ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
הרב עקיבא כהנא
הגמרא (מגילה דף י) מביאה מחלוקת בין התנאים האם הקדושה הראשונה שהיתה בארץ ישראל (מכח הכיבוש הראשון שבזמן יהושע) ממשיכה או נפסקת – קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, או רק לשעתה? וכותבת הגמרא שלפי הסובר שקדושה ראשונה ממשיכה, הרי שלא היו צריכים לקדש את הערים שהיו מוקפות חומה בבית ראשון ולכן גם: "כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון - כל המצות הללו נוהגין בה, מפני שקדושה ראשונה - קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא". כלומר, שכל מקום שיש מסורת שהעיר היתה מוקפת חומה, הרי שיש בה קדושה והמצוות "הללו" שתלויות בקדושה נוהגות בה. מהן המצוות הקשורות לקדושת העיר? רש"י (ד"ה כל המצוות) מפרש שהמצוות הנוהגות בבתי חומה הן: שילוח אנשים טמאים מהעיר, ודין מכירת בית שאינו יוצא ביובל, וכן דין קריאת מגילה. מרש"י משמע שהשאלה האם קוראים מגילה בעיר ביום ט"ו באדר תלויה בשאלה האם יש קדושה בעיר.
לעומת זאת בדף ג (ע"ב) הגמרא עוסקת בכפר שקודם כל התיישבו בו אנשים ורק לאחר מכן הקיפו אותו בחומה, והגמרא מציינת שאינו נחשב כעיר המוקפת חומה. ושם רש"י (ד"ה שישב ולבסוף) כותב שהגמרא כתבה שהוא אינו נחשב כעיר המוקפת חומה לעניין דיני מכירת בתים, אך לא כתב שזהו הדין גם לעניין מגילה.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
10 - האם יש קשר בין קדושת העיר לבין קריאת מגילה בט"ו?
11 - האשה השש עשרה
טען עוד
הרשב"א (שם ד"ה הא דאמר) הסביר שהסיבה שרש"י כתב שדין זה הוא רק לעניין בתי ערי חומה הוא משום שלעניין מקרא מגילה, אין זה משנה מתי בנו את החומה, אלא כל עיר המוקפת חומה קוראים בה בט"ו, גם אם אין דינה כ"בית עיר חומה". כך הוא מוכיח גם מדין "סמוך ונראה" שאינו שייך כמובן בדין "בתי ערי חומה" אלא רק במקרא מגילה שדינה שונה משום ש"לעניין קריאה הקלו". הרשב"א כותב שפירושו לא מובן משום שאם כן לא היו צריכים להביא אמירה זו במסכת מגילה שעוסקת בדיני מגילה, אלא במסכת ערכין שעוסקת בדיני בתים בעיר חומה? לכן לדעת הרשב"א גם לעניין מקרא מגילה אם יש עיר שאין לה דין של "עיר חומה" לעניין ממכר בתים, אין לה דין של עיר מוקפת חומה גם לעניין מקרא מגילה.
הטורי אבן (מגילה ג ע"ב ד"ה ישב אין) דחה את דבריו של רש"י בדף י, וסבר שקריאת המגילה אינה תלויה בדין בתי ערי חומה בכלל ובקדושת הארץ לעניין זה. הוא הוכיח זאת ממה שנאמר בכמה מקומות בגמרא שישנה קריאת מגילה בט"ו למרות שאין דין העיר כדין בית עיר חומה, כמו בימינו, או בחו"ל. השואל ומשיב (רביעאה ב, קצג) מעיר שאת שאלתו שואל הרשב"א (שם) ומתרץ שחכמים הקילו בדין מקרא מגילה, שיקראו בעיר שהיתה מוקפת חומה, למרות שעכשו איננה מוקפת. הוא עצמו סובר גם שאין קשר בין קדושת הארץ לבין דין מקרא מגילה, והוכיח זאת ממה שעיקר התקנה לקרוא בט"ו באדר, מתחילה משושן, שהיא כלל לא קדושה בקדושת הארץ. אלא שכתב שלדעתו כל דין זה הוא רק במקרה שיש חומה גם עכשו לעיר זו, אבל אם אין לעיר זאת עכשו חומה, הרי שאם קדושה הראשונה אינה ממשיכה, אין אפשרות לקרוא במגילה, וזו כוונת רש"י בדף י. בשו"ת תורת חסד (או"ח לח) כותב באופן דומה אלא שמחלק בין ערים בארץ ישראל, שבהם גם אם היו מוקפות חומה בעבר, ואינן מוקפות חומה כעת, קוראים בהן מגילה בט"ו באדר, לבין ערים בחו"ל שבהם אם העיר אינה מוקפת חומה כעת, אין קוראים בט"ו באדר. לדבריהם יתכן שרש"י לא כתב בדף ג שהדין זהה לעניין קריאת המגילה, משום שכל עוד החומה קיימת, הרי ניתן לקרוא בט"ו גם אם לא נחשבת כעיר מוקפת חומה לעניין בתי ערי חומה.
סיכום: נחלקו הדעות האם כל הדינים של בתי ערי חומה שייכים גם לגבי מקרא מגילה, והאם במגילה ניתן לקרוא בט"ו רק בערים שנחשבות לעניין בתי ערי חומה. היו שכתבו שלגבי מגילה ניתן לקרוא בכל מקרה בט"ו גם במקרה שאין לעיר דין של בית עיר חומה.
הקשר אל ה' – תפילה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חידוש כוחות העולם
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
