ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- ספריה
- קומי אורי
- ו - בעקבות הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב רייכר ז"ל
ציפינו שעם ישראל יתעורר ויבחר באנשים שאכפת להם מצביונה היהודי של המדינה, מארץ-ישראל ומקודשי ישראל, אך לצערנו העם נשאר אדיש, ואיננו יודעים כמה זמן נצטרך לחיות תחת העינוי הזה. בכל אופן אנחנו צריכים לדעת שאסור לנו להתייאש. כפי שקראנו זה לא מכבר בהגדה של פסח וכפי שאנחנו יודעים מתולדות עמנו, עם ישראל עבר מצבים קשים מאוד והתגבר עליהם.
אנחנו רואים שככל שהולכים בדרך המדיניות הנוכחית – מדינות הטרור תופסות תאוצה, מערכת החינוך קורסת ויש עלייה באלימות הנוער. ובתוך כל אלה, למרות כל הסובב אותו, הציבור שלנו ממשיך לייצג את השאיפות לטוב, לצדק, ליושר ולהגינות. נקווה שלא ירחק היום ועם ישראל יתעורר.
חוגגים למדינה, לא לממשלה
יש השואלים: איך אפשר לחגוג את יום העצמאות לאחר המאורעות הקשים שעברנו? ואולם צריך לדעת שיש להבחין בין היחס למדינה לבין הממשלה שמנהלת אותה נכון לעכשיו.
יש כאלה, שלאחר האירועים שעברו עלינו רוצים להתנתק מן המדינה. הם אומרים שהיא כבר איננה שייכת לנו ופועלת נגדנו. אך זאת טעות. מדינת ישראל זהו סייעתא דשמיא מהשגחה א-לוהית שניתן לעם ישראל אחרי אלפיים שנות גולה. עצם תקומתה הוא קידוש ה' עצום לעיני כל העמים, בייחוד לאחר השואה האיומה, לאחר שכבוד האומה הושפל עד הדיוטא התחתונה, ואז קם עם ישראל והגן על עצמו בארץ. קידוש ה' המשיך במלחמת ששת-הימים. המדינה לא שייכת למפלגה מסוימת, אלא לכל חוגי העם ורבדיו, וגם לדורות הבאים.
האנשים שמנהלים את המדינה כיום הביאו לכך שהיא מנותקת ומנתקת מקודשי ישראל, ממורשת ישראל, מארץ-ישראל, וזו תופעה חולפת. לא בגלל מדיניות הממשלה צריך לבטל את קיומה של המדינה וההודאה עליה.
כך גם מצאנו באברבנאל בפרשת שופטים, שכותב שגם אם המלך רשע – לא בטלה המלכות לגמרי.
אם כן, ודאי שביום העצמאות אנחנו צריכים להודות לה' על קיומה של המדינה.
מהי הדרך המתאימה לחגוג את יום העצמאות?
טיול מראה על חוסר תוכן ועל שטחיות, ועל כן נכון לקיים את היום הזה בתפילה, בהלל. כשם שעל כל החגים אנו לומדים ומלמדים בעניין החג, מעין מה שאמרו חז"ל "הלכות חג בחג", כך ראוי שבני תורה יקבעו באותו יום שיעורים בענייני דיומא, כמו אמירת הלל על הניסים שהתחדשו לאחר החורבן וביטול מגילת תענית. ובעניין זה יש המחלוקת המפורסמת של החתם-סופר והפרי-חדש, שהחתם-סופר אומר שיש חיוב להודות גם אחר החורבן על נס שהתחדש לכלל ישראל, והפרי-חדש אומר שאין לקבוע בזמנינו יום הודאה בהלל, וכן השאלה על קדושת המקדש בזמן הזה, אם יש עניין לעלות להר או לא וכיו"ב.
החיוב להודות על הנס
הנס המיוחד בהקמת המדינה הוא התעוזה של בן-גוריון להכריז על המדינה, למרות הלחץ מסביב. הרצי"ה זצ"ל הדגיש תמיד בעניין זה, שהתעוזה לעשות משהו, להתגבר במצבים קשים, זה גוף הנס, והראיה היא מן התוספות (ב"מ קו) שאומר על רועה שבאה לו רוח גבורה להגן על צאנו מן הזאבים והוא אינו בורח – גבורתו היא הנס.
וכמובן יש להודות על כל היישוב שניצל מן הפראים.
הפסוק אומר "בינו שנות דוד ודור", וכותב על כך החידושי הרי"ם שבכל דור ודור מתגלית הארה חדשה בתורה, והצדיקים האמיתיים רואים אותה ומודים. למדנו שיש עניין להתבונן במה שההשגחה הא-לוהית פועלת ולהודות על כך, וכן מוכח מפסקיו של החתם-סופר שכבר הבאנו.
שבר לאומי בעקבות מלחמת השחרור
אחרי מלחמת ששת הימים היו צריכים מייד להחיל ריבונות על כל מרחבי ארצנו, לא על הערבים שנמצאים שם, אלא על חבלי הארץ. להביא לתנופת התיישבות מסיבית בכל מרחבי ארצנו. יהדות הגולה היתה צריכה להתעורר ולעזוב את משכנותיהם באמריקה ובשאר הארצות, לבוא עם הרכוש ולבנות פה תעשיות ועתירות מדע, לפתח את ההתיישבות, ואין ספק שאם כמה מיליוני יהודים היו עולים ומתיישבים בכל יש"ע – מצבנו היה שונה לגמרי. לצערנו הרב מנהיגי המדינה לא היו מודעים לזה, וכל מה שנעשה בהתיישבות ביש"ע לא נעשה מתוך יוזמה של הממשלה, אלא מתוך אתערותא דלתתא כשהממשלה מְדדה אחריהם, והיהודים בגולה נשארו אדישים על משכנותם. בעקיפין, נגרמה כך כל הירידה שאנו רואים היום. בינתיים גדל נוער מנותק מכל מורשת ישראל, שאינו יודע למה הוא יהודי, מה הקשר שלו לארץ-ישראל, לשכם, לחברון, לירושלים העתיקה. הוא עסוק בבילויים וריק מערכים ומתוכן.
כל הייסורים שבאים, הם תוצאה מהחולשות הרוחניות שיש בעמנו. כל זמן שימשיכו לנסות להסגיר את ארץ-ישראל לידי הגויים, ומאידך להילחם נגד צביונה של המדינה כמדינה יהודית – אין ספק שהמצב הביטחוני ילך ויחמיר.
בכל אופן, הציבור שלנו הוא קטן הכמות ורב האיכות. ואין לי ספק שיבוא זמן שהציבור הרחב עוד יבין את גודל התרומה שתורמת התיישבותו בגב ההר לביטחון המדינה.
מתאבלים על החיסרון
רבותינו אומרים: "כשמתו תלמידי ר' עקיבא היה עולם שמם, עד שבא ר' עקיבא לרבותינו שבדרום – ר' מאיר , ר' יהודה, ר' שמעון, ר' יוסי, ר' נחמיה – ושנה להם". הם היו גדולי התנאים, שעיקרה של תורה שבעל-פה נמסרה לנו על ידם, כמו שאנחנו יודעים "סתם משנה – ר' מאיר, סתם ספרא – ר' יהודה, סתם ספרי – ר' שמעון, סתם תוספתא – ר' נחמיה". לולא היו מתים אלפי תלמידי ר' עקיבא, אלא היו ממשיכים את דרך לימודו, ייתכן שהרמה התורנית בדורנו היתה כמו בזמן הראשונים.
נמצא, שהאבלות אינה רק על מיתתם, אלא על הרמה התורנית שירדה גם בדורנו.
אותו עניין נמצא גם באבלות על חורבן בית המקדש. אין האבלות על מה שהיה אז, אלא על החיסרון שאנו חשים אותו בזמן הזה.
מהלכות ימי הספירה
א. ביום העצמאות מותר להסתפר, והראיה שהרי לאב שעושה לבנו ברית מילה מותר להסתפר, קל-וחומר לכבוד ישועה שנעשתה לכלל ישראל, וכבר כתב על זה הרב יצחק ניסים מאמר בזמנו.
ב. מוזיקה עצובה מותר לשמוע בימי הספירה, אך מוזיקה משמחת – לא.
ג. מותר לקנות דברים חדשים בימי הספירה (ימי הספירה אינם כימי שלושת השבועות, מכיוון שהם אינם מוזכרים בתלמוד וברמב"ם).
ד. השנה, שראש-חודש חל ביום שישי, אפשר להסתפר ביום שישי לכל הדעות.
בעניינו של יום ירושלים
ביום ירושלים צריך להפנים את גודל החשיבות של שחרור ירושלים, ומה ירושלים מסמלת לנו בימינו. יחד עם זאת, צריך גם להתפלל על ההשפלה ש"הם" ה"בעלי-בתים" על ההר, ויהודי שעולה להר עולה כמסכן ונאלץ לעבור בדיקות, וכדי ביזיון וקצף.
חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי א-לוהינו!
----------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים: 9974425 02,
[email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













