ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
"אם באים יסורים על אדם יפשפש במעשיו", לפיכך הן במאורע הנוגע ליחיד והן במאורע הנוגע לציבור, על העם והאדם להפיק לקחים ולתקן את הטעון תיקון, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
מבחינה גשמית (בטיחותית), וודאי יעסקו בכך רבות בימים הקרובים הן כלי התקשורת והן כל הגופים האחראים על הדבר, וודאי זהו עניין חשוב ביותר, ואף אנו האנשים הפשוטים ראוי שנתעורר ונשתדל להקפיד יותר על הוראות הבטיחות באירועים ציבוריים.
מבחינה רוחנית, אין עימנו היום נביא, ואין מי שיוכל לבוא ולומר כי בא בסוד שיח שרפי מעלה, ונגלו לו הצפונות אשר מאחורי הפרגוד, לדעת בשל מה הסער הגדול הזה. ובכל זאת, הלא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואנו מצווים לדון ולתקן לפי מראית עינינו, ובענייני ציבור נתפלל שיאיר ה' את עיני אחד מגדולי דורנו, ונשמע מפיו נקודה רוחנית שיש לתקן, ובמרוצת הזמן יתקבלו הדברים על ליבות ישראל, ויוביל האסון להתקדמות רוחנית.
אך יחד עם הצער והתעוררות התיקון, אולי נוכל להתנחם ולהתעורר קמעא במסר הרוחני שהותיר לנו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א בעצמו עם הסתלקותו. בלג' בעומר, לפני כ – 1800 שנה, ביום הסתלקותו של רבי שמעון, התאספו אצלו בני החבורה הקדושה שלו, מסביב לבית להטה אש ניסית, ורבי שמעון אמר : "הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבא בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי, כדי ליכנס בהם לעולם הבא" (ביאור הסולם לאדרא זוטא).
רבי שמעון, המכונה 'המאור הקדוש, דורש מספר דברים, ונפרד מהעולם בדרשה על סוף הפסוק (תהילים קלג) "טל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם". המילה 'שם' מוסבת על 'ציון', היא קודש הקודשים, והוא מסיים ומסתלק מהעולם תוך כדי המילים הבאות –
"...ואותו חסד נכנס לקדש הקדשים, שכתוב, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אמר רבי אבא לא גמר המאור הקדוש לומר חיים , עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים וגו'. אחר כך, שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך וגו'". (פירוש הסולם לזוהר, סוף האדרא זוטא).
הדברים עמוקים, וקטונתי מלהבין עומקם, אך אביא כאן דברים לפי כיוונים שהתוו גדולי ישראל. כאן מגלה רשב"י את סוד הנחמה על המוות. האדם מורכב מגוף ונשמה. הגוף חומרי ומוגבל, ולכן סופו למות וחייו כלים. אולם, הנשמה הרוחנית היא אין סופית, ולכן היא ממשיכה ונצחית. נמצא שהגוף מת, והנשמה ממשיכה לחיות.
מי שמחובר בחייו ל'שם', לקודש הקודשים, מחובר לרוחניות, מחובר לה' מקור החיים, זוכה וגם כששפתיו הגשמיות מפסיקות לדבר, הרי שנשמתו ממשיכה לחיות ולדבר. ולפיכך, גם כשרשב"י לא אמר בפיו הגשמי את המילה 'חיים', הרי שהמשיך קול רוחני ואמר שחייו הם חיים רוחניים ונצחיים.
(ויש כאן גם הנחיה מעשית לבריאות הנפש של כולנו. תהיה מחובר ל'שם', לקודש הקודשים. כלומר, תנהג ככהן הגדול שגם בשעת המוות לא יוצא מבית המקדש. ובמילים פשוטות – לבריאות הנפש של כולנו, כדאי לא להסתכל בתמונות קשות מהאסון, ולמעט בשמיעת תיאורים קשים. לאנשים הפשוטים כמונו, זה לא מועיל להפקת לקחים מעשיים. עדיף לתקוע את המחשבות בטוב, ברוחניות, בנצחיות).
עניין זה מתבטא גם בחלק הראשון של הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", הברכה קשורה כאן דווקא לטל יותר מהגשם. מצאנו גם שתחיית המתים קשורה יותר לטל מאשר לגשם, 'טל שעתיד להחיות בו מתים'. מדוע? במה שונה הטל מהגשם?
הגשם נוצר מאדי המים שעלו מהאוקיינוס והים, אדים אלו מתעבים בשמיים לעבים, מוסעים על ידי הרוח אל האדמה, וחוזרים ויורדים כגשם על פני הארץ. הטל, לעומתו, נוצר מהלחות (אדי המים) המצויה באוויר, שעקב שינויי טמפרטורה, מתעבה והופכת לטל.
נמצא, שגם הטל וגם הגשם, מביאים מים שהם כוחות חיים לאדם. אולם, הגשם מביא לאדם כוחות חיים ממקומות אחרים. הטל, לעומתו, הוא כוחות החיים שתמיד היו מצויים אצלנו, אלא שצריך לגלותם. תחיית המתים דומה לטל, כי ברגע מסויים יתגלה שהעיקר בעולם הוא הרוחניות, ונמצא שתמיד היינו חיים, וכלל לא היה מוות.
ויהי רצון, שמתוך האסון הנורא, נתעורר ונתחזק יותר בחיבור לה', מקור החיים, ונסלק מעלינו כל צער, ונגלה את סוד נצחיות החיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
