ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
יחסים מורכבים
אלישע מתמנה לנביא במקום אליהו, ופותח בסדרת ניסים המסייעים לאנשים להתמודד עם בעיות היומיום שלהם. המתקת מים ביריחו, השמן שלא נגמר, פקידת השונמית בזרע של קיימא ועוד. הניסים מתפרסמים בכל ישראל עד שנעמן שר צבא ארם - האויב הצפוני הגדול - מגיע כדי להירפא מצרעתו, ומכאן צומח קידוש השם גדול לעיני העמים.
אלישע היה נערץ בפי כול, אך יחד עם זאת הכול ידעו שלא כדאי לפגוע בכבודו של אלישע ששלח דובים להרוג ילדים שפגעו בו. אלישע גם עוזר למלכי ישראל ויהודה במאמץ המלחמתי מול המואבים, ואחר כך הופך למודיעין נבואי של מלך ישראל להזהירו מפני המארבים שארם מטמינים לו. המלך ידע להעריך זאת מאוד וכיבד אותו בתואר "אבי". לאלישע לא קל, הוא אף אינו מוכן להביט בפני מלך ישראל הרשע. מאידך צריך לעזור למלכות ישראל להתגונן מפני אויביה מסביב, ואלישע לא יימנע מלעזור ככל שיוכל. כל זה לא מנע ממלך ישראל להכריז שהוא עומד להרוג את אלישע כשהרעב חזק בשומרון ואלישע האיש היחיד המסוגל לחולל נס. אלישע מצידו מכנה את מלך ישראל "בן המרצח" כשהוא שולח שליח להרוג אותו ומפעיל כוח כדי להתגונן מפניו. הנה כי כן מערכת יחסים מורכבת שוררת בין המלך לאלישע: שותפות במאמץ הביטחוני לצד תהום רוחנית ומוסרית. המלך מעריך את הנביא הערכה גבוהה ומתבטא כלפיו בכינויי חיבה וכבוד, במקביל הוא חש איבה עמוקה ואף מנסה לרוצחו. המלך לא השלה את עצמו בדבר נאמנותו של אלישע, היא הייתה נתונה לה' ולא אליו, אלא שעתה היה אלישע נחוץ לצורך הגנת המולדת וכבר הפך לאישיות שאי אפשר לפגוע בה.
נשאר במערכת
מתחילת דרכו היה יהוא מסומן לגדולות. סגנון רכיבתו היה ייחודי וניתן היה להבחין בו מרחוק "כי בשיגעון ינהג", (מלכים ב' ט, כ). הוא היה מהיר כברק ושלט בסוסו גם במהירות גבוהה. היה לוחם מקצועי וטיפס בזריזות בסולם הפיקוד. מכיוון שבלט בכישרונותיו לקח אותו המלך אחאב להיות משומרי ראשו, והוא נכח בעת מעשה נבות וראה את השחיתות הנוראה של המלך ואשתו ("ויאמר אל בדקר שלישו שא השליכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכור אני ואתה את רוכבים צמדים אחרי אחאב אביו", מלכים ב' ט, כה).
באותו זמן שקל לעזוב את הצבא, מכיוון שלא היה מוכן מבחינה מצפונית להיות חלק במערכת מושחתת ורקובה כל כך עד שהשחיתה גם את דין הצדק שהיה אחד מיהלומי הפאר של עם ישראל. המערכת פעלה לפי אינטרסים ותחת איומים מפורשים או מוסווים של בית המלוכה. לא זו בלבד אלא שהעוול המוסרי היה נדבך נוסף על הבעיות הדתיות החמורות שמלכות זו גרמה לישראל בהכניסה את עבודת הבעל לתוכו.
בסופו של דבר החליט להישאר בצבא ולעסוק במיגור האויב, שהרי סוף סוף מצווה היא להגן על עמך ומולדתך, גם אם כרגע שולטת בו איזבל המרשעת ובעלה אחאב המלך הרשע ועושי דברם. אחת הסיבות שהכריעו את הכף להישאר הייתה גם דברי הנביא בעל אדרת השער, שהכריז חד־משמעית על חורבנו העתידי של בית אחאב. יהוא חיכה לרגע הזה, הוא לא ידע שיש עוד מי שמחכים לאותו הרגע בדיוק. עוד לא ידע שהוא יהיה האיש שיגרום למהפך.
ברית המשוגעים
שנים רבות היה יהוא מקציני ישראל הבכירים. הוא אף סיגל לעצמו מנהגי שלטון הראויים למעמדו והיה מופיע בכל מקום עם קבוצה גדולה של לוחמיו הנאמנים, "שפעת יהוא" קראו להם. המלך לא מיחה בו ולא ראה בו איום, מכיוון שהיה מסור ומוכשר בקרב ולא הראה שאיפות שלטון. מדי פעם כשהיה רואה את מנהגו זה של יהוא היה פוטר אותו באומרו "שיגעון של מצביא", איש שהכול יודעים כי בשיגעון ינהג. אלא שהרושם המצטבר מכל זה היה שיהוא הפך לבכיר שבקצינים. לכן, כשהגיע פרח הנבואה לישיבת הקצינים בגלעד, ואמר שיש לו דבר סתר לומר לשר, איש לא הגיב אלא יהוא. היה זה מהלך מחושב היטב של אלישע. אם יהוא יקבל על עצמו את המלוכה וירים את נס המרד - מוטב, ואם לא - איש לא ידע שאלישע שלח למשוח אותו למלך. יהוא לא ידע מה לעשות עם ההפתעה הזאת, כיצד ימרוד במערכת חזקה כל כך ומבוססת היטב כבר שני דורות? לכן לא העז לומר לחבריו הקצינים את שהתרחש בחדר הפנימי. רק כשלחצו עליו היה מוכן לומר משפט שלא יסכן אותו לאחר שהקדים אמירה המזלזלת קצת בדברי "המשוגע": "ויאמר לו השלום מדוע בא המשוגע הזה אליך? ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו" (שם ט, יא). התגובה המיידית של חבריו הייתה מדהימה: כולם בלי יוצא מהכלל הודיעו שהם מצטרפים.
בדיעבד התברר שכל השנים הארוכות הללו בשדה הקרב, תחת שלטון האימים של איזבל ועושי דברה, חששו מלומר בגלוי מה שבליבם. המלכת יהוא פרצה את הסכר ואפשרה לכולם לבצע מה שחשבו כל העת.
עתה התגלה שיהוא לא היה לבד גם בהתלבטויות ובייסורים הפנימיים, אלא שהוא - כמו גם חבריו - לא ידעו שיש רבים כמותם. מכאן והלאה הדרך לארמון ביזרעאל הייתה פתוחה לפניו. יהוא, שראה הכול והבין את גודל התפקיד, רכב בשיגעון בדרכו לזרוק את איזבל מהחלון ולהחליף את השלטון ואת כל מוקדי הכוח, ותשקוט הארץ ארבעה דורות.
כיוונים
רבים מבני הציונות הדתית מתלבטים כיהוא בשעתו האם לשרת בתפקידים צבאיים או ממלכתיים כשהמערכת רקובה והכול פועל לפי קבוצת האינטרסנטים השולטים במוקדי הכוח החשובים. צדק הפך בעיקר לשם של כוכב כאשר המערכת המשפטית עושה ככל העולה על רוחה לפי אג'נדה שקבעה בשרירות לב, ומספר הנאנקים והעשוקים הולך וגדל. ייתכן שדווקא המשך השירות בתפקידים אלה תוך שמירת הצלם המוסרי, וטיפוח שאיפת הנהגה שחלקה נסתרת וחלקה גלויה, יביאו יום אחד למהפך המיוחל. או אז תוחלף באחת כל האליטה הקיימת בזו שממתינה לתורה, ועדיין אינה יודעת מיהו המשוגע שיביא את הבשורה.
פרק מתוך ספרו של הרב אברהם וסרמן 'נחש הנחושת' שרואה אור בימים אלה
מתוך העיתון בשבע
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
ענייני כשרות המצויים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
