ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
הגמרא לומדת שהמנורה היא עדות לישראל מתוך הפסוק: "מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני ה' תמיד" וגו' 2 . ואף על פי שהכוונה במילה 'עדות' היא לארון וללוחות, מכל מקום כיוון שהוזכר הדבר לגבי המנורה, לומדת הגמרא שגם המנורה היא עדות.
אולם יש צורך להבין כיצד אכן מהווה המנורה עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל? הרי המנורה נמצאת בפנים בית המקדש, ואין אף אחד שרואה אותה, חוץ מן הכהן המטיב את הנרות! וצריך לומר שיסוד הדבר הוא, שהרוחניות היא מציאות גם אם אין רואים אותה. אמנם אין אף אחד שרואה את הכהן מדליק את המנורה, אולם עצם הדלקת הנרות גורמת לאור בכל העולם. עצם הדלקת הנרות גורמת לידיעה אצל באי העולם שהשכינה שורה בישראל, גם אם אין הם רואים אותה.
דומה הדבר לדברי המשנה במסכת אבות 3 , האומרת ש"בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכו', שאף על פי שאין אנו שומעים את אותה בת קול, מכל מקום כל הרהור תשובה שמופיע אצל האדם פתאום, מקורו בבת קול זו, כפי שמסביר הבעש"ט. יש צינורות רוחניים של הקשבה והתעוררות, הנובעים מבת קול זו. האוזניים אינן שומעות, אבל הלב שומע, שכן זו היא מציאות.
רוחניות היא מציאות, ומי שאינו מאמין בכך, חומרתו גדולה עד כדי כך שאין לו חלק לעולם הבא, וכפי שמבאר בעל ה"תפארת ישראל". המשנה במסכת אבות 4 אומרת ש"המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות... אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא", ומבאר שם בעל "תפארת ישראל", ש"מחלל הקדשים, שלדעתו הנפסדת אין שום קדושה בעולם, והכל כחולין גמורים וכאפס ותהו נחשב לו אפילו היותר קדוש שבעולם" - לכן אין לו חלק לעולם הבא. המחלל את הקודשים כופר ביכולת האדם לקדש את החומר, ולהעלות על המזבח כבש שזה עתה היה רועה בשדה, כדבר שבקדושה, ולכן אין לו חלק לעולם הבא.
זהו היסוד אותו אנו לומדים מהנרות שהודלקו במקדש, וזהו גם היסוד אותו אנו לומדים מהנרות שמודלקים בחנוכה. היוונים לא האמינו ביכולת האדם לקדש את החומר, ואילו אנו אומרים ש"הנרות הללו קודש הם". אנו מאמינים שבכוח דיבורו של האדם יכול הוא להפוך שמן, שחלקו האחד משמש לדברי חולין, לדבר שבקדושה. אנו מאמינים שבכוחות רוחניים ניתן להפוך את החומר לדבר שונה, שכן הרוחניות היא מציאות.
מכוח זה של המציאות הרוחנית משמשת המנורה עדות לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. אין זו עדות של שני עדים, אלא קביעת מציאות בליבם של באי עולם. זו היא מציאות רוחנית, שיש הזוכים לקלוט אותה.
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
©כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר שליט"א, ירושלים תשמ"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
