ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
אלא שמלבד אותם זקנים, התורה מספרת על אלדד ומידד שלא התייצבו באוהל מועד ובכל זאת הם: "מתנבאים במחנה".
מעשה זה מעלה קושיה לא פשוטה: כיצד שרתה רוח הנבואה, על מי שלא נקרא או לא בא, אל אהל מועד? בלשונו של רבי חיים בן-עטר בעל 'אור החיים': "ממאי נפשך, אם הם בכלל השבעים, לא היה הכתוב צריך לתאר בנפרד את האצלת הרוח עליהם? ואם הם אינם בכלל השבעים מדוע שרתה עליהם השכינה, שהרי האצלת רוח הקודש הובטחה רק לאלה שיתייצבו באוהל מועד, כדי להאציל מרוחו של משה עליהם?"
מכאן הפתח פתוח לברר: האם מדובר בנבואה או רוח הקדש? אם לא מובן מדוע יהושוע מבקש מממשה רשות 'לטפל' באלדד ומידד, אבל אם כן מדובר בנבואה מאת ה', כיצד יתכן הדבר שזכו לה מחוץ למחנה שכינה, ובניגוד להוראות הקב"ה בעצמו! שהרי האציל ה' מרוחו של משה על הזקנים פתח אוהל מועד, שמא נבואה זו שלא מרוחו של משה היא?
הרמב"ם, שהעמיד את נבואת משה כאירוע חד פעמי וכמקור לכל נבואה בעתיד, מפרש את מעשה אלדד ומידד על פי שיטתו, כמבוא לנבואה בלבד, אבל בשום אופן לא נבואה של ממש: 'שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקדש' (מו"נ ב.מה).
הנמצאים במדרגה זו, דוברים דברי מוסר וחכמה המדריכים את האדם בדרך ישרה. זו למעשה דרגת הכתובים אשר בתנ"ך – ספרי חכמה ומוסר אשר נאמרו ברוח הקדש.
הרמב"ם כל כך הבדיל את נבואת משה, עד שכלל בדרגה זו של הכנה לנבואה את דוד, שלמה, דניאל ואת שבעים הזקנים בעצמם. לרמב"ם נבואת הזקנים כמוה כנבואת על אלדד ומידד ואין שום הבדל ביניהם.
דרכו של הרמב"ם מתרצת את כל הקושיות מלבד אחת: אם לא שונה נבואת אלדד ומידד משאר הזקנים, מדוע יהושוע מתקומם כנגד אלדד ומידד אם כן? וכי רק בגלל שלא התייצבו באוהל מועד?
על שבעים הזקנים נאמר: "ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו" (יא.כה). מה שלא נאמר על אלדד ומידד. ואכן דברי חז"ל רק מגבירים את התמיהות: "שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והם נתנבאו ולא פסקו" (סנהדרין יז ע"א). עוד יותר חדים הם דברי המדרש: "הזקנים נפסקה נבואתן שהיה משל משה שנאמר: 'ואצלתי מן הרוח אשר עליך', אבל אלו היתה רוח נבואתם מן הקדוש ברוך הוא: 'ותנח עליהם הרוח' " (במדבר רבה טו, יט).
לדעת הרמב"ם, אין נבואה שאינה באה מכוחו של משה. כל גילוי נבואי כלשהוא מקורו במשה רבנו. אין כלל אפשרות ל'פתיחת ציר' נבואי אחר. אבל בדברי חז"ל, שככל הנראה לדעת הרמב"ם מדובר בדעה דחויה, מגלים שיתכן שהקב"ה יצווה ויורה על דרך אחת, בנידון דידן: התכנסות הזקנים סביב למשה ולמשכן, ואף על פי כן תתקיים במקביל התגלות שונה, בעלת אופי אחר לחלוטין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
