ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"ויהי המשכ"ן אחד"
לדמותו ולכבודו של מו"ר הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל 1
מאת: הרב שי הירש, חבר מכון "נזר דוד" וחוקר בארכיון הרב שאר ישוב כהן
התכנסנו כאן היום לכבודו של מו"ר הרה"ג הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, "אביר הפעלים לישראל אורייתא וקודשא בריך הוא", שכל חייו היו קודש להנחלת ולהגדלת תורת "בית אבא מארי" מיסודו של מרן "אור ישראל וקדושו" כפי מטבע הלשון הייחודי שטבע והפך לאחד מסימני היכריו המובהקים. ענק הרוח והאי"ש על העדה, שהטביע חותם של ממש, על דמותה התורנית של מדינת ישראל, והקים עולה של תורה בארץ ישראל ובתפוצות הגולה גם יחד.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" נקרא השבת בפרשת שופטים, העוסקת בארבעת אדני המשכ"ן של השראת השכינה הציבורית בישראל, ארבעת הרשויות שעליהן מושתת המשכן, משכן העדות, מלך, שופט, כהן נביא (ר"ת משכן), שכולן - התמזגו בדמותו הייחודית של מו"ר, "ויהי המשכן אחד".
מלך – "מאן מלכי רבנן", ו"בי מלכים ימלוכו". מי כ-מו"ר, ענף עץ אבות וחוליה חשובה בשושילתא דדהבא, של רבנים ונושאי דגלה של תורה. נטיעה תמה שנטע רבינו הקדוש, נזיר האלוקים, "נצר משרשיו יפרה". הורתו, לידתו, גידולו בקדושה, חייו בקדושה,והליכותיו ואורחותיו בקדושה, "מלך ביופיו תחזינה עיניך".
מו"ר הקדיש את חייו לחבר בין עץ יהודה לעץ אפרים, לחבר בין מלכות ישראל ותורת ישראל, בין האידיאה האלהית לאידיאה הלאומית.
מסר נפשו על תקומת משפט התורה, והקים במוסדות "אריאל" אותם הוביל במשך קרוב לשישים שנה, מחלקה הלכתית גבוהה לביסוס מדינת ישראל, בה ראה את מלכות ישראל המתחדשת, על אדני ההלכה והתורה, וכפי הביטוי שהיה שגור על פיו בשנותיו האחרונות, ש"תהיה ראשית צמיחת גאולתנו" והסביר שכוונתו בכך – "דהיינו שיהיו חוקיה ומשפטיה מבוססים על דין תורה, ועל דין המלך, ע"פ הסמכויות שהקנתה לו התורה".
שופט – "אלוקים ניצב בעדת אל", דיין שנעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית ודן דין אמת לאמיתה של תורה המקיים בעצמו "לא תגורו מפני איש" - היה מו"ר.
אב"ד חיפה, במשך קרוב לארבעים שנה, שזכה וכתב פסקים רבים הלכה למעשה בכל ארבעת חלקי שולחן, שמרביתם טרם ראה אור. פסקי דין מנומקים ובהירים, יסודיים ושיטתיים המהווים יצירת מופת שבהם מתגלה גדולתו של מו"ר בכל ארבעת חלקי השו"ע ובמיוחד בחלק החמישי... עניינים מורכבים כהתרת עגונות, היתרי נישואין, מעוכבי חיתון ופסקים סבוכים נוספים בענייני אבן העזר וחושן משפט, וכמה עז רצונו היה שפסקיו אלה יוגשו כמנחת כהן, "לפני היושבים על המשפט משיבי מלחמה שערה" – ואי"ה, עוד חזון למועד.
עולם הרבנות והדיינות חייב הכרת טובה מרובה למו"ר על היותו חלוץ העובר לפני המחנה אשר ייסד וניהל את מכון הכשרת הדיינים הראשון בארץ ישראל ועל מיסוד מערך בחינות ההסמכה ברבנות הראשית לישראל שבו היה שותף.
כהן – "כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן" – כהן משוח מלחמה היה רבנו. נלחם מלחמות ה' ומסר נפשו על גאולת ירושלים עיר האלוקים ושחרורה מיד זרים.
ביחד עם גיסו, "הגאון האמיתי" כפי שנהג לכנותו, מרן הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, זכה להימנות על מייסדי הרבנות הצבאית הראשית, ואף עמד ביום חתונתו וביום שמחת לבו לבוש בבגדי הזהב – מדי צבא ההגנה לישראל אותו אהב כל כך, ומן השמיים אף סייעו בידו להימנות על מייסדי ישיבות ארץ ישראל כפי שנהג לכנותן, המשלבות "ספרא וסייפא".
בספרו "ש"י כהן" – עסק מו"ר בבירורי הלכה ובהוראות למעשה בעניין ברכת הכהנים לחיילי צה"ל ומסר נפשו לבסס את הנהגת ברכת הכהנים בחיפה, עיר היפה, ובגליל, מידי יום ביומו.
ככהן, ענייני הקודש והמקדש היו קרובים מאוד אל לבו של מו"ר, אשר היה מראשי הלוחמים למען חצרות בית ה' והר בית אלוקי יעקב הנתון למשסה. מו"ר קיים בעצמו "לשכנו תדרשו" ביחד עם "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" - בחוברת, וכזקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הפעיל את כל מלוא כובד משקלו למניעת התרשלות ממלכתית וציבורית בשמירה על כבוד מקום המקדש וקדושתו. אנו מקווים שנזכה בשנה הקרובה, להופעת ספרו החשוב בנושא הריבונות היהודית וקביעת מקום תפילה בהר-הבית בזמן הזה כפי בקשתו-צוואתו מאיתנו, עת ראינהו לאחרונה בחיי חיותו.
נביא – אולם, נדמה שגולת הכותרת בחייו של רבינו היוותה השליחות והייעוד העליון להנחלת תורתו ודמותו של אביו הקדוש, מרן הרב הנזיר זיע"א, מאזין הד "קול הנבואה" – בהגיון העברי השמעי, ה"מלקט ומעריך" את "אורות הקודש" מיסודו של מרן הרב זצ"ל – שהיום עת פקידת שנתו, איחוד הנגלה והנסתר, איחוד מדע הקודש והחול, איחוד ההנהגה המדינית וההנהגה הרוחנית. ומי כרב שאר ישוב יכול לתת שיעור במדרש רבה ושיעור באידרא קדישא, שיעור בספר המצוות לרמב"ם יחד עם שיעור בספר הכוזרי, שיעור עמוק ב'חושן משפט' יחד עם בירור רוחני בהיר בספר תהלים.
מעיין נובע היה רבנו, עשה ספרים הרבה, ומאמרים וחיבורים רבים בכל חלקי תורה, נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, דרוש ומחקר, מחכים בבית גנזיו של רבנו זצ"ל לקראת צאתם לאור עולם.
"אמת מה נהדר היה כהן גדול"
"אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום",
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
^ 1.דברים שנאמרו בעצרת זיכרון במלאת חמש שנים לפטירתו בפני סגל חברי מוסדות "אריאל" ירושלים, ג' אלול ה'תשפ"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















