ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה בת מיכל מסודי
המדרש הזה תמוה ביותר. הפילוסופים היוונים הקדמונים היו עוד בימי בית ראשון. תלס חי שש מאות שנה לפני הספירה, ופרמנידס חמש מאות שנה לפני הספירה. סוקרטס, אפלטון ואריסטו – כל אלה עוד היו בסוף ימי בית ראשון ובתחילת בית שני. חז"ל אפילו לא מזכירים אותם. היחיד שמוזכר הוא אפיקורוס בגלל דעותיו הכפרניות, ובתור מי שיש לדחות לגמרי את שיטתו מתוך לימוד תורה אינטנסיבי: "הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס" (אבות ב, יד).
הסיפור התמוה ביותר ביחס לחוכמת יוון הוא על רבי יהושע בן חנניה, שנוסע לאתונה כדי לשבות את חכמיה, להתווכח איתם, ולבסוף לגרום בעקיפין למותם. היינו מצפים שיהיה שם דיון פילוסופי עמוק, אבל הגמרא מביאה שאלות מוזרות ששאלו החכמים, ותשובות מוזרות לא פחות של רבי יהושע, כמו "במה מולחים מלח שהסריח?", "במה קוצרים ערוגה של סכינים?" ועוד (בכורות ח, ב). פרשנים רבים טרחו להסביר את הרמיזות בשאלות ובתשובות, שמתוכן נתמקד בשאלה אחת שעשויה להמחיש את עמדת חז"ל ביחס לשיטות רוחניות שונות. זקני אתונה שאלו: היכן אמצע העולם? התשובה הייתה: אמצע העולם הוא המקום שבו אני עומד, ואם תרצו הוכחה – הביאו חבלים ותמדדו.
במילים אחרות: אני הוא אמצע העולם, בידי האמת שניתנה מסיני ואיני זקוק להוכיח אותה לאיש. מי שרוצה לערער על כך מוזמן להתאמץ ולנסות. מי שבטוח בעמדתו, באמונתו ובתפיסת עולמו, אינו חי בתחושה שעליו להוכיח לכולם למה הוא צודק. קל וחומר שלא ינסה להתיישר לפי התחלפות האופנה הרוחנית, ההגותית או החברתית.
אסור להיכנע
ישנן שלש גישות באשר ליחס שבין תורת ישראל לחוכמת הגויים. ראשונה היא הגישה המתבטלת, הרואה בחוכמת הגויים עיקר ובתורה נגררת אחריה. לשיטה זו, אין התורה אלא סוג של פולקלור, או אפילו ספר מצוות התנהגותי מעשי אך לא מעבר לכך. לכן כשידונו בסוגיה כלשהי הנדונה בעולם, יתבלו את דבריהם במובאה מהמקורות והתוכן כולו יהיה מן החוץ. גישה אחרת תתאים את התורה לשיטה הרווחת באותה עת. אם מודרניזם – התורה מודרנית. עד שהשיטה מתחלפת לפוסט-מודרניזם, אשר בועט במודרניזם ומנתץ אותו – ומעתה התורה פוסט-מודרנית. הגישה השלישית, שבה דוגלת היהדות בכל הדורות, היא להישאר רגועים. אין צורך להסביר עד כמה התורה יפה, והיא לא זקוקה להגנה. אדרבה, העיסוק הנרחב בהתאמה זו גורם להקטנת ערך התורה, כשעמדת המוצא היא נחיתות.
היטיב לבטא זאת הרב יוסף דב סולובייצ'יק: "אסור לנו להיכנע רגשית - אסור לנו להרגיש נחותים, לפתח תסביך נחיתות. הסובל מתסביך נחיתות נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית פוליטית או אידיאולוגית. אני אומר שלא רק שלא להתפשר, ודאי שלא להתפשר, אלא אפילו שלא להיכנע רגשית, לא להרגיש נחות. אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים, שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית. לדעתי, אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי. עלינו להיות גאים במסורת שלנו" ('זה סיני', דרשה בפני ועידת הרבנים של ארצות הברית, תשל"ה).
ריה"ל, שמכנה את ספרו 'הכוזרי' "ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה", לא ניסה להסביר למה אנחנו חכמים ונאורים כמו שאר אומות העולם. נהפוך הוא, הוא הסביר כי רק לנו ניתנה תורה שמקורה באמת האלוקית המוחלטת, ובשר ודם לא יוכל להתמודד עמה. הוא הסביר בטוב טעם עד כמה האמת והצדק איתנו, וכמה טעויות יש בשיטות האחרות.
גם הרמב"ם, שלדעת רבים מחכמי ישראל לא פעל באופן נכון, אינו מתיישר לפי הפילוסופיה האריסטוטלית, אלא מקבל את חלקה שנראה לו מתאים לאמונת התורה, ודוחה חלק אחר שלה. גם במורה נבוכים, אין הפילוסופיה אלא שלב בדרך לנבואה תוך קיום מצוות בהידור ובעומק ההבנה.
אלא שעד ההתייחסות השיטתית הראשונה, עברו לכל הפחות כ-1400 שנים, רס"ג במאה העשירית והרמב"ם במאה ה-12. עיקר ההתמודדות שלנו אינו אלא בעמידה על האמת שבתורתנו, ובעיקר בניהול חיי קדושה ומוסר, עד שהכול אומרים "ראו פלוני כמה נאים מעשיו. אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה". וכשיש בלבול רוחני, עלינו גם לדעת מה להשיב לאפיקורס.
לא לכל אחד
כבר היו דברים מעולם. לפני שמונים שנה היה הקומוניזם לרעיון מאוד מקובל בחוגים היהודיים הנאורים. היו דרשנים שרצו למשוך את הציבור הנאור והוכיחו בדרשותיהם שהתורה בעד הקומוניזם. מה עשו בכל הדרשות האלה כשהקומוניזם יצא מהאופנה?
יש שיטענו, שלא לחינם מופיעות שיטות רוחניות וחברתיות בעולם והקב"ה רוצה שנלמד מהן. יש בדברים אלה גרעין של אמת, שעלינו לנהוג בו בזהירות גדולה. הראי"ה מדבר על כך שהאלוקות מתגלה דרך כל הבריאה, כולל שירי משוררים וגבורת הגיבורים (צימאון לא-ל חי, אורות, עמ' קיט). אך חשיפת הצד האלוקי שבעולם אינה מלאכה המסורה לכל אדם. זו הפעולה הקשה והמורכבת של "העלאת ניצוצות", כלומר איתור החלקים הטובים, הארתם וחיבורם אל מקור הקודש, מכיוון שליסודות הטובים שבכל שיטה אפשר למצוא מקור גדול יותר ומאיר יותר בתורה.
לשם כך נדרשת שליטה מעולה בתורת הנגלה והנסתר, ורמה רוחנית ומוסרית גבוהה מאוד. כשגורמים שאינם עומדים ברמה הנאותה מנסים להעלות ניצוצות משיטות שונות שמחוץ ליהדות, הם עלולים להיכשל ולהכשיל אחרים עמם, כפי שכתב הראי"ה קוק (איגרות ראי"ה, תקנ"ה).
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












