ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
אמירות מעין אלו באות מתוך תסכול וחוסר אונים, אך יש בהם גם מידה מסויימת של הגיון מחושב. ההנחה היא שאם לא אצביע על הבעיה במלוא חומרתה, לא יחול השינוי המיוחל, ואנו עלולים להתרגל לחסרונות. מטרת הביקורת הלא נעימה, היא לגרום לרצון לשינוי, כזה שיביא את האדם לאפיק חיובי.
אכן, קיים צורך אמיתי להדגיש את "חוסר השלמות", וככל שנפנים את החסרון שנפל בשלמות, ככה יתמלא אותו חסרון ב"שלמות", במעשים חיוביים. לפיכך, מתיחת ביקורת היא דבר חיוני ונצרך כדי לחולל שינוי.
אלא שיש להזהר מלקחת את הדברים צעד קדימה, ולהפוך את הביקורת לדרך חיים. גישה זו נוגעת לכלל ההתיחסות לצדדים השליליים שבחיים, מהמקום הנמוך של עיסוק תמידי בחדשות רעות (עי' קידושין ע ע"ב 1 ) ועד ביטויה בעבודת ה' ברמות גבוהות, בצורת מחשבה שיש להדגיש באופן תמידי את החוסר שבגלות וברוע מצבנו, את חסרון בית המקדש, רק כך נשאף למציאות טובה יותר.
כאמור יש בדברים גרעין של אמת, אך יש בהם גם נקודת טעות.
כשם שיתרון האור ניכר ומאיר ביותר דוקא מתוך החושך (קהלת פ"ב יג, זוה"ק תזריע מז ב 2 ), כך גם החושך והחסרון מתבלט וניכר דוקא מתוך האור. החסרון ניכר דוקא מתוך כך שאני מגדיר את המציאות העקרונית כשלמה. כאשר אדם מדגיש יתר על המידה את החסרון, לאט לאט נוצר מהפך, ושוב אין המציאות מוגדרת כ"מציאות שלמה שחל בה חסרון", אלא היא נתפסת כמציאות פחותה במהותה.
אם אדם יקנה רכב ישן וחבוט, הוא לא ישים את ליבו אל מספר שריטות בשילדת הרכב. ומדוע? כי רכב ישן וחבוט הוא, וכך דרכו של רכב חבוט שיהא מלא בשריטות. לעומת זאת ב"יגואר" חדשה, שריטה צורמנית לאורך הרכב, היא "חוסר השלמות" שניכר ובולט לעין. דוקא השלמות היא שמדגישה את החוסר!
כך גם בעבודת הנפש. אדם המגדיר את עצמו כ"כשלון" וכ"רשע", לא יתרגש כל כך מכשלונות ומרשעיות נוספות (עי' קידושין מ ע"א 3 ), ועל כן אמרו חז"ל (אבות פ"ב): "ואל תהי רשע בפני עצמך". יתרה מזו אמרו בזוהר (בלק קצה ע"א 4 ) שאדם צריך תמיד לראות את עצמו כצדיק וחסיד, ואם חטא, יראה עצמו כחסיד בעצם זה שהתודה ועוזב את חטאיו. בגישה כזו דוקא, כאשר לנגד האדם עומדת התמונה של עצמו כ"שלם", כל חסרון של שלמות ניכר וצורב יותר. אדם זה לא יעשה מעשים פחותים, כי ניכר לו כמה הם אינם שייכים אליו – כמה הם "חסרים".
כפי האמור, כן הוא בבואנו לחולל שינוי אצל אחרים, הדגשת חסרונותיהם באופן תדיר, לא הם שיביאו לשינוי. הרגשת הצורך להשתנות תבוא דוקא אם במשך רוב הזמן נדגיש את השלמות שלהם. וכפי שנהג אהרן הכהן (אבדר"נ נ"א פי"ב 5 ): "כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע...באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר: "אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן, בושתי הימנו שנתן לי שלום". ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה" – הרי שדוקא הדגשת השלום והשלמות שיש לאהרן עם אותו אדם, היא שהדגישה כמה לא שייך שיחטא.
אם נחזור לדוגמאות בהם פתחנו: דוקא עיסוק בדברים הטובים שיש בעם ישראל, הם שיגרמו לזעזוע כאשר פוגשים רישעה. עיסוק בביהמ"ק ובמעלותיו, הוא שידגיש את חסרונו 6 . וכן בתחום הביקורת, בקשר היום יומי יש ליתן דגש למעלות שבנו, ורק על גבי זה יכולה לבוא אמירה כגון: "באיזו דרך ארץ נהגת אתמול, ממש התפעלתי. וזה לא פעם ראשונה שאני רואה מעלה זו אצלך.... דוקא בגלל זה לא הצלחתי להבין את התנהגותך היום". "יש לי כשרונות כל כך ברוכים, הצלחתי כל כך הרבה פעמים. חבל שכאן לא הצלחתי להביא את הדברים לידי ביטוי". דוקא ביקורת שבאה על מצע של אור ופירגון, היא שבונה לטווח הארוך.
^ 1.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ע עמוד ב
ותני: כל הפוסל - פסול, ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל.
^ 2.קהלת פרק ב, יג
וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ:
זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף מז עמוד ב
...דאמר רבי שמעון לרבי אבא ת"ח רזא דמלה לא נהיר חכמתא דלעילא ולא אתנהיר אלא בגין שטותא דאתער מאתר אחרא ואלמלא האי נהירו ורבו סגיא ויתיר לא הוה (להוי) ולא אתחזיא תועלתא דחכמתא, ובגין שטותא אתנהיר יתיר ונהירין ליה יתיר הדא הוא דכתיב שיש יתרון לחכמה לחכמה סתם מן הסכלות סתם, וכך לתתא אלמלא לא הוה שטותא שכיח בעלמא לא הוי חכמתא שכיח בעלמא והיינו דרב המנונא סבא כד הוה ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה, הדא הוא דכתיב (קהלת י) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט משום דהיא תקונא דחכמתא ויקרא דחכמתא, ועל דא כתיב ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות, ר' יוסי אמר יקר מחכמה ומכבוד כלומר יקרא דחכמתא ונוי דילה ויקרא דכבוד דלעילא מאי היא סכלות מעט, זעיר דשטותא אחזי וגלי יקרא דחכמתא וכבוד דלעילא יתיר מכל ארחין דעלמא, כיתרון האור מן החשך תועלתא דנהורא לא אתייא (נ"א אתחזי) אלא מן חשוכא, (ולעולם) תקונא דחוורא מאי היא אוכמא אלמלא אוכמא לא אשתמודע חוורא ובגין אוכמא אסתליק חוורא ואתיקר, א"ר יצחק משל למתוק במר דלא ידע אינש טעמא דמתיקא עד דטעים מרירא מאן עביד להאי מתיקא הוי אומר האי מרירא, והיינו דכתיב (שם ז) גם את זה לעומת זה עשה האלהים, וכתיב...
^ 3.תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א
ר' צדוק תבעתיה ההיא מטרוניתא, אמר לה: חלש לי ליבאי ולא מצינא, איכא מידי למיכל? אמרה ליה: איכא דבר טמא, אמר לה: מאי נפקא מינה? דעביד הא אכול הא. שגרת תנורא קא מנחא ליה, סליק ויתיב בגויה. אמרה ליה: מאי האי? אמר לה: דעביד הא נפיל בהא, אמרה ליה: אי ידעי כולי האי לא צערתיך.
^ 4.זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף קצה עמוד א
שוי גרמיה בהדי חסידים דכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני בגין דאצטריך ליה לבר נש דלא לשואה גרמיה רשע, ואי תימא א"ה לא יפרט חטאוי לעלמין לאו הכי אלא כד יפרט חטאוי כדין איהו חסיד דאתי לקבלא תשובה אפיק גרמיה מסטרא בישא דהוה בטנופא דילה עד השתא והשתא אתדבק בימינא עלאה דאיהי פשוטה לקבלא ליה.
^ 5.מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יב
ר"מ אומר מה תלמוד לומר ורבים השיב מעון. כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום. למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה אמר אוי לי איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה.
^ 6.וכן מצינו בחנוכת בית שני, שדוקא הזקנים שעוד זכרו את הבית הראשון בכו והרגישו בחסרונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
