להבנות שיהיו מקובלות על לפחות 90% מכלל הציבור.
רק כך נוכל להתקדם לקראת גאולה שלמה.

נוסיף עוד על דרך הדרש, כי המקור הראשוני של רעיון הערבות ההדדית, מצוי כבר בפרשת הבריאה, במילים החותמות את פרשיית היום הראשון: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה). וַיְהִי עֶרֶב – אם נהיה ערבים זה לזה, נגיע ל - וַיְהִי בֹקֶר, הגאולה שנמשלה לעלות השחר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), ואז נגיע לאותו יום מיוחל יוֹם אֶחָד. היום בו יתקיים הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אז נזכה לניצחון "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַד' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א, כא).




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il