ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
תוספות (ד"ה הכוסס חטה) והרא"ש (ברכות ו, ט) שאלו מהי ברכה אחרונה לאחר שאכל חיטים. ר"ת כתב בסידור שלו לברך ברכת מעין שלוש ולחתום "על האדמה ועל פרי האדמה". אך ר"ת חזר בו משום שלא מצאנו בשום מקום שמברכים ברכה זו. תוספות כתבו בשם ר"י שבגלל שיש להסתפק אם לברך ברכה אחרונה מעין שלוש או ברכת בורא נפשות, אין לאכול חיטה אלא בתוך סעודה שאוכל בה לחם. הם הביאו שגם בירושלמי (ו, א) משמע שיש להסתפק מהי הברכה האחרונה, ולכן אין לאכול חיטה בצורתה, אלא רק באמצע הסעודה.
תרומת הדשן (ל) הסביר שניתן לאכול חיטה דווקא בסעודה שאוכל בה לחם, ולא בסעודה שאוכל בה רק דברים אחרים: לא הייתה אפשרות לאכול פרי משבעת המינים ולהוסיף בברכת מעין שלוש "על האדמה ועל פרי האדמה", ואת ברכת בורא נפשות לפטור על ידי מאכל אחר שברכתו האחרונה בורא נפשות, משום שאין להוסיף לברכות שמברכים ממילא נוסח מיוחד רק כדי לפטור ספיקות.
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
5 - הליכה עם ציצית בבית הקברות
6 - מה מברכים על "שלוה" או על חיטה קלויה?
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
טען עוד
להלכה כתב הרמב"ם (ברכות ג, ב) שעל אכילת חיטה מברכים בורא נפשות. וכך פסק השו"ע (או"ח רח, ד) להלכה, אך כתב שראוי להחמיר ולא לאכול את החיטה אלא בסעודה.
האם אכילת שלוה נחשבת לאכילת חיטים שעליה דיברו הראשונים והשו"ע? האגרות משה (או"ח ד, מד) כתב שאכילת שלוה דומה לאכילת חיטה, למרות שאין אוכלים אותה עם קליפתה. ולמרות שהשלוה מיוצרת על ידי חימום של החיטה עד שהיא תופחת ותהליך זה מזכיר אפיית לחם, הרי שגם עיבוד זה מוזכר ברמב"ם לגבי חיטים שמברכים עליהם בורא פרי האדמה כברכה ראשונה, ולא בורא מיני מזונות. כך גם הביא בספר וזאת הברכה (פרק יב, סעיף ג) בשם הגרש"ז אויערבך והגרח"פ שיינברג (מהמשנה ברורה רח, יג היה מקום ללמוד שברכתם בורא מיני מזונות). לגבי ברכה אחרונה יש להחמיר כדברי השולחן ערוך ולאוכלה בתוך הסעודה, ונהגו לומר: "טוב פת חריבה ושלווה בה" (משלי יז, א).
סיכום: אדם שאוכל חיטה קלויה, יברך ברכה ראשונה בורא פרי האדמה. לגבי ברכה אחרונה פסק הרמב"ם שמברכים בורא נפשות. וכן דעת הרשב"א, שהסביר שאין לאכילה כזו חשיבות ולכן אין מברכים עליה "מעין שלוש". תוספות הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש, ולכן יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השו"ע פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
