ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
תוספות (ד"ה הכוסס חטה) והרא"ש (ברכות ו, ט) שאלו מהי ברכה אחרונה לאחר שאכל חיטים. ר"ת כתב בסידור שלו לברך ברכת מעין שלוש ולחתום "על האדמה ועל פרי האדמה". אך ר"ת חזר בו משום שלא מצאנו בשום מקום שמברכים ברכה זו. תוספות כתבו בשם ר"י שבגלל שיש להסתפק אם לברך ברכה אחרונה מעין שלוש או ברכת בורא נפשות, אין לאכול חיטה אלא בתוך סעודה שאוכל בה לחם. הם הביאו שגם בירושלמי (ו, א) משמע שיש להסתפק מהי הברכה האחרונה, ולכן אין לאכול חיטה בצורתה, אלא רק באמצע הסעודה.
תרומת הדשן (ל) הסביר שניתן לאכול חיטה דווקא בסעודה שאוכל בה לחם, ולא בסעודה שאוכל בה רק דברים אחרים: לא הייתה אפשרות לאכול פרי משבעת המינים ולהוסיף בברכת מעין שלוש "על האדמה ועל פרי האדמה", ואת ברכת בורא נפשות לפטור על ידי מאכל אחר שברכתו האחרונה בורא נפשות, משום שאין להוסיף לברכות שמברכים ממילא נוסח מיוחד רק כדי לפטור ספיקות.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
5 - הליכה עם ציצית בבית הקברות
6 - מה מברכים על "שלוה" או על חיטה קלויה?
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
טען עוד
להלכה כתב הרמב"ם (ברכות ג, ב) שעל אכילת חיטה מברכים בורא נפשות. וכך פסק השו"ע (או"ח רח, ד) להלכה, אך כתב שראוי להחמיר ולא לאכול את החיטה אלא בסעודה.
האם אכילת שלוה נחשבת לאכילת חיטים שעליה דיברו הראשונים והשו"ע? האגרות משה (או"ח ד, מד) כתב שאכילת שלוה דומה לאכילת חיטה, למרות שאין אוכלים אותה עם קליפתה. ולמרות שהשלוה מיוצרת על ידי חימום של החיטה עד שהיא תופחת ותהליך זה מזכיר אפיית לחם, הרי שגם עיבוד זה מוזכר ברמב"ם לגבי חיטים שמברכים עליהם בורא פרי האדמה כברכה ראשונה, ולא בורא מיני מזונות. כך גם הביא בספר וזאת הברכה (פרק יב, סעיף ג) בשם הגרש"ז אויערבך והגרח"פ שיינברג (מהמשנה ברורה רח, יג היה מקום ללמוד שברכתם בורא מיני מזונות). לגבי ברכה אחרונה יש להחמיר כדברי השולחן ערוך ולאוכלה בתוך הסעודה, ונהגו לומר: "טוב פת חריבה ושלווה בה" (משלי יז, א).
סיכום: אדם שאוכל חיטה קלויה, יברך ברכה ראשונה בורא פרי האדמה. לגבי ברכה אחרונה פסק הרמב"ם שמברכים בורא נפשות. וכן דעת הרשב"א, שהסביר שאין לאכילה כזו חשיבות ולכן אין מברכים עליה "מעין שלוש". תוספות הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש, ולכן יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השו"ע פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
