ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים ..." (במדבר א' ב-ה).
תשע פעמים ניתן לדייק לכאורה מפסוקים אלה , "אֲבֹתָם" ולא אמתם, " זָכָר" ולא נקבה, "כָּל יֹצֵא צָבָא" ואשה אין דרכה לכבש, " אִישׁ" ולא אשה.
מה עם כל האמהות שהלכו אחרי השכינה במדבר בארץ לא זרועה, ילדו ילדים וגדלו אותם? עמדו במעמד הר סיני וענו יחד עם הגברים נעשה ונשמע וחינכו לאור זה את הדורות הבאים. מה עם הנשים שנתבעו לתת לעגל וסרבו? מה עם הנשים שדבקו בארץ ישראל ולא השתתפו בחטא המרגלים אלא דרשו להתנחל בה כמו בנות צלפחד?
הזכרנו כמה פעמים, בדברינו בעבר כי הדגש "לְבֵית אֲבֹתָם ", בא ללמדנו את העיקרון היסודי שעליו מבוססת כל משפחה יהודית. הזכות הבסיסית של כל ילד יהודי לגדול במשפחה שידוע בה לא רק מי היא האם אלא גם ברור ומפורסם מי הוא האב. כל מי שיש ספק לגביו בשאלה זו הוא בעקרון "פסול חתון" ואיננו ראוי לבא בקהל ד'. ללא שמירה על עקרון זה אין השכנת שכינה בעם ישראל ואין ח"ו הבדל בין עם ישראל לשאר העמים. או במילים אחרות לא ניתן לומר עליו:
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד ה).
ננסה הפעם להגדיר בדברינו מדוע התורה מדגישה "לְמִשְׁפְּחֹתָם", עוד לפני "לְבֵית אֲבֹתָם ". התא המשפחת י הבסיסי חייב לכלול בתוכו אמא, בנים ובנות כפי שהוא כולל בתוכו אבא. חסרונו של אחד מהמרכיבים הללו פוגם באידיאליות של המשפחה הישראלית. אין משפחה ללא אבא, אין משפחה ללא אמא, אין משפחה טרם היות להם צאצאים. האמא "מִשְׁפְּחֹתָם" והצאצאים "בְּנֵי" מופיעים לפני האבא, האיש, הזכר ואיש הצבא. ממילא נופלת הקושיה, אי אפשר למעט את מי שמופיע קודם ברשימה.
סדר זה של הדברים מעמיד את האשה כאם הבנים, בראש - כמי שמבטיחה את היווצרותו של התא המשפחתי הבסיסי וממילא את המשך קיומו של העם כעם. סדר זה גם מבטיח את סדר העדיפויות הטבעי של כל אשה, כמציאות רוחנית אידאלית בעם ישראל. קודם כל אמא אחר כך עניני ציבור או התפתחות אישית בתחומים אחרים. להסתכלות זו השפעה על ההחלטות בפניהן נצבות הנערות בהגיען לגיל שמונה עשרה. כמה זמן להקדיש לשירות לאומי ? כמה זמן להקדיש ללימוד תורה לשמה? באיזה גיל לשאוף להתחתן ולהקים משפחה!
ניתן דוגמא אחת גם מעולם ההלכה ליישומו של עקרון זה. כל אדם חייב להפריש מעשר שני מיבולו. תפקידו של מעשר זה הוא להבטיח קיומה של "קרן השתלמות" שכספיה = פירותיה משמשים לעליה רוחנית לירושלים ובירושלים. גבר שאיננו יכול לממש את "קרן ההשתלמות" שלו מיד, עם קבלת היבול, יכול לפדות את הפירות ולחללם על מעות, אותם ישמור לזמן מאוחר יותר. הדחייה גוררת "קנס" הוא חייב להוסיף על ערכם עוד 25% (חומש מלבר). לעומת זאת אשה שיש לה יבול החייב במעשר שני ורוצה לדחות את עליית לירושלים, פטורה מקנס זה (רמב"ם מעשר שני פ"ה ה"ב, ר"ת בתוס' קידושין כד ע"א ד"ה אלא בזוזי). מסביר ה"משך חכמה" (ויקרא כ"ז לא) שהסיבה היא שאנו מניחים שסיבות כמו הריון או טיפול בילדים הן הסיבה לדחיה. לכן אין סיבה וטעם למה לקנוס את האשה, ההיפך, זהו סדר העדיפויות הנכון.
הבה נתפלל כי התופעה המבורכת של אמהות משכילות, לומדות תורה, השותפות גם באחריות לסוגיות לאומיות תשתלב בתפקיד הראשון והנעלה של מי שאחראיות להיות עם ישראל עם של "משפחות"= אמא, אבא וצאצאים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












