ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- דרכים מעשיות
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבות מדובר כיום על הצורך בהקמת הנהגה לציבוריות הישראלית.
אם נתבונן בהיסטוריה הקרובה אלינו, נמצא, שמאז ראשית ימי הציונות החל שינוי בהנהגה. במהלך הגלות הארוכה, בדרך כלל המנהיגים היו תלמידי חכמים, רבנים או שתדלנים שהיו הולכים בשליחותם. לפני יותר ממאה שנה החלה להתפתח מנהיגות אחרת, של עסקנים ואנשי מעשה. הקונגרסים הציוניים אורגנו על ידי אנשים רחוקים, והרבנים בחלקם רק הצטרפו למהלך. בשואת אירופה עוד ראינו רבנים הצועדים בראשי קהילותיהם, ויחד עמם מוסרים את נפשם. אולם, עם הקמת מדינת ישראל פחתה השפעתם של אנשי הרוח, וסדר היום הציבורי הוכתב על ידי עסקנים. כך ראינו גם את התנועה הדתית, "המזרחי", אשר העמידה בראשה אנשי מעשה, ודברהּ על תורת ישראל נשמע בשפה רפה.
העמדת חזון
מחקרים כלכליים הוכיחו, שכל מערכת עסקית חייבת להתרכז סביב חזון. כל חברה גדולה שוקדת על העמדתו של חזון כזה המשודר לכלל עובדיה, והוא הנותן את המוטיבציה לתרום לחברה זו.
משך שנים, החזיק חזון הציונות את החברה הישראלית, אולם מזה זמן רב שהציונות מוסגרה במרכאות, ולא היה בכוחה להפיח רוח חיים בגוף האומה. כיום, תובעת החברה הישראלית בקול גדול את חידוש הדרך. לשום אל המבנה הנכון, להניף דגל של חזון גדול אשר יסחוף אחריו את הציבור.
דגל השלום אשר הונף לפני כמה עשורים, ניסה לתת מענה לחזון חברתי, ועד היום יש כאלה המנסים להניפו, אולם המציאות טופחת על פני חזון זה, והוא נותר שדוף לחלוטין.
המבנה הראוי
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל, כציבור, אל מול כוח אחר היתה במלחמת עמלק, סמוך ליציאת מצרים. "ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". במלחמה זו מסתמנת הדרך הנכונה להנהגה: "ויאמר משה ליהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". "ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה".
שלשה גורמים לפנינו:
א. משה אהרון וחור - למעלה על ראש הגבעה.
ב. יהושע ולוחמיו עורכים מלחמה בעמלק.
ג. רוב ישראל הנותרים, צופים ומן הסתם מתפללים.
"כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל". וכדברי המשנה במסכת ראש השנה: בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים. מי הסתכל כלפי מעלה?
יהושע ולוחמיו עסוקים בקרב ובודאי אין להם פנאי לכך. רוב ישראל, מתמלאים באמונה, ומבטם כלפי מעלה הוא הנותן עוצמה ללוחמים ולאנשי המעשה.
אם כן זוהי ההנהגה הנכונה: בראש הסולם עומדים אנשי הרוח, היודעים לעלות לראש הגבעה ולהעמיד חזון. אנשי המעשה נשלחים על ידי אנשי החזון, לערוך מלחמה. ואִלו עם ישראל כולו, מתמלא עוצמה רוחנית, מתוך החזון אשר אליו הוא מביט, ובאמונתו הוא תומך בלוחמיו ומביא להכרעת הקרב.
נשכיל גם אנו לבנות את שלוש הקומות: אנשי חזון, אנשי מעשה והציבוריות הישראלית. כך נוכל בעז"ה לנצח את המלחמות ולהתגבר על העיכובים, עד לגאולה השלמה בקרוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכת יוסף, זבולון, יששכר וגד
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
מה פשר השמחה אצל זבולון? מה הכוונה 'יששכר באהליך'?
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
