ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
פסק הדין: תביעת התובע נדחית, אך במידה והוא יזכה באחד משלושת המגרשים הוא זכאי לקבל את המגרש הסמוך לבית אמו.
נימוקים בקצרה:
א. האם יש חובה על המוכר למכור ל"מצרן"?
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
249 - תביעה כנגד יועץ משכנתאות
250 - קניית מגרש מאגודה שיתופית ליד מגרש של בן משפחה
251 - תביעה כנגד משרד שידוכים
טען עוד
ב. חיוב גוף ציבורי בדין ד"בר מצרא"
מהציבור מצופה לנהוג לפי כללי הישר והטוב (בית הדין הרבני תיק 5637/כא, ובמאמרו של רון קליינמן בספר שמגר עמ' 469). מאידך כיון שהדבר בא על חשבונם של אנשים אחרים, הרי שבמקרה זה אין לפעול באופן של "לפנים משורת הדין". יש להוסיף לכך את העובדה כי לפי דיני המדינה אין עדיפות ל"מצרן" ולכן מתן עדיפות במכירה למצרן יכולה להיתפס כמעשה לא ישר. ולכן אין לציבור לקיים דין ד"בר מצרא".
לאור זאת ברור שאין לישוב הנתבע חיוב מדין "בר מצרא" למכור את המגרש לתובע.
ג. היקף דין "בר מצרא"
בית הדין המשיך ודן בשאלה האם התובע יכול לפנות למי שיזכה במגרש בדרישה שימכור את המגרש לתובע. ישנה מחלוקת האם דין בר מצרא קיים גם בבתים, או רק בשדות כיון שניתן לחברם ולהפוך אותם ליחידה אחת ממשית. יש הסוברים שאין כלל דין בר מצרא בבתים (ספר הישר לרבינו תם, תשובה לב), ואילו יש הסוברים שהוא קיים בתנאי שהבתים כבר מחוברים (שו"ת רמ"ה, רעג). שיטת הרשב"א (שו"ת הרשב"א ב, קמה) שגם בתים שאינם מחוברים ממש יש דין בר מצרא בתנאי שניתן לחברם על ידי קיר. השולחן ערוך והרמ"א (חו"מ קעה, נג) הכריעו שיש דין בר מצרא גם בבתים, אך לא ברור אם פסיקתם מתייחסת דווקא למקרה שבו ניתן לחבר את הבתים יחד או גם במקרים אחרים. אמנם, מהבית יוסף (אות פא) משמע שדין זה נכון רק כאשר יוכלו להשתמש בשני הבתים כבית אחד.
במקרה שלנו יש כמה סיבות נוספות שבגללן החליט בית הדין שאין כאן דין בר מצרא:
א. משום שהתובע אינו בעלים של המגרש הצמוד אלא המגרש הצמוד שייך לאמו. בשאלה האם יש דין בר מצרא כאשר המגרש הצמוד שייך לבן משפחה יש מחלוקת בין הראשונים (הנובע מפרשנות הסוגיה בבא מציעא קח - ביני אחי וביני שותפי). לדעת העיטור דין בר מצרא קיים גם כאשר בן משפחה רוכש, אך דעת רוב הראשונים שבמקרה כזה לא חל דין בר מצרא. יתכן שדין זה קיים במקרים שבהם המשפחה מתנהלת כיחידה אחת (מקומות בבית כנסת, או קברים), אז ניתן להגדיר את שימוש המשפחה כשימוש אחד, אך לא במקרה שכל אחד מבני המשפחה מתנהל באופן עצמאי.
ב. כשיש מחסור בבתים לא נאמר דין בר מצרא לדעת רבים מהפוסקים (דעת רבנו תם שהובאה לעיל, ור"י אור זרוע בבא מציעא, שנט), וכך פסק הרמ"א (חו"מ קעה, מט). אך במקרה זה ישנם בתים אחרים שלמכירה ולכן נימוק זה אינו רלבנטי.
ג. במקרה שהמוכר עלול להינזק מדין בר מצרא, לא נאמר דין זה. כך עולה מהגמרא (בבא מציעא קח ע"ב). במקרים רבים תוקנו תקנות המבטלות את דינא דבר מצרא (מהרשד"ם חו"מ רצט, ספר הישר לב, ר"י בן זאיית בתשובה בסוף ספר הזכות לרמב"ן), בימינו לא ברור אם ניתן לומר שיש תקנה שמבטלת דין בר מצרא, אמנם, הישוב עלול להינזק באופן ציבורי מכך, ולכן נראה שאין זכות בר מצרא כמו שפסק הרמ"א (חו"מ קעה, כג) שבמקרה שהמוכר עלול להינזק לא תיקנו בר מצרא.
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
