ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
מכל קצוות הארץ, המוני יהודים דואגים להירשם מראש לאוטובוסים המורשים להיכנס, ובהגיע הלילה הגדול, למעלה מ- 1000 אנשים מוותרים על שנת לילה מתוקה, מיטלטלים בדרכים, ובלבד שיזכו להתפלל בציונו של יוסף הצדיק. בדרך, מידפקים על דלתות האוטובוסים כל האנשים שלא זכו להירשם מראש, ומייחלים לזכות ולפקוד את הציון הקדוש.
אשריכם ישראל! וודאי ה' רווה נחת מבניו חביביו, המוותרים על תענוגות העולם הגשמי, ובלבד שיזכו לרגעים רוחניים נעלים של דבקות בו יתברך!
יתר על כן, היו שנים שהקבר היה חרב, שרוף ומפויח, ובכל זאת יהודים עשו מאמצים עילאיים להגיע לכניסה הלילית החודשית, להתלכלך באפר ובפיח, ולהעתיר לה' תחת כיפת הציון המנותצת.
אכן, זכות גדולה יש בכך לישראל קדושים, ואיני רוצה להיות חלילה מהמקטרגים על ישראל, ובכל זאת כשזכיתי אף אני להשתתף בכניסות ליליות אלו, הנערכות בעשרים השנים האחרונות, עת עיר הברית שכם וציון יוסף הצדיק, שבויים ומחוללים ביד זרים, צפו ועלו בי תמונות עבר מהימים שבהם הציון היה בידינו. מתמונות אלו גם למדתי תובנה חשובה בעבודת ה' הקשורה לפרשתינו.
בעבר, כשהציון היה בידינו, כל יהודי יכול היה באופן חופשי לבוא ולהתפלל במקום. אמת, זה היה מורכב, שהרי ערביי שכם היו מאז ומעולם אויבי ישראל, ולעיתים השליכו אבנים על מכוניות יהודיות שעברו בעיר, ובכל זאת באותם ימים היה הרבה יותר קל להגיע לציון מאשר בימינו. כמה באו? מעטים. הרבה פחות מהמגיעים כיום.
בשנת תשנ"ו, כשצה"ל יצא משכם, אך הותיר בידיו את השליטה בקבר יוסף עצמו, הוא אסר במשך מספר שבועות על יהודים להיכנס לציון. לאחר דין ודברים, הוא אישר כניסה של 50 יהודים לציון, אך נתן צווי הרחקה משכם לרבים מתלמידי ישיבת 'עוד יוסף חי' שלמדה בקביעות במקום.
באותם ימים, למדתי בישיבת מרכז הרב, והנה אנחנו מקבלים טלפון מאנשי 'עוד יוסף חי'. הם סיפרו לנו שיש אישור ל – 50 יהודים להיכנס לציון, אך עקב צווי ההרחקה אין ביכולתם למלא את המכסה, והם חוששים שיקצצו את המכסה. ואכן, זכיתי באותם ימים ללמוד מספר ימים בציון יוסף הצדיק, ולצערנו הגדול אפילו 50 אנשים היה קשה להביא...
מה השתנה? מדוע בימינו, כשקשה יותר להגיע לציון יוסף הצדיק, האנשים נוהרים למקום?
מסתבר, שלעיתים, דווקא הקושי והצורך במסירות נפש על הדבר, מקנה חשיבות לדבר, ויוצר בקרבנו תשוקה לאותו דבר. ובהקשר רחב יותר, לעיתים דווקא הריחוק, יוצר חשיבות, (ואף אהבה וקירוב).
ולהבדיל, בין קדוש לטמא, כך מצאנו בעבר בעובדי עבודה זרה. בספר מלכים (א, יב, כח-ל) מסופר שירבעם בן נבט עשה עגלי זהב כביכול כתחליף לעליה לרגל לבית המקדש. הוא מיקם את העגלים בשני מקומות, בבית אל ובעיר דן, אך העם הלך דווקא ל'דן'.
מבאר שם המלבי"ם, שירבעם חשב שאם יעשה לעם חיים קלים, וימקם את העגלים במקום קרוב, אחד בדרום בבית אל, ואחד בצפון בדן, הוא יצליח יותר. אולם העם העדיף ללכת למרחקים, לדן, כי "טבע האדם להתחייב את עצמו באיזה עבודה לה', וכל שהדת תעמוס עליו עבודות קשות ומצוות רבות כן יטה יותר אחריה ויעשה ברצון".
וכך זה גם בפרשתנו. הפרשה עוסקת בכניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים ביום כיפור, ומציינת שהציווי ניתן "אחרי מות שני בני אהרון". אזכור זה תמוה מאוד, שהרי בני אהרון מתו כבר באמצע פרשת שמיני, ומדוע המתינה התורה עם פרשתנו ולא הביאה את הציווי מיד אחרי מותם?
והתשובה נעוצה בסקירה מהירה של הפרשיות שבין סיפור מות בני אהרון לציווי בפרשתנו. החוט המקשר של (כמעט) כל הפרשיות הללו, שהן עוסקות בכל סוגי הטומאות. טומאת שרץ, נבלות, יולדת, צרעת, זב, זבה ונידה. הלכות טומאה וטהרה נוגעות מאוד לציווי על הטמאים, להתרחק ולא להיכנס למקומות קדושים.
נמצאנו למדים, שלאחר שבני אהרון הרגישו חופשיים להיכנס למשכן כרצונם, חשו שאפשר להיכנס בקלות למקום, מיד באה התורה ולימדה שזהו מקום קדוש, שקשה להיכנס אליו. הדרך להגיע למשכן, עוברת בשורה ארוכה של הגבלות.
ושיא התהליך מופיע בכניסה לקודש הקודשים בסדר מורכב ומדוקדק של עבודה מדויקת ביום הכיפורים. כך מבינים, שהמקום הוא מקום גדול ומיוחד, וכשנכנסים אליו יודעים להעריך זאת, ומבינים את גודל מעלתו.
ולחיי היום יום, יכולים אנו לקחת מכך וסר השכל ליחס לבית הכנסת, מקדש מעט. דווקא כשאנו מתייחסים אליו בכבוד המתאים, ונוהגים בו בשורת הגבלות המעידות על קדושתו, לבושים בלבוש מתאים ומכובד ועוד, אנו בונים בתוכנו קרבת אלוקים ואהבת ה'!
אחרי מות עד שהרצפה תתייבש - פרשת אחרי מות קדושים
שתי דקות וחצי לפרשת אחרי מות קדושים, בהפקת אולפני אתרוג
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
עירוב תבשילין
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
