ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי
המדרש הזה תמוה ביותר. הפילוסופים היוונים הקדמונים היו עוד בימי בית ראשון. תלס חי שש מאות שנה לפני הספירה, ופרמנידס חמש מאות שנה לפני הספירה. סוקרטס, אפלטון ואריסטו – כל אלה עוד היו בסוף ימי בית ראשון ובתחילת בית שני. חז"ל אפילו לא מזכירים אותם. היחיד שמוזכר הוא אפיקורוס בגלל דעותיו הכפרניות, ובתור מי שיש לדחות לגמרי את שיטתו מתוך לימוד תורה אינטנסיבי: "הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות ב, יד).
הסיפור התמוה ביותר ביחס לחוכמת יוון הוא על רבי יהושע בן חנניה, שנוסע לאתונה כדי לשבות את חכמיה, להתווכח איתם, ולבסוף לגרום בעקיפין למותם. היינו מצפים שיהיה שם דיון פילוסופי עמוק, אבל הגמרא מביאה שאלות מוזרות ששאלו החכמים, ותשובות מוזרות לא פחות של רבי יהושע, כמו "במה מולחים מלח שהסריח?", "במה קוצרים ערוגה של סכינים?" ועוד (בכורות ח, ב). פרשנים רבים טרחו להסביר את הרמיזות בשאלות ובתשובות, שמתוכן נתמקד בשאלה אחת שעשויה להמחיש את עמדת חז"ל ביחס לשיטות רוחניות שונות. זקני אתונה שאלו: היכן אמצע העולם? התשובה הייתה: אמצע העולם הוא המקום שבו אני עומד, ואם תרצו הוכחה – הביאו חבלים ותמדדו.
במילים אחרות: אני הוא אמצע העולם, בידי האמת שניתנה מסיני ואיני זקוק להוכיח אותה לאיש. מי שרוצה לערער על כך מוזמן להתאמץ ולנסות. מי שבטוח בעמדתו, באמונתו ובתפיסת עולמו, אינו חי בתחושה שעליו להוכיח לכולם למה הוא צודק. קל וחומר שלא ינסה להתיישר לפי התחלפות האופנה הרוחנית, ההגותית או החברתית.
אסור להיכנע
ישנן שלש גישות באשר ליחס שבין תורת ישראל לחוכמת הגויים. ראשונה היא הגישה המתבטלת, הרואה בחוכמת הגויים עיקר ובתורה נגררת אחריה. לשיטה זו, אין התורה אלא סוג של פולקלור, או אפילו ספר מצוות התנהגותי מעשי אך לא מעבר לכך. לכן כשידונו בסוגיה כלשהי הנדונה בעולם, יתבלו את דבריהם במובאה מהמקורות והתוכן כולו יהיה מן החוץ. גישה אחרת תתאים את התורה לשיטה הרווחת באותה עת. אם מודרניזם – התורה מודרנית. עד שהשיטה מתחלפת לפוסט-מודרניזם, אשר בועט במודרניזם ומנתץ אותו – ומעתה התורה פוסט-מודרנית. הגישה השלישית, שבה דוגלת היהדות בכל הדורות, היא להישאר רגועים. אין צורך להסביר עד כמה התורה יפה, והיא לא זקוקה להגנה. אדרבה, העיסוק הנרחב בהתאמה זו גורם להקטנת ערך התורה, כשעמדת המוצא היא נחיתות.
היטיב לבטא זאת הרב יוסף דב סולובייצ'יק: "אסור לנו להיכנע רגשית - אסור לנו להרגיש נחותים, לפתח תסביך נחיתות. הסובל מתסביך נחיתות נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר, ודאי שלא להתפשר, אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי, אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי. עלינו להיות גאים במסורת שלנו" ('זה סיני', דרשה בפני ועידת הרבנים של ארצות הברית, תשל"ה).
ריה"ל, שמכנה את ספרו 'הכוזרי' "ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה", לא ניסה להסביר למה אנחנו חכמים ונאורים כמו שאר אומות העולם. נהפוך הוא, הוא הסביר כי רק לנו ניתנה תורה שמקורה באמת האלוקית המוחלטת, ובשר ודם לא יוכל להתמודד עמה. הוא הסביר בטוב טעם עד כמה האמת והצדק איתנו, וכמה טעויות יש בשיטות האחרות.
גם הרמב"ם, שלדעת רבים מחכמי ישראל לא פעל באופן נכון, אינו מתיישר לפי הפילוסופיה האריסטוטלית, אלא מקבל את חלקה שנראה לו מתאים לאמונת התורה, ודוחה חלק אחר שלה. גם במורה נבוכים, אין הפילוסופיה אלא שלב בדרך לנבואה תוך קיום מצוות בהידור ובעומק ההבנה.
אלא שעד ההתייחסות השיטתית הראשונה, עברו לכל הפחות כ-1400 שנים, רס"ג במאה העשירית והרמב"ם במאה ה-12. עיקר ההתמודדות שלנו אינו אלא בעמידה על האמת שבתורתנו, ובעיקר בניהול חיי קדושה ומוסר, עד שהכול אומרים "ראו פלוני כמה נאים מעשיו. אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה". וכשיש בלבול רוחני, עלינו גם לדעת מה להשיב לאפיקורס.
לא לכל אחד
כבר היו דברים מעולם. לפני שמונים שנה היה הקומוניזם לרעיון מאוד מקובל בחוגים היהודיים הנאורים. היו דרשנים שרצו למשוך את הציבור הנאור והוכיחו בדרשותיהם שהתורה בעד הקומוניזם. מה עשו בכל הדרשות האלה כשהקומוניזם יצא מהאופנה?
יש שיטענו, שלא לחינם מופיעות שיטות רוחניות וחברתיות בעולם והקב"ה רוצה שנלמד מהן. יש בדברים אלה גרעין של אמת, שעלינו לנהוג בו בזהירות גדולה. הראי"ה מדבר על כך שהאלוקות מתגלה דרך כל הבריאה, כולל שירי משוררים וגבורת הגיבורים (צימאון לא-ל חי, אורות, עמ' קיט). אך חשיפת הצד האלוקי שבעולם אינה מלאכה המסורה לכל אדם. זו הפעולה הקשה והמורכבת של "העלאת ניצוצות", כלומר איתור החלקים הטובים, הארתם וחיבורם אל מקור הקודש, מכיוון שליסודות הטובים שבכל שיטה אפשר למצוא מקור גדול יותר ומאיר יותר בתורה.
לשם כך נדרשת שליטה מעולה בתורת הנגלה והנסתר, ורמה רוחנית ומוסרית גבוהה מאוד. כשגורמים שאינם עומדים ברמה הנאותה מנסים להעלות ניצוצות משיטות שונות שמחוץ ליהדות, הם עלולים להיכשל ולהכשיל אחרים עמם, כפי שכתב הראי"ה קוק (איגרות ראי"ה, תקנ"ה).
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














