- הלכה מחשבה ומוסר
- שיעורי אמונה נוספים
- מדורים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו (ישעיהו ו) "וסר עונך וחטאתך תכפר". תניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו" (שבת קיט ע"ב).
יש שנמנעים מלשיר וטוענים שאין לנו צורך במתווכים, לכל יהודי יש קשר ישיר עם ריבונו של עולם. יש שמסיימים את הסליחות בפיוט "מכניסי רחמים הכניסו תפילותינו..." ויש המתנגדים לכך בחריפות.
שניים מגדולי האחרונים מצאו פתרונות מדהימים בעומקם לבעיה זו. נתחיל בביאורו של רבי צדוק הכהן מלובלין ל"מלאכי השרת מלאכי השלום". הוא מחדש שאין הכוונה שאנו מבקשים ח"ו מהמלאכים שיברכו אותנו שהרי מקור הברכות הוא רק אחד. אלא, שצריך להסביר את דברי הגמרא בשבת על פי הגמרא במסכת חגיגה שם מצינו כי,
"אמרו: אף אנו נדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש. ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע, כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה. הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי, ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם, אשרי עיני שכך ראו. ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים: עלו לכאן, עלו לכאן! טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם, אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין..." (יד ע"ב).
בליל שבת קודש נוצרת אוירה של "חתן וכלה" בין קב"ה וכנסת ישראל ולכן המלאכים מתקבצים ובאים. עם ישראל מקבל את פניהם בשירת "שלום עליכם מלאכי השרת..." ומסביר ר' צדוק:
"וזהו שאומרים להם שלום עליכם שמברכים אותם שיקבלו ממידה שהם משורשה שנקרא שלום...שיתגברו במידת השלום" (פרי צדיק, נח סוף סי'ז).
כך הם הופכים ממלאכי השרת למלאכי השלום.
נמשיך בדבריו של בעל ה"שפת אמת". מובא בגמרא:
"מכלל דבראש השנה ליכא הלל, מאי טעמא? - אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? - אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?" (ראש השנה לב ע"ב). מקשה הוא "וצריכים להבין ענין שאלת מלאכי השרת" ומתרץ "והעניין הוא כמו שכתוב (ע"פ שמות רבה לב, ועוד) שמכל מצווה שבני ישראל עושין נברא מלאך. ובאמת ראש השנה ויום כפור המה מועדות (ולכן היינו אמורים לומר בהם הלל) ונמצא אז השמחה גם כן בלבות בני ישראל (בכח הרצון) רק שאינם יכולים להוציא מכח אל הפועל לומר הלל. אבל מרוב התשוקה נבראו המלאכים גם כן".
מלאכים אלה שנוצרו מכח רצונו הפנימי של עם ישראל הם ששואלים, אם כך מדוע אין יציאה אל הפועל של רצון זה והתשובה היא שבמציאות המעשית ספרי חיים וספרי מתים פתוחים. לכן אי אפשר, בפועל, לומר שירה.
גם על פי דברים אלה המלאכים אינם ח"ו מתווכים בין ישראל לבורא, אלא הם תוצאה רוחנית של מעשים טובים ואפילו של כוונות טובות גם אם לא יצאו אל הפועל.
הבה נתפלל כי גם הסברים אלה יסייעו להשכנת שלום בין הדעות השונות ובין האנשים הדוגלים בהם, בבחינת "ופרוש עלינו סוכת שלומך".
תפילה - נוכחות או התבטלות?
הרב ש. יוסף וייצן | ז' שבט תשע"ד
הגיון ליבי - מהותה של תפילה
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 76
הרב משה שילת | סיון התשע"ה
לשחק מחבואים עם הבורא
הרב אריה הנדלר | כסלו תשס"ה
הגיון ליבי - התפילה של הרבי
מתוך העלון קרוב אליך גליון מס 79
הרב משה שילת | סיון התשע"ה
משמעות המילים והדיבור שלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
מה מברכים על פיצה?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
בריאת העולם בפרשת לך לך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד