ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
ראו - בן
אנו נכנסים לחודש תמוז. בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא, שחודש תמוז מכוון כנגד שבט ראובן, וצירופו יוצא מסופי התיבות של הפסוק שקראנו בפרשה הקודמת: "עלה נעלה' וירשנו' אותה' כי' (הוה"י) יכול נוכל לה".
בספר יצירה כתוב על חודש תמוז: "המליך אות ח' בראיה". כלומר, שיש בחודש זה כוח גדול לחוש הראיה.
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'אור יצחק' שהעיניים הן מקום משכן הנשמה הקדושה, והן דבר רוחני שאינו יכול לסבול אפילו מעט גשמיות שאינה טובה.
הוכחה לכך - נשים לב, שכשיש סופת חול, מוטבע באדם הרגל שישר הוא מכסה את עיניו ומגן עליהן. בניגוד לשאר האיברים שפחות אכפת לאדם שנכנס בהם חול, כי העיניים לא יכולות לסבול אפילו גרגיר חול של גשמיות בגלל קדושתן.
חודש תמוז הוא זמן של ימי הקיץ והחופשות, ואלו זמנים שמביאים איתם יותר ניסיונות בענייני הראיה והקדושה.
נכון שיש פעמים מלחמה ארוכה ומתישה מצד היצר הרע, והאדם עלול לוותר על הרצון והעקשנות לשמור על טהרת הנשמה, לכן צריך לשנן לעצמנו את דברי הפסוק "עלה נעלה וכו' כי יכול נוכל לה"! לחזק את עצמו ולהאמין בכוחו שיש באפשרותו לנצח ולהתגבר על מה שצריך להתגבר.
ואף אם הוא נפל וקם, נפל וקם, ושוב נפל, אל יתייאש אלא יאמין בכוח התשובה, ויסמוך על רחמיו המרובים של ה' יתברך ש'ימינו פשוטה לקבל שבים', וילמד זאת מראובן שהקב"ה העיד עליו "אתה פתחת בתשובה" (בראשית רבה פד, יט).
יצר הרע רוצה להחליש את לב האדם ולהפיל אותו יותר ויותר ברשתו על ידי שמוכיח לו שבוודאי הקב"ה כבר לא מעוניין בו כביכול, כי עובדה שכבר ניסה כל כך הרבה פעמים להיות טוב ולא עלה בידו, ועוד, שגם עשה ההיפך הגמור מרצון ה'.
והעצה היא – לחזק את עצמו בכוח שבט ראובן, שהזוהר הקדוש דורש 'אור בן'. היינו, שהקב"ה מתפאר ואומר: "ראו את אור נשמת בני אהובי שמנסה בכל כוחו להתקרב אליי ולעשות את רצוני בראייה טובה, וגם בזמנים שהוא לא מצליח, הוא לא מוותר, אלא ממשיך בכל הכוח".
ויחזק את עצמו באור אהבת ה' יתברך אליו, כי כמו שאהבת אב לבנו לעולם אינה נפסקת, אף אם מרד בו, ותמיד יש קשר פנימי ונצחי שלא ניתן לשינוי בין אב לבנו, כך אור אהבתו של אבינו אב הרחמן לבניו, אינה נפסקת לעולם יהיה מה שיהיה ויהיה מי שיהיה!
עוד מביא 'הלקח והלבוב', שהצירוף של חודש תמוז יוצא מסופי תיבות הפסוק במגילת אסתר (ה, יג): "וְכָל זֶה' אֵינֶנּוּ' שֹׁוֶה' לִי' (הוה"י) בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶך".
נתבונן, כל העם משתחווים להמן הרשע, הוא האדם הכי קרוב למלך, הוא עשיר, יש לו נכסים ובנים, אבל בגלל שאדם אחד – מרדכי היהודי לא משתחווה לו, הוא אומר לזרש אשתו "וכל זה איננו שווה לי"!
ומובא בספרים הקדושים, שזה יצר הרע הגדול ביותר, שמפיל את האדם מעבודת ה' - "או הכל הוא כלום", או שמירת עיניים מתחילה ועד סוף, או שאני אפילו לא מנסה.
לכל יהודי יש שלב בחיים שהוא מרגיש שהוא כבר לא יהיה הצדיק הכי גדול, והתלמיד חכם הכי מוצלח והכי כשרוני וכו', וכך היצר הרע בערמימיותו מייאש אותו באומרו שאין טעם וערך להשתדלות ולמאמץ שלו, ובגלל שהמצוות שלו לא מושלמות הן לא שוות כלום, מה שגורם לאדם להניח ולעזוב מה שכן ביכולתו לעשות.
המשך לרעיון זה אנו מוצאים בנאמר בפרשתנו: "ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כל העדה כלם קדושים". אומרים חז"ל במדרש (תנחומא קרח, ב) "קפץ קרח ואמר למשה, טלית שכולה תכלת מה היא שיהא פטורה מן הציצית. בית מלא ספרים, מהו שתהא פטורה מן המזוזה".
רבי נתן מברסלב זי"ע בספרו 'ליקוטי הלכות' (שילוח הקן, ד), מסביר באופן נפלא את שורש המחלוקת של קרח על משה.
קרח לא ראה ערך במעט הטוב מחמת גסותו, הוא לא העריך את מעמדו של מי שלא נמצא בראש, אלא רצה שהכל יהיה הכי מושלם ורצה להיות במעמד הכי גבוה.
קרח אמר "כל העדה כולם קדושים", לכן סבר שטלית ש'כולה' תכלת פטורה מציצית, ובית שהוא 'מלא' ספרים אין לו צורך במזוזה. קרח זלזל בנקודות הטובות הקטנות ולא ראה את חשיבותן. הוא סבר ש"או הכל או כלום", ומכיוון שכך, עונשו היה מידה כנגד מידה, שהאדמה בלעה את כל רכושו ולא נשאר ממנו כלום.
מנגד, משה רבנו שהיה עניו מאוד (במדבר יב, ג), אמר "המעט מכם", רוצה לומר, שהדרך בעבודת ה' היא להתחיל במעט, להעריך את מה שאני כן מסוגל לעשות, ועם זה להתקדם ולעלות עוד ועוד.
זה מה שדוד המלך אומר בתהלים (לז, טז): "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים". לרשע לא טוב אפילו במעט שזוכה לשמש את קונו בגלל גסותו שרוצה 'הכל', ואילו הצדיק ברוב ענותנותו שמח ב'מעט' שזוכה בעבודת קונו, כי יודע שהוא לא ראוי לכך וזוהי רק מתנת שמים.
יסוד לדברים אלו מובא בדברי רבי נתן ב'ליקוטי הלכות' (תרומות ומעשרות, ג'):
"והכלל, כי כל מי שרוצה לחוס על עצמו שלא יאבד את עולמו לגמרי, ומתגעגע לשוב לה' יתברך, אף על פי שאינו זוכה לשוב כראוי לו, אף על פי כן, כל מה שיעשה איזה דבר שבקדושה יהיה איך שיהיה, בוודאי לא יהיה נאבד דבר, אפילו אם לא יזכה לתשובה שלמה באמת.
מכל שכן שעל פי הרוב, כשיהיה חזק בדעתו וירגיל עצמו מעט מעט בתוך דרכי הקדושה, סוף כל סוף יזכה לשוב בתשובה שלמה לה' יתברך כראוי, כי אין שום יאוש בעולם כלל כמבואר אצלנו כמה פעמים".
שנזכה!
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית












