ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
מה שגדל בעציץ שאינו נקוב הוא מנותק מהארץ. לכן יש ספק אם חלים עליו דיני שמיטה.
ספק דומה קיים על מה שצומח תחת קורת גג. בירושלמי (מסכת ערלה פרק א הלכה ב) רבי יוחנן מתלבט אם לשון "שדך לא תזרע" רומז שהאיסור הוא בשדה בלבד, ולא בבית. להלכה גם על זריעה תחת גג מחמירים. אך בצירוף הספקות, אנו פוסקים כי דיני השמיטה אינם חלים כלל על עציץ שאינו נקוב הנמצא תחת קורת גג.
עציץ נקוב הוא עציץ שבתחתיתו יש פתח בקוטר של לפחות שני ס"מ. פתח זה מקשר את הצומח בו לקרקע, ולכן אנו מתייחסים אליו כמחובר לקרקע.
צלחת חרסינה או פלסטיק תחת העציץ שגדולה מספיק גם כדי לחצוץ בין העלים לקרקע הופכת עציץ נקוב לשאינו נקוב.
אחרי הקדמה זו, נוכל להתייחס לשאלת הזזת העציצים בשמיטה.
במסכת שבת (דף פא ע"ב) אביי אומר שהרחקת וקירוב עציץ או גבשושית לאדמה עשויה להיחשב כתלישת או זריעת הצמחים הגדלים עליו.
החזון איש למד מהדברים שאסור להניח עציץ נקוב המוגבה מהארץ על הארץ, מפני שבכך הוא מחבר אותו לקרקע, ועובר בכך על איסור זורע!
האחרונים דחו את דבריו, לאור הדברים הבאים:
א. יש מחלוקת על תוקף האיסור. לפי רש"י מדובר על איסור דרבנן בלבד, מפני שהוא דומה לזריעה. אם מדובר על איסור דרבנן, המיוחד להלכות שבת, אין להסיק ממנו להלכות שמיטה.
ב. הרמב"ם חולק על כך, ופוסק שהרמת והנחת הגבשושית בשבת אסורה מן התורה. המגיד משנה אומר שבכל הרמה והנחה של עציץ נקוב בשבת יש איסור דאורייתא, ולכאורה מדבריו ניתן ללמוד שאיסור זה יהיה קיים גם בשמיטה.
אך רבים מפרשני הרמב"ם מגבילים את החידוש:
האור שמח מבחין בין גבשושית, הסמוכה ובטלה לארץ, שהרמתה והנחתה משפיעים משמעותית על קרבתה לארץ, ובין עציץ, שגם כאשר הוא מונח על הארץ, חרף היותו נקוב, מושפע פחות מניתוק וקירוב אל הארץ.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק שדברי אביי תקפים גם להלכות שביעית, ולא רק שבת, האיסור יחול על גבשושיות שבקרקע, ולא על עציצים.
מרכבת המשנה מבאר שיש הבדל בין הרחקה וקירוב לזמן קצר לבין הרחקה או הנחה הנעשים לאורך זמן.
לאור דבריו יצא שגם אם נפסוק את הדברים כאסורים בשמיטה, יהיה אסור לקחת עציץ העומד במרחק מהקרקע ולהניח אותו על הקרקע לזמן רב. אך הרמת עציץ והעברתו מיידית למקום אחר תהיה מותרת.
ג. הרב טיקוצ'ינסקי דוחה את ההשוואה לשבת לחלוטין. בשבת כל פעולה המשפרת את הצמח אסורה (ובדרך כלל באיסור דאורייתא!) ולכן יש לדון על כל הזזה של עציץ. בשביעית התורה אסרה זריעה בלבד, לא שיפור של יניקה.
ד. כפי שנלמד, יש משמעות רבה למטרת הפעולה בשביעית. הגרש"ז מבאר שבשביעית מה שנאסר הוא עבודת שדה וכרם, כלומר מלאכות שיש בהן כוונה להשבחת הצמח. מי שמזיז את העציץ אינו מודע לכך שבהזזה זו משפיע על היניקה, ולכן אין לאסור זאת.
ה. שיקול נוסף שקיים בשמיטה ולא בשבת הוא השיקול של 'לאוקמי'. הגרש"ז אומר שגם אם אסור להזיז עציצים, האיסור הוא מדרבנן בלבד (שכן קשה לראות בכך זריעה או זמירה ממש, וכל מלאכת שדה אחרת אסורה בשמיטה מדרבנן בלבד). חז"ל התירו את המלאכות האסורות מדרבנן אם הימנעות מעשייתן עלולה לפגוע בצמחיה.
דיון דומה יש על פתיחת הגג מעל צמחים בשבת. החזון איש אסר, כיוון שבהיותם תחת קורת הגג הם נחשבים "בבית" ולא "בארץ". פתיחת הגג הופכת את הזריעה שנעשתה בבית לזריעה בארץ.
הגרש"ז דוחה את דבריו. לגג אין השפעה על הזריעה של הצמח, אלא על חיובו בדיני השמיטה. אם לפתע צמח הופיע במקום שאסור לזרוע בו, אין בכך איסור זורע.
למעשה:
עציצים שאינם נקובים: אין הגבלה על הזזתם בשמיטה.
עציצים נקובים: במידה ויש צורך להזיז אותם, ישנה עדיפות לאחת האפשרויות הבאות:
להרים מרצפה במקום אחד ולהניח במקום אחר ללא שיהוי ארוך.
אחרי שמרימים אותם, שיישארו מעל 80 ס"מ במשך כל ההעברה, וכן ההנחה (להניח על שולחן וכדו' כדי שיישארו 80 ס"מ מעל הקרקע).
במקום צורך גדול, יש על מי לסמוך להזיז את העציצים ללא הגבלה.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
זמן הדלקת נרות חנוכה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
