ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
על נח נאמר "ונח מצא חן בעיני ה'" ועל שבת כתוב בספר יצירה שהקב"ה "המליך אות ת' בחן".
מובא מצדיקים שכשם שנוח ניצל משטף המים הזדונים על ידי התיבה, כך התיבה שעל ידה יכולים אנו להינצל בדורנו ממבול הכפירה והשקר היא השבת.
האדם צריך לקדש ולרומם את השבת, להבין ששבת היא חבל ההצלה והעוגן מכל האתגרים והניסיונות שהוא פוגש במשך השבוע.
שבת קודש נותנת לאיש הישראלי את הכוח והיכולת להתגבר על מה שצריך להתגבר, להמליך את הקב"ה על עצמו בכל רגע ורגע, ולעבוד אותו יתברך בכל מקום וזמן.
וכך זוכה היהודי למציאת חן בעיני אביו שבשמיים, להיות בתוך התיבה ושלא יפגע מהשטף מים רבים.
האר"י ז"ל כותב ש'מבול' לשון 'בלבול', לצערנו אנו עדים לשטף הדעות הזרות והנפסדות שנשמעים בכלים מכלים שונים. רוח הבלבול והטשטוש בין אמת לשקר, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, מנשבת בחוזקה, ויש סכנה שהאדם יטבע וישתקע בדמיונות שווא ויאבד את עולמו הנצחי.
העצה היא, שהאדם יכנס כולו לתוך התיבה שהיא השבת, יראה לנצל יום קדוש זה למנוחת הנפש וליישוב הדעת.
סגולת השבת תושפע עליו בשמירת מצוות היום מתוך תחושת קשר וחבור של אהבת ויראת ה', וכך זוכה הוא להמשיך משבת הצלה והגנה מהיצר הרע לימים הבאים.
ועל ימות השבוע נאמר 'בא אל התיבה'- שלך, שאתה בנית בשבת קודש, תזכור מאורה של השבת, וכך תוכל להמשיך עליך חיות והתחדשות, להיות מחובר ומקושר לסם החיים.
בימות השבוע יש את הסכנה שהאדם ייפול לתוך מבול הכפירה וישקע בתוך תאוות עולם הזה, לכן עליו לזכור את אורה וקדושתה של השבת. להמשיך על עצמו את הזיכרון לאיזה אידיאל אלוקי אני באמת שייך ולאיזו מטרה אני חי.
מהי משמעות החן?
הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בספרו 'מי מרום על התפילה' מחלק בין יופי לחן- יופי הוא יופי חיצוני, וחן הוא יופי פנימי.
בשבת קודש מתגלה הפאר וההידור של הבריאה שהם עם ישראל, כפי שמובא בחז"ל 'בראשית ברא' "בשביל ישראל שנקראו ראשית" (ויקרא רבה לו, ד).
מיוחדים אנו בהבנתנו שיש תכלית עמוקה לבריאה גם בעיסוקים הגשמיים, מתבוננים אנו איך בכל דבר יש כוונה פנימית ונסתרת שדרכה אנחנו יכולים לעבוד את ה' יתברך ולעשות רצונו.
וזוהי הנשיאות חן שיש לנו ואין לאומות העולם, מפני שאומות העולם או שמתנזרים לגמרי מהגשמיות, או להפך, שכל ראשם רודף אחר חיצוניות הנאות עולם הזה.
רק אנחנו עם ישראל יש לנו את הכישרון לאזן ולחבר בין גשמיות לרוחניות, וזוהי תפארתנו מעל שאר בני העולם- לעבוד את הקב"ה בכל דבר ודבר "בכל דרכיך דעהו".
על שבת אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה) "שיעשה כולו תורה", ויש לפרש שאין הכוונה שילמד תורה כל השבת, אלא שזה הכוח של שבת קודש, שבשבת יכול האדם לקדש גם את המעשים הגשמיים, שכל מעשיו יהיו בבחינת תורה.
ולכן בשבת קודש אנו מתענגים בתענוגים ומרבים במאכל ומשתה כי הכל מתרומם ומתעלה לדרגה גבוהה של קדושה 'שהכל ברא לכבודו'.
איך ללמוד אמונה?
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה לשמור על הקדושה?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה באנו לעולם הזה?
איך נראית נקמה יהודית?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
