ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
מנהגו היה להזמין את האושפיזין לפי הסדר הנפוץ יותר – אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. סדר זה רומז למידות הקבלה, ולמרות שמבחינה היסטורית קדם יוסף למשה ואהרון, בכל זאת מאחרים את יוסף הרומז למידת 'יסוד' אחרי משה ואהרון.
פעם אחת פגש אותו אדמו"ר אנשים אחרים, שמנהגם היה להזמין את יוסף לפני משה ואהרון. (יש מנהג להזמין – אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד). אמר להם אותו אדמו"ר – יש לי הוכחה שהסדר שלי הוא הנכון, שהרי ביום הרביעי הזמנתי את משה רבינו והוא בא לסוכתי, ולשיטתכם היה אמור לבוא יוסף הצדיק.
על סיפור זה השיב אבי מורי – אין זו הוכחה, אם הוא היה מזמין ביום הרביעי את יוסף הצדיק, באמת יוסף היה מגיע. כל אחד זוכה להתגלות לפי עניינו ודרך ההסתכלות המתאימה לו.
יש כאן נקודה חשובה בעבודת ה', שמתרצת קושיא בתחילת פרשתינו ובמקומות נוספים. הפרשה פותחת את פרשיית נדרים במילים - "וידבר משה אל ראשי המטות... זה הדבר אשר ציווה ה'. איש כי ידור נדר...".
על פתיחה ייחודית זו, שבה חסר הביטוי הרגיל, "וידבר ה' אל משה לאמר", מקשה הרשב"ם: "היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן? שלא נאמר למעלה וידבר ה' אל משה לאמר... והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה?".
עונה על כך הרשב"ם, שדברי משה נובעים מתוך דברי ה' בפרשיה הקודמת, שעסקה בקרבנות הציבור בחגים, וציינה שקרבנות אלו הם לבד מהקרבנות שידרו האנשים באופן פרטי ויביאו בעצמם למקדש, "לבד מנדריכם ונדבותיכם". נמצא שה' ציווה על הנדרים, ומתוך ציווי ה', העביר משה את הדברים לעם.
אולם גם אחרי תירוצו של הרשב"ם, דומה שהדברים צריכים ביאור, שהרי פרשיית החגים נחתמת בפסוק המציין שמשה כבר העביר את צו ה' לבני ישראל, "ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה'...". והדגישו חז"ל (עיין רש"י שם) שפסוק זה בא להפסיק בין שני הפרשיות, וללמד שדבר ה' על החגים נמסר לבני ישראל, ובפרשת נדרים התחיל דיבור חדש של משה רבינו.
נמצא שהתורה בכוונה נותנת את התחושה, שפרשת נדרים מתחילה כדיבור של משה, ונשאלת השאלה - מדוע ולמה?
ונראה, שההסבר נעוץ בנקודה בה פתחנו. כל מהותה של פרשת נדרים ללמדנו שדיבורו של אדם כה חשוב, עד שכשהוא נודר או נשבע בשם ה', דבריו הופכים למצווה של ה'. האדם יוצר לעצמו, כביכול, מצווה נוספת, שהוא מחוייב לקיימה כמצוות ה'. נמצא שדיבורו של האדם, המחובר לדבר ה', הופך להיות דבר ה'.
לפיכך, הפרשה פותחת בדברי משה, ללא שהיא מציינת קודם שה' ציווה את משה, וכך נוצרת התחושה שהציווי מגיע מפי משה, אך הוא מחייב כמצוות התורה מפי ה'. דבר האדם הופך להיות דבר ה'. וזה בדיוק העניין של פרשיית נדרים.
כמובן, באמת משה לא ציווה מפי עצמו, וכל הציווי הגיע כדברי הרשב"ם מפי ה', אך התורה כותבת בצורה כזו, כדי ללמדנו את היסוד שדבר האדם ממשיך את דבר ה', והופך לדבר ה'.
וזה הרעיון שבו פתחנו, שה' מתגלה כל פעם לאדם לפי העניין בו הוא שרוי. בפרשיית נדרים, ה' מתגלה וכותב בתורה, כאילו משה אמר את הדברים מעצמו, ללמד שדבר האדם הופך להיות מחייב כדבר ה', כי באמת בעומק הוא ממשיך את דבר ה'.
דוגמא נוספת לרעיון זה מצאנו בפרשה הקודמת. משה פונה לה' בבקשה למנות מנהיג חדש לעם ישראל. משה מכנה את ה' בביטוי ייחודי וחריג – 'אלוקי הרוחות'. רש"י מבאר שהתכונה המרכזית הדרושה למנהיג ישראל היא שידע להלך כנגד רוחו של כל אחד, ואכן ה' בוחר ביהושע שהוא 'איש אשר רוח בו'.
גם מרש"י זה אפשר לדייק את הרעיון שכתבנו. העניין של הרוח הייחודית הוא תכונתו של המנהיג, אך כיוון שכרגע זה הנושא בו עוסקים, ה' נקרא בפי משה בכינוי 'אלוקי הרוחות', המתאים לנושא.
וכך מצאנו ברש"י (שמות כ, ב) שה' "נגלה בים כגבור מלחמה, ונגלה כאן (במעמד הר סיני) כזקן מלא רחמים". כי ה' מתגלה כל פעם לפי העניין.
למדנו מכאן שדרכים רבות להופעת ה' בעולם, ובכל פעם גילויו לפי העניין, וגם אם לנו בעצמנו יש דרך מסויימת בעבודת ה', אל לנו לבוז לעובדים את ה' בדרכים נוספות, כי להם ה' מתגלה בדרכים אלו, ובלבד שהדברים הם לפי ההלכה ובהדרכת גדולי ישראל, ומכוונים לעבודת ה' באמת!
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
שופר
אנחנו קודש למענך
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
איך ללמוד אמונה?
עבודה שאין לה סוף
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
