ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
על נח נאמר "ונח מצא חן בעיני ה'" ועל שבת כתוב בספר יצירה שהקב"ה "המליך אות ת' בחן".
מובא מצדיקים שכשם שנוח ניצל משטף המים הזדונים על ידי התיבה, כך התיבה שעל ידה יכולים אנו להינצל בדורנו ממבול הכפירה והשקר היא השבת.
האדם צריך לקדש ולרומם את השבת, להבין ששבת היא חבל ההצלה והעוגן מכל האתגרים והניסיונות שהוא פוגש במשך השבוע.
שבת קודש נותנת לאיש הישראלי את הכוח והיכולת להתגבר על מה שצריך להתגבר, להמליך את הקב"ה על עצמו בכל רגע ורגע, ולעבוד אותו יתברך בכל מקום וזמן.
וכך זוכה היהודי למציאת חן בעיני אביו שבשמיים, להיות בתוך התיבה ושלא יפגע מהשטף מים רבים.
האר"י ז"ל כותב ש'מבול' לשון 'בלבול', לצערנו אנו עדים לשטף הדעות הזרות והנפסדות שנשמעים בכלים מכלים שונים. רוח הבלבול והטשטוש בין אמת לשקר, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, מנשבת בחוזקה, ויש סכנה שהאדם יטבע וישתקע בדמיונות שווא ויאבד את עולמו הנצחי.
העצה היא, שהאדם יכנס כולו לתוך התיבה שהיא השבת, יראה לנצל יום קדוש זה למנוחת הנפש וליישוב הדעת.
סגולת השבת תושפע עליו בשמירת מצוות היום מתוך תחושת קשר וחבור של אהבת ויראת ה', וכך זוכה הוא להמשיך משבת הצלה והגנה מהיצר הרע לימים הבאים.
ועל ימות השבוע נאמר 'בא אל התיבה'- שלך, שאתה בנית בשבת קודש, תזכור מאורה של השבת, וכך תוכל להמשיך עליך חיות והתחדשות, להיות מחובר ומקושר לסם החיים.
בימות השבוע יש את הסכנה שהאדם ייפול לתוך מבול הכפירה וישקע בתוך תאוות עולם הזה, לכן עליו לזכור את אורה וקדושתה של השבת. להמשיך על עצמו את הזיכרון לאיזה אידיאל אלוקי אני באמת שייך ולאיזו מטרה אני חי.
מהי משמעות החן?
הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בספרו 'מי מרום על התפילה' מחלק בין יופי לחן- יופי הוא יופי חיצוני, וחן הוא יופי פנימי.
בשבת קודש מתגלה הפאר וההידור של הבריאה שהם עם ישראל, כפי שמובא בחז"ל 'בראשית ברא' "בשביל ישראל שנקראו ראשית" (ויקרא רבה לו, ד).
מיוחדים אנו בהבנתנו שיש תכלית עמוקה לבריאה גם בעיסוקים הגשמיים, מתבוננים אנו איך בכל דבר יש כוונה פנימית ונסתרת שדרכה אנחנו יכולים לעבוד את ה' יתברך ולעשות רצונו.
וזוהי הנשיאות חן שיש לנו ואין לאומות העולם, מפני שאומות העולם או שמתנזרים לגמרי מהגשמיות, או להפך, שכל ראשם רודף אחר חיצוניות הנאות עולם הזה.
רק אנחנו עם ישראל יש לנו את הכישרון לאזן ולחבר בין גשמיות לרוחניות, וזוהי תפארתנו מעל שאר בני העולם- לעבוד את הקב"ה בכל דבר ודבר "בכל דרכיך דעהו".
על שבת אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה) "שיעשה כולו תורה", ויש לפרש שאין הכוונה שילמד תורה כל השבת, אלא שזה הכוח של שבת קודש, שבשבת יכול האדם לקדש גם את המעשים הגשמיים, שכל מעשיו יהיו בבחינת תורה.
ולכן בשבת קודש אנו מתענגים בתענוגים ומרבים במאכל ומשתה כי הכל מתרומם ומתעלה לדרגה גבוהה של קדושה 'שהכל ברא לכבודו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















