ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
"אם באים יסורים על אדם יפשפש במעשיו", לפיכך הן במאורע הנוגע ליחיד והן במאורע הנוגע לציבור, על העם והאדם להפיק לקחים ולתקן את הטעון תיקון, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
מבחינה גשמית (בטיחותית), וודאי יעסקו בכך רבות בימים הקרובים הן כלי התקשורת והן כל הגופים האחראים על הדבר, וודאי זהו עניין חשוב ביותר, ואף אנו האנשים הפשוטים ראוי שנתעורר ונשתדל להקפיד יותר על הוראות הבטיחות באירועים ציבוריים.
מבחינה רוחנית, אין עימנו היום נביא, ואין מי שיוכל לבוא ולומר כי בא בסוד שיח שרפי מעלה, ונגלו לו הצפונות אשר מאחורי הפרגוד, לדעת בשל מה הסער הגדול הזה. ובכל זאת, הלא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואנו מצווים לדון ולתקן לפי מראית עינינו, ובענייני ציבור נתפלל שיאיר ה' את עיני אחד מגדולי דורנו, ונשמע מפיו נקודה רוחנית שיש לתקן, ובמרוצת הזמן יתקבלו הדברים על ליבות ישראל, ויוביל האסון להתקדמות רוחנית.
אך יחד עם הצער והתעוררות התיקון, אולי נוכל להתנחם ולהתעורר קמעא במסר הרוחני שהותיר לנו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א בעצמו עם הסתלקותו. בלג' בעומר, לפני כ – 1800 שנה, ביום הסתלקותו של רבי שמעון, התאספו אצלו בני החבורה הקדושה שלו, מסביב לבית להטה אש ניסית, ורבי שמעון אמר : "הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבא בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי, כדי ליכנס בהם לעולם הבא" (ביאור הסולם לאדרא זוטא).
רבי שמעון, המכונה 'המאור הקדוש, דורש מספר דברים, ונפרד מהעולם בדרשה על סוף הפסוק (תהילים קלג) "טל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם". המילה 'שם' מוסבת על 'ציון', היא קודש הקודשים, והוא מסיים ומסתלק מהעולם תוך כדי המילים הבאות –
"...ואותו חסד נכנס לקדש הקדשים, שכתוב, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אמר רבי אבא לא גמר המאור הקדוש לומר חיים , עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים וגו'. אחר כך, שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך וגו'". (פירוש הסולם לזוהר, סוף האדרא זוטא).
הדברים עמוקים, וקטונתי מלהבין עומקם, אך אביא כאן דברים לפי כיוונים שהתוו גדולי ישראל. כאן מגלה רשב"י את סוד הנחמה על המוות. האדם מורכב מגוף ונשמה. הגוף חומרי ומוגבל, ולכן סופו למות וחייו כלים. אולם, הנשמה הרוחנית היא אין סופית, ולכן היא ממשיכה ונצחית. נמצא שהגוף מת, והנשמה ממשיכה לחיות.
מי שמחובר בחייו ל'שם', לקודש הקודשים, מחובר לרוחניות, מחובר לה' מקור החיים, זוכה וגם כששפתיו הגשמיות מפסיקות לדבר, הרי שנשמתו ממשיכה לחיות ולדבר. ולפיכך, גם כשרשב"י לא אמר בפיו הגשמי את המילה 'חיים', הרי שהמשיך קול רוחני ואמר שחייו הם חיים רוחניים ונצחיים.
(ויש כאן גם הנחיה מעשית לבריאות הנפש של כולנו. תהיה מחובר ל'שם', לקודש הקודשים. כלומר, תנהג ככהן הגדול שגם בשעת המוות לא יוצא מבית המקדש. ובמילים פשוטות – לבריאות הנפש של כולנו, כדאי לא להסתכל בתמונות קשות מהאסון, ולמעט בשמיעת תיאורים קשים. לאנשים הפשוטים כמונו, זה לא מועיל להפקת לקחים מעשיים. עדיף לתקוע את המחשבות בטוב, ברוחניות, בנצחיות).
עניין זה מתבטא גם בחלק הראשון של הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", הברכה קשורה כאן דווקא לטל יותר מהגשם. מצאנו גם שתחיית המתים קשורה יותר לטל מאשר לגשם, 'טל שעתיד להחיות בו מתים'. מדוע? במה שונה הטל מהגשם?
הגשם נוצר מאדי המים שעלו מהאוקיינוס והים, אדים אלו מתעבים בשמיים לעבים, מוסעים על ידי הרוח אל האדמה, וחוזרים ויורדים כגשם על פני הארץ. הטל, לעומתו, נוצר מהלחות (אדי המים) המצויה באוויר, שעקב שינויי טמפרטורה, מתעבה והופכת לטל.
נמצא, שגם הטל וגם הגשם, מביאים מים שהם כוחות חיים לאדם. אולם, הגשם מביא לאדם כוחות חיים ממקומות אחרים. הטל, לעומתו, הוא כוחות החיים שתמיד היו מצויים אצלנו, אלא שצריך לגלותם. תחיית המתים דומה לטל, כי ברגע מסויים יתגלה שהעיקר בעולם הוא הרוחניות, ונמצא שתמיד היינו חיים, וכלל לא היה מוות.
ויהי רצון, שמתוך האסון הנורא, נתעורר ונתחזק יותר בחיבור לה', מקור החיים, ונסלק מעלינו כל צער, ונגלה את סוד נצחיות החיים!

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?

אוצרות בלב הים

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות שטיפת כלים בשבת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















