ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב הנזיר
"ויהי המשכ"ן אחד"
לדמותו ולכבודו של מו"ר הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל 1
מאת: הרב שי הירש, חבר מכון "נזר דוד" וחוקר בארכיון הרב שאר ישוב כהן
התכנסנו כאן היום לכבודו של מו"ר הרה"ג הרב שאר ישוב כהן זצ"ל, "אביר הפעלים לישראל אורייתא וקודשא בריך הוא", שכל חייו היו קודש להנחלת ולהגדלת תורת "בית אבא מארי" מיסודו של מרן "אור ישראל וקדושו" כפי מטבע הלשון הייחודי שטבע והפך לאחד מסימני היכריו המובהקים. ענק הרוח והאי"ש על העדה, שהטביע חותם של ממש, על דמותה התורנית של מדינת ישראל, והקים עולה של תורה בארץ ישראל ובתפוצות הגולה גם יחד.
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" נקרא השבת בפרשת שופטים, העוסקת בארבעת אדני המשכ"ן של השראת השכינה הציבורית בישראל, ארבעת הרשויות שעליהן מושתת המשכן, משכן העדות, מלך, שופט, כהן נביא (ר"ת משכן), שכולן - התמזגו בדמותו הייחודית של מו"ר, "ויהי המשכן אחד".
מלך – "מאן מלכי רבנן", ו"בי מלכים ימלוכו". מי כ-מו"ר, ענף עץ אבות וחוליה חשובה בשושילתא דדהבא, של רבנים ונושאי דגלה של תורה. נטיעה תמה שנטע רבינו הקדוש, נזיר האלוקים, "נצר משרשיו יפרה". הורתו, לידתו, גידולו בקדושה, חייו בקדושה,והליכותיו ואורחותיו בקדושה, "מלך ביופיו תחזינה עיניך".
מו"ר הקדיש את חייו לחבר בין עץ יהודה לעץ אפרים, לחבר בין מלכות ישראל ותורת ישראל, בין האידיאה האלהית לאידיאה הלאומית.
מסר נפשו על תקומת משפט התורה, והקים במוסדות "אריאל" אותם הוביל במשך קרוב לשישים שנה, מחלקה הלכתית גבוהה לביסוס מדינת ישראל, בה ראה את מלכות ישראל המתחדשת, על אדני ההלכה והתורה, וכפי הביטוי שהיה שגור על פיו בשנותיו האחרונות, ש"תהיה ראשית צמיחת גאולתנו" והסביר שכוונתו בכך – "דהיינו שיהיו חוקיה ומשפטיה מבוססים על דין תורה, ועל דין המלך, ע"פ הסמכויות שהקנתה לו התורה".
שופט – "אלוקים ניצב בעדת אל", דיין שנעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית ודן דין אמת לאמיתה של תורה המקיים בעצמו "לא תגורו מפני איש" - היה מו"ר.
אב"ד חיפה, במשך קרוב לארבעים שנה, שזכה וכתב פסקים רבים הלכה למעשה בכל ארבעת חלקי שולחן, שמרביתם טרם ראה אור. פסקי דין מנומקים ובהירים, יסודיים ושיטתיים המהווים יצירת מופת שבהם מתגלה גדולתו של מו"ר בכל ארבעת חלקי השו"ע ובמיוחד בחלק החמישי... עניינים מורכבים כהתרת עגונות, היתרי נישואין, מעוכבי חיתון ופסקים סבוכים נוספים בענייני אבן העזר וחושן משפט, וכמה עז רצונו היה שפסקיו אלה יוגשו כמנחת כהן, "לפני היושבים על המשפט משיבי מלחמה שערה" – ואי"ה, עוד חזון למועד.
עולם הרבנות והדיינות חייב הכרת טובה מרובה למו"ר על היותו חלוץ העובר לפני המחנה אשר ייסד וניהל את מכון הכשרת הדיינים הראשון בארץ ישראל ועל מיסוד מערך בחינות ההסמכה ברבנות הראשית לישראל שבו היה שותף.
כהן – "כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן" – כהן משוח מלחמה היה רבנו. נלחם מלחמות ה' ומסר נפשו על גאולת ירושלים עיר האלוקים ושחרורה מיד זרים.
ביחד עם גיסו, "הגאון האמיתי" כפי שנהג לכנותו, מרן הרב הראשי לישראל, הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, זכה להימנות על מייסדי הרבנות הצבאית הראשית, ואף עמד ביום חתונתו וביום שמחת לבו לבוש בבגדי הזהב – מדי צבא ההגנה לישראל אותו אהב כל כך, ומן השמיים אף סייעו בידו להימנות על מייסדי ישיבות ארץ ישראל כפי שנהג לכנותן, המשלבות "ספרא וסייפא".
בספרו "ש"י כהן" – עסק מו"ר בבירורי הלכה ובהוראות למעשה בעניין ברכת הכהנים לחיילי צה"ל ומסר נפשו לבסס את הנהגת ברכת הכהנים בחיפה, עיר היפה, ובגליל, מידי יום ביומו.
ככהן, ענייני הקודש והמקדש היו קרובים מאוד אל לבו של מו"ר, אשר היה מראשי הלוחמים למען חצרות בית ה' והר בית אלוקי יעקב הנתון למשסה. מו"ר קיים בעצמו "לשכנו תדרשו" ביחד עם "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" - בחוברת, וכזקן חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל הפעיל את כל מלוא כובד משקלו למניעת התרשלות ממלכתית וציבורית בשמירה על כבוד מקום המקדש וקדושתו. אנו מקווים שנזכה בשנה הקרובה, להופעת ספרו החשוב בנושא הריבונות היהודית וקביעת מקום תפילה בהר-הבית בזמן הזה כפי בקשתו-צוואתו מאיתנו, עת ראינהו לאחרונה בחיי חיותו.
נביא – אולם, נדמה שגולת הכותרת בחייו של רבינו היוותה השליחות והייעוד העליון להנחלת תורתו ודמותו של אביו הקדוש, מרן הרב הנזיר זיע"א, מאזין הד "קול הנבואה" – בהגיון העברי השמעי, ה"מלקט ומעריך" את "אורות הקודש" מיסודו של מרן הרב זצ"ל – שהיום עת פקידת שנתו, איחוד הנגלה והנסתר, איחוד מדע הקודש והחול, איחוד ההנהגה המדינית וההנהגה הרוחנית. ומי כרב שאר ישוב יכול לתת שיעור במדרש רבה ושיעור באידרא קדישא, שיעור בספר המצוות לרמב"ם יחד עם שיעור בספר הכוזרי, שיעור עמוק ב'חושן משפט' יחד עם בירור רוחני בהיר בספר תהלים.
מעיין נובע היה רבנו, עשה ספרים הרבה, ומאמרים וחיבורים רבים בכל חלקי תורה, נגלה ונסתר, הלכה ואגדה, דרוש ומחקר, מחכים בבית גנזיו של רבנו זצ"ל לקראת צאתם לאור עולם.
"אמת מה נהדר היה כהן גדול"
"אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום",
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
^ 1.דברים שנאמרו בעצרת זיכרון במלאת חמש שנים לפטירתו בפני סגל חברי מוסדות "אריאל" ירושלים, ג' אלול ה'תשפ"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













