ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
"אם באים יסורים על אדם יפשפש במעשיו", לפיכך הן במאורע הנוגע ליחיד והן במאורע הנוגע לציבור, על העם והאדם להפיק לקחים ולתקן את הטעון תיקון, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
מבחינה גשמית (בטיחותית), וודאי יעסקו בכך רבות בימים הקרובים הן כלי התקשורת והן כל הגופים האחראים על הדבר, וודאי זהו עניין חשוב ביותר, ואף אנו האנשים הפשוטים ראוי שנתעורר ונשתדל להקפיד יותר על הוראות הבטיחות באירועים ציבוריים.
מבחינה רוחנית, אין עימנו היום נביא, ואין מי שיוכל לבוא ולומר כי בא בסוד שיח שרפי מעלה, ונגלו לו הצפונות אשר מאחורי הפרגוד, לדעת בשל מה הסער הגדול הזה. ובכל זאת, הלא "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואנו מצווים לדון ולתקן לפי מראית עינינו, ובענייני ציבור נתפלל שיאיר ה' את עיני אחד מגדולי דורנו, ונשמע מפיו נקודה רוחנית שיש לתקן, ובמרוצת הזמן יתקבלו הדברים על ליבות ישראל, ויוביל האסון להתקדמות רוחנית.
אך יחד עם הצער והתעוררות התיקון, אולי נוכל להתנחם ולהתעורר קמעא במסר הרוחני שהותיר לנו רבי שמעון בר יוחאי זיע"א בעצמו עם הסתלקותו. בלג' בעומר, לפני כ – 1800 שנה, ביום הסתלקותו של רבי שמעון, התאספו אצלו בני החבורה הקדושה שלו, מסביב לבית להטה אש ניסית, ורבי שמעון אמר : "הנה עתה שעת רצון היא. ואני רוצה לבא בלי בושה לעולם הבא. והנה דברים קדושים שלא גליתי עד עתה, אני רוצה לגלות לפני השכינה, שלא יאמרו, שבחסרון נסתלקתי מן העולם. ועד עתה היו נסתרים בלבי, כדי ליכנס בהם לעולם הבא" (ביאור הסולם לאדרא זוטא).
רבי שמעון, המכונה 'המאור הקדוש, דורש מספר דברים, ונפרד מהעולם בדרשה על סוף הפסוק (תהילים קלג) "טל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם". המילה 'שם' מוסבת על 'ציון', היא קודש הקודשים, והוא מסיים ומסתלק מהעולם תוך כדי המילים הבאות –
"...ואותו חסד נכנס לקדש הקדשים, שכתוב, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. אמר רבי אבא לא גמר המאור הקדוש לומר חיים , עד שנשתככו דבריו. ואני כתבתי, וחשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי. ולא הרימותי ראשי, כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. בתוך כך נזדעזעתי, שמעתי קול הקורא ואומר, אורך ימים ושנות חיים וגו'. אחר כך, שמעתי קול אחר, חיים שאל ממך וגו'". (פירוש הסולם לזוהר, סוף האדרא זוטא).
הדברים עמוקים, וקטונתי מלהבין עומקם, אך אביא כאן דברים לפי כיוונים שהתוו גדולי ישראל. כאן מגלה רשב"י את סוד הנחמה על המוות. האדם מורכב מגוף ונשמה. הגוף חומרי ומוגבל, ולכן סופו למות וחייו כלים. אולם, הנשמה הרוחנית היא אין סופית, ולכן היא ממשיכה ונצחית. נמצא שהגוף מת, והנשמה ממשיכה לחיות.
מי שמחובר בחייו ל'שם', לקודש הקודשים, מחובר לרוחניות, מחובר לה' מקור החיים, זוכה וגם כששפתיו הגשמיות מפסיקות לדבר, הרי שנשמתו ממשיכה לחיות ולדבר. ולפיכך, גם כשרשב"י לא אמר בפיו הגשמי את המילה 'חיים', הרי שהמשיך קול רוחני ואמר שחייו הם חיים רוחניים ונצחיים.
(ויש כאן גם הנחיה מעשית לבריאות הנפש של כולנו. תהיה מחובר ל'שם', לקודש הקודשים. כלומר, תנהג ככהן הגדול שגם בשעת המוות לא יוצא מבית המקדש. ובמילים פשוטות – לבריאות הנפש של כולנו, כדאי לא להסתכל בתמונות קשות מהאסון, ולמעט בשמיעת תיאורים קשים. לאנשים הפשוטים כמונו, זה לא מועיל להפקת לקחים מעשיים. עדיף לתקוע את המחשבות בטוב, ברוחניות, בנצחיות).
עניין זה מתבטא גם בחלק הראשון של הפסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון", הברכה קשורה כאן דווקא לטל יותר מהגשם. מצאנו גם שתחיית המתים קשורה יותר לטל מאשר לגשם, 'טל שעתיד להחיות בו מתים'. מדוע? במה שונה הטל מהגשם?
הגשם נוצר מאדי המים שעלו מהאוקיינוס והים, אדים אלו מתעבים בשמיים לעבים, מוסעים על ידי הרוח אל האדמה, וחוזרים ויורדים כגשם על פני הארץ. הטל, לעומתו, נוצר מהלחות (אדי המים) המצויה באוויר, שעקב שינויי טמפרטורה, מתעבה והופכת לטל.
נמצא, שגם הטל וגם הגשם, מביאים מים שהם כוחות חיים לאדם. אולם, הגשם מביא לאדם כוחות חיים ממקומות אחרים. הטל, לעומתו, הוא כוחות החיים שתמיד היו מצויים אצלנו, אלא שצריך לגלותם. תחיית המתים דומה לטל, כי ברגע מסויים יתגלה שהעיקר בעולם הוא הרוחניות, ונמצא שתמיד היינו חיים, וכלל לא היה מוות.
ויהי רצון, שמתוך האסון הנורא, נתעורר ונתחזק יותר בחיבור לה', מקור החיים, ונסלק מעלינו כל צער, ונגלה את סוד נצחיות החיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
