ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
מל"ג בעומר אנחנו עוברים טלטלה גדולה. נכנסנו אל תוך בלנדר גדול שמרסק את תפיסות העולם הישנות וכולנו מצפים לראות מה ייצא בסוף. חז"ל אמרו לנו שאדם נשאל בבית דין של מעלה אם ציפה לישועה. לכאורה, השאלה הזאת לא מובנת, משום שכל אחד היה שמח אם הייתה באה הישועה. מדוע זו הפכה לשאלה מכוננת שמכל הדברים שבעולם מתמקדים דווקא בה?
הסמ"ק (מצוה א') שואל מה המקור לכך שצריכים לצפות לישועה, והוא עונה שזו מצווה הנמשכת מהאמונה ביציאת מצרים: "כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם".
שתי תובנות יש לחלץ מדברי הסמ"ק. ראשית, יש כאן גישה חדשה בקביעת מהי מצווה. על אף שאין מקור מפורש, אדם מחוייב להתבונן במעשי ה' ולהבין מעצמו את המסקנה המתבקשת. זו מצווה שאין לה בעצם מצווה. באיזשהו מקום היא מציבה אותנו בעמדת אחריות על מה שקורה ולא כצופים מהצד, כי אם אתה בטוח בישועה שתבוא אתה בעמדה נפשית פעילה ואתה לא יכול שלא לקחת חלק בעיצוב המציאות. וזה מוביל לתובנה השנייה – לשאלה מדוע אנחנו נשאלים על כך בבית דין של מעלה.
ציפייה שאינה מחוללת מעשים אינה אמיתית, כי הביטחון בגאולתם של ישראל מחייב שננקוט מעשים שתואמים אותו. כאשר אנחנו מפענחים נכון את מהלכי ההיסטוריה ומתאמצים להבין את יד ה' המנהלת אותם, אנחנו לא רק מתכנסים לאמירת תהילים, אלא כמו כל אדם נורמלי מתנהלים מול המציאות הריאלית, מקדמים את פניה ולוחמים לעצב אותה. ומכיוון שציפיית הישועה הזאת תלויה בנקודת המבט, עלינו להתאמץ כמיטב יכולתנו להבין מה קורה איתנו.
בית המטבחיים של המדינה היהודית
אז מהו הנס הגדול שבו פתחנו? היינו בתוך מנהרה חפורה היטב שהוליכה אל בית המטבחיים של המדינה היהודית. רוב כלי התקשורת בסיוע האקדמיה ומוסדות התרבות חפרו את המטרו התודעתי, שחתר תחת אושיות היהדות שנמצאות בבסיסה של מדינת ישראל. היינו קרובים מאוד לטקס חתימה חגיגי, שבו היו משתתפים כמובן גם נציגים דתיים לצד נציגי החברה הערבית, תומכת הטרור, כיאה למדינה ליברלית מערבית המשתפת את כולם בהנהגה. מדינת כל אזרחיה, חלומו של השמאל, נקברה תחת ההריסות ושנים רבות ייקח לשקם את התודעה שהובילה אליה.
צפיתי בשיחה הסוערת בין אילנה דיין ועמית סגל והשתכנעתי שהיא דוברת אמת מבחינתה. היא רואה תמונת עולם מסוימת שמחוברת למבנה המוסרי שלה וכמייצגת תפיסת עולם – אני מבין שהיא במצוקה גדולה מאוד. תפיסת העולם הרואה את המדינה מנקודת מבט מוסרית חילונית נוסחה במאה ה־17 שלראשונה המציאה את הגדרת המדינה כאמנה חברתית. הרעיון נוסח על ידי תומס הובס בחיבורו המפורסם 'לויתן' ובמשפט קצר הסביר את תוקפה המוסרי של מדינה כמי שבלעדיה נגזר על האדם לחיות "חיי בדידות, חיים דלים, חיים מאוסים, בהמיים וקצרים". זהו העצב המרכזי של אנשים כמו אילנה דיין, שלדידם המדינה אינה יותר מכלי המאפשר לאדם היחיד לחיות חיים ראויים. לכן לדידם המבחן הוא ביחס לפליטים, בפתיחות להגדרה העצמית של האדם וכיום – בסימטריה הארורה בין הרוצחים לנרצחים. הסימטריה הזאת אינה פרי חשיבה מאורגנת שמוגשת לשדרנים בדפי מסרים. היא ביטוי אותנטי של תפיסת עולם המתרחקת משיוך לאומי משום שהלאומיות טובה כדי לבטא את משאלותיו של הובס, לא את אלה של משה רבנו. כעת משמתברר שהמבנה האזרחי הדואג לרווחת הפרט קורס אל תוך עצמו, משום שיש כאן "עם" שעומד לרוצחנו – המנגנון המוסרי של דיין וחבריה מתקלקל. הם לא יודעים איך להכיל זאת. לכן ברגע שיש אפשרות למצוא איזה "איזון", הם שבים אל מנהרות התודעה ומשם הם מספרים לעצמם ולנו שהאירועים כאן הם סוג של התנגשות אזרחית על רקע של אפליה, או בגלל התגרותו של בן־גביר.
הנס שאנחנו רואים הוא כפול. ברמה המעשית סכנת ממשלת לפיד בתמיכת החמאס ירדה לטמיון. ברמה הרוחנית – נפתחה בפנינו דרך לשחרר את הדיבור. לחשוף את העומק הרוחני שבאהבתנו למדינת ישראל. משום שכל זמן שאנחנו מנסים ליצור רקמת חיים משותפת אנחנו נדרשים לרגישות ביחס לשותפינו. לכן אנחנו מצניעים את האושר הגדול שלנו במדינת היהודים ומתנהלים בדרך כלל על פי התפיסות שלהם, אלו שהאקדמיה ובתי המשפט מאשרים. אבל כעת זה נגמר. קיבלנו רישיון להפגין את האמת שלנו לעולם. מכאן עלינו לפנות למשימה אחת – לשנות את העמדות של אחינו שבצד השני, וזה קורה ממש עכשיו באופן טבעי. במשרד לרישום שמאלנים לשעבר כבר ישנם אנשים חכמים ומוכשרים שקלטו מה קורה – עירית לינור, שי גולדן, אברי גלעד, גדי טאוב, כנרת בראשי ועוד רבים וטובים שמשביחים את השיח הישראלי־יהודי. הם מזדהים כיהודים ואוהבים את התורה ואוהבים את העם שלהם. הם העתיד של המדינה היהודית ואנחנו רק צריכים לסייע לזה לקרות. האמת הרבה יותר בהירה היום וקל יותר לאמץ אותה.
אושר מסדר נמוך
הרב קוק זצ"ל בדבריו הידועים בספרו אורות ישראל (ו, ז) כתב ש"אין המדינה האושר העליון של האדם". המדינה כישות פוליטית אשר באה לנהל את חיי היחידים בוודאי שאינה יכולה לתת את המשמעות לחייהם. אלא שמיד לאחר מכן אומר הרב קוק שדבריו מתייחסים למדינה רגילה, אבל מדינת ישראל "שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד..."
בפסקה קצרה מלמד אותנו הרב שני דברים חשובים. אמת שאפשר לחוש אושר במדינה של הובס. יש מצב שמדינה מתנהלת מפסטיבל אוכל אחד לשני, שהיא צמודה למסכים במשחקי כדורסל והולכת לפארקים יפים כדי לחגוג. אבל זה אושר מסדר גודל נמוך, משום שאין כאן מענה למשמעות הגדולה של הקיום האנושי. בדברי הרב יש קריאה נוספת וכאן המקום להפנות אותם לאחינו החרדים, בדגש על אירועי מירון הנוראים.
לעומת תפיסת האושר האזרחי יכולה לצמוח גם תפיסת אושר רוחנית פרטית. היא גבוהה הרבה יותר משום שהיא שייכת אל הקודש ואל עומק המשמעות, אבל היא עוסקת בחיי האדם הפרטי וקהילתו בלבד. אדם חי בחצר מסוימת ומשוכנע שרבו הוא גדול העולם ומבחינתו אין עולם מחוץ למתחם שבנה בקפידה. הרבה סודות ניסו לקשור לאסון מירון, אבל במבט פשוט הפרטת הכבוד לרבנים ולחצרותיהם תוך התעלמות מן המסה האנושית האדירה שהצטברה שם היא הכותרת לאירועים האלה. רוחניות שאינה לוקחת בחשבון את הכלל, שאין לה עניין בתיקון המדינה - לא זו של רוסו אלא של משה רבנו. זו שאין לה מדינה כי היא בתודעת גלות ועדיין חיה בתודעה קהילה - גם היא אינה יכולה לעמוד בראש סולם האושר.
הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל מסביר היטב בספרו 'דרכה של תורה' (עמ' 48) איך בעקבות המהפכה הצרפתית "התפוררו המובלעות היהודיות, שהתורה הגיעה בהן לידי מימוש" וחיי האמונה יכלו מכאן לבוא לידי ביטוי "רק בתחומים צרים ומוגבלים... של גמילות חסדים של יחידים". אולי הגיעה השעה לשוב למובלעת היהודית הגדולה – מדינת ישראל.
נס יום שחרור ירושלים הוא גם נס שחרור תודעת ירושלים.
הכותב הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, מחבר הספר 'להגיד לאדם ישרו - אנושיות כמבוא לתורה'
מתוך העיתון בשבע
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
