ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ישנם שני רמות קישור עלפיהם מתנהל העולם: הקישור הפנימי העצמי, והקישור החיצוני המקרי.
שני יהודים הנתקלים זה בזה ברחובות תל אביב לא ירגישו קשר מיוחד בין אחד לשני, ולדאבונינו אפשר שאף לא יחלחפו "שלום" ביניהם. זאת משום שהקישור המקרי שביניהם חלש. מאידך, כאשר אותם אנשים בעצמם יפגשו ברחובותיה הסואנים של לונדון או של כל בירה אחרת בקצה העולם, מיד יתענינו זה בזה ואף יהיה ניתן להבחין בזיק של ברק הנדלק בעיניהם. זאת מבלי שיכירו זה את זה מקודם לכן. כאן הוא גילוי הקישור העצמי.
בדומה לדוגמא הנ"ל ישנם שני ערוצי תקשורת בין האדם לאלהיו. באופן רגיל, מתנהל העולם במישור של הקישור המקרי, החיצוני. כאשר מערכות הקישור החיצוני הנ"ל ניזוקות אזי ישנה סכנה גדולה לקיום הקשר. אולם כאשר התמוטטו המערכות החיצוניות לגמרי, בא הקישור הפנימי ומטהר את כל הקשר.
כך ראינו כאשר עמדו ישראל מול הר סיני לקבל את התורה וה' מתגלה על הר סיני ומראה את חיבתו לישראל, ואח"כ בסמוך חטאו ישראל בעגל. במצב שכזה מכל היבט נורמלי היה עם ישראל צפוי לכילוי. אך לא כן קרה עם ישראל לא הושמד וכאן נתגלו י"ג מידות של רחמים אותם אנו מזכירים בבקשות הסליחה מה'.
עד"ז ראינו בפרשת פרה אדומה, אותה קראנו לא מזמן, שאין הפרה מכפרת אלא אם כל שערותיה אדומות. שלכאורה הוא דבר תימה, שבכל מקום 'אדום' נקשר עם מידת הדין, וכאן יש לנו ליקח פרה שכל שערותיה אדומות?! אלא הוא על דרך האמור, שדוקא כאשר מתגלה שיא הדין על האדם, מתגלה גם רמת קישורו הפנימי.
כך הוא גם בנגע הצרעת. כאשר הטומאה הנתפשת על האדם היא כ"כ גדולה עד כדי כך שכל הנגע הפך לבן, האדם הגיע לריחוק כ"כ גדול מה', מתגלה קישרו העצמי לקב"ה ושופך אור של טהרה על הכישלון החיצוני, המקרי.
על דרך משל לבן מלך שחטא לאביו חטא קטן, ויסרו אביו המלך על חטאו, והעבירו מגדולתו. לימים חטא הבן חטא גדול אשר העונש עליו הוא מיתה, אך המלך לא מלאו ליבו להרוג את בנו והכריז שהוא מבטל את גזר הדין כיון שהנידון הוא בנו. או אז אזר הבן כח ואמר עתה שנתגלתה אהבתך אלי באשר אני בנך, בקשתי שיתגלגלו רחמך ותחזיר אותי לכני כבראשונה ואני אכפר על מעשי הרעים.
ויהי רצון שנזכה לקשר עצמנו לקב"ה בכל נימי נפשנו, גם בקישור פנימי וגם בקישור החיצוני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
