ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
בשבת זו נקרא בתורה את הפרשיות תזריע ומצורע] הפותחות בהכרזה " וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב).
גאולת ישראל נמשלה ללידה, כמפורש בנבואת הנחמה האחרונה של הנביא ישעיהו: "בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר: מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ" (סו, ז-ח).
גם מיכה הנביא, בן דורו של ישעיהו, משתמש במשל זה כדי לתאר את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית לעתיד לבוא: "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם: לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז ה' בִּגְאוֹן שֵׁם ה' אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (ה, א-ג).
הנביא מזכיר את הגאולה שהביא לעם ישראל דוד המלך הצעיר מבית לחם, כדוגמא לגאולה העתידה בה ישובו בניה של ארץ ישראל אליה, והם יקימו בה מדינה שתהיה לתפארת ולגאון לכלל האנושות – אפסי ארץ. (עיינו ברד"ק שם, שמפרש את דברי הנביא בדרך שכוללת גם את שואת יהודי אירופה, שקדמה להכרזת המדינה).
נצטט את הפתיחה של מגילת העצמאות, ואת משפט הסיום המופיע לפני החתימות של נציגי העם על כל מגזריו:
" בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלַל אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי... מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ".
מאחורי ההסכמה על נוסח זה, מסתתרת פרשנות שונה לביטוי צוּר יִשְׂרָאֵל . אלו שהגדירו עצמם כשומרי מצוות הסבירו כי הם בוטחים בקב"ה, שאחד מכינויו הוא "צור ישראל". לעומתם, אלה שלא הסכימו להיכנס תחת כותרת זו, הסבירו כי חתימתם נובעת מביטחון בכוחו של העם היהודי.
ההסכמה הרחבה לנוסח זה, איפשרה את האחדות שהייתה נדרשת בשעה הגורלית.
ננסה להבין את מקורו של הביטוי ואת הקשר שלו לדוד בן ישי, מי שהכריז לראשונה על הקמת מדינה יהודית עצמאית, שבירתה ירושלים. מדינה יהודית שכל שנים עשר שבטי י-ה הם אזרחיה.
בשירת האזינו, העוסקת בגורלו של עם ישראל עד ימות המשיח, נזכר הכינוי צּוּר חמש פעמים, ככינוי כלפי שמיא כמו בפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד).
בשירות דוד ובפרקי תהילים, מופיע שם זה ככינוי כלפי שמיא עשר פעמים, ושם הוא מופיע גם בצורה של צוּר יִשְׂרָאֵל (שמו"ב, כג ג).
אנו למדים מכך כי גם אלה שלא הסכימו ששם שמים יופיע במפורש במגילת העצמאות, זכו לכוון לביטוי שדוד המלך, שהיה הראשון אחרי דור הכניסה לארץ, שזכה לאחד סביבו את כל העם, השתמש בו פעמים רבות, יותר מכל קודמיו וגם מאלה שהיו אחריו. כך נוצר קשר נוסף, גם אם לא בכוונת מכוון, בין ימי דוד - מייסד מדינת היהודים הראשונה, לימי דוד בן גוריון שזכה להכריז שוב על עצמאות מדינתו של העם היהודי בשנית.
הלידה המוזכרת בתחילת פרשתנו, מתחברת אל לידת העם ביציאת מצרים, כמוזכר בהגדה, ואל לידת הגאולה כמפורש בדברי הנביאים.
השבוע, כשנתפלל את תפילת קבלת השבת, נזכיר את הפסוק שדוד אמרו "לְכוּ נְרַנְּנָה לַד' נָרִיעָה לְ צוּר יִשְׁעֵנוּ".
נתפלל גם שכל הנבואות אודות הגאולה העתידה, שהתחילו להתקיים בימינו, ימשיכו להתקדם לגאולה שלימה בקרוב. ככל שנתאחד ונהיה יותר ערבים זה לזה, הסיכוי לכך ילך ויגבר, בעזרת ד' יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
