ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
השניים היו אנשים מחושבים מאוד וצנועים מאוד, והם ידעו את הסוד שעדיף "פת חריבה ושלווה בה", מבית מלא כל טוב, שבו לחוצים כל העת מדאגות כלכליות ליום מחר. וכך בחרו השניים להסתפק במועט, לאכול מאכלים פשוטים מאוד, לוותר על רכישת בגדים חדשים, ואף ללבוש בגדים חמים בבית הקר כדי לחסוך את הוצאות החשמל על חימום הבית.
השמחה שררה בביתם, מפני שהאהבה ביניהם ולהט המסירות ללימוד התורה הקדושה, חיממה והאירה את ליבותיהם. ובכל זאת, הייתה גם צביטה קטנה בלב. המחסור העיק מעט ויצר קצת מחנק. כדי להפיג את הקושי, נטלה האישה כמה מצרכים יוקרתיים יותר, שאותם הם לא יכלו לרכוש ולאכול בקביעות, ושמה אותם במקפיא. בכל פעם שהיה קצת קשה, הם הסתכלו על המוצרים שבמקפיא, והרגישו טוב בלב- הנה, יש פת בסלם! הם ממש עשירים! (ולמרות שבשביל כולם, אלו מאכלים רגילים מאוד, הרי שבשבילם זה היה יקר, והם חשו שמי שאוכל מאותם מאכלים, הוא ממש עשיר).
בהמשך, מצבם הכלכלי הוטב, והיה בכוחם לקנות בקביעות את אותם מוצרים שנשמרו במקפיא, ואפילו לאכול אותם.
לימים, כשהם שוחחו על מצבם הכלכלי באותה שנה ראשונה, אמרה האישה – האמת, שזה היה קשה, אך הרווחנו מכך רווח גדול לכל החיים. מאז, אנחנו תמיד עשירים! כל פעם שאני רואה את אותם מאכלים יוקרתיים, אני מרגישה עשירה. מי שמתחיל ישר ממקום גבוה, לא יודע להעריך את מה שיש לו, אך מי שהתחיל ממקום נמוך, וטיפס למעלה, הוא תמיד עשיר!
ובאמת, ספור זה שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו, הוא גם משל על תולדות עם ישראל, ויכול לשפוך אור על אחד מיסודות היהדות. כידוע, אנו מזכירים תדיר את יציאת מצריים. ואף הקדוש ברוך הוא, כשמתגלה אלינו וצווה לנו את תורתו הקדושה, מציג, כביכול, את עצמו – "אנוכי ה'... אשר הוצאתיך מארץ מצריים".
כלומר, ה' מדגיש כלפינו את יציאת מצריים ולא את בריאת העולם. יש כאן הדגשה שעבודת ה' נובעת כביכול מכוח יציאת מצריים יותר מאשר מכוח בריאת העולם. וודאי, עומקים רבים יש בדבר, וביניהם ההסבר שנתן ספר הכוזרי, על כך שביציאת מצריים ה' התגלה אלינו, ועינינו ראו ולא זר, לעומת בריאת העולם שלא ראינו בעינינו.
אך מצאנו עומק נוסף בדבר, לפי דברים שכותב בעל התניא (ליקוטי אמרים חלק שני - חינוך קטן) שיש דרך להגיע לאהבת ה', "כשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... כאשר יוכל שאת בשכלו ומה שלמעלה משכלו, ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים ערות הארץ להוציא נשמותינו מכור הברזל שהוא הסטרא אחרא, רצה לומר לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש... דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה... אזי כמים הפנים אל פנים, תתעורר האהבה בלב כל משכיל ומתבונן בענין זה בעומקא דלבא, לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש".
כלומר, כשאדם יתבונן באהבת ה' אלינו בכך שהוציאנו ממצריים, ממצב של תכלית השפלות מבחינה רוחנית (וגשמית) למצב גבוה מאוד, הרי האדם יאהב את ה' בחזרה, שהרי כמים הפנים לפנים. כשהאדם מרגיש שאוהבים אותו, הוא אוהב בחזרה.
וכאן אפשר לשאול – למה התניא מדבר על יציאת מצריים ולא על בריאת העולם? הרי אפשר גם להתבונן בכך שה' ברא את העולם והיטיב לנו?
ואפשר לענות, לאור דברינו, אדם מתפעל יותר מדברים שלא היו לו בהתחלה, מאשר מדברים שהיו לו תמיד. בבריאת העולם קיבלנו את הכל בהתחלה, לעומת זאת ביציאת מצריים, הרי שבתחילה היינו עניים ועבדים הן בגשמיות והן ברוחניות, ואחר כך נושענו והפכנו לעשירים, ועל כך אנו מודים לה' יותר, ומרגישים באהבתו אלינו.
וכך אנו עם ישראל בכל הדורות. אנו עם מיוחד. לכל העמים פשוטה העובדה שיש להם ארץ וביטחון וכן הלאה, אבל אנו עם ישראל, עם שגלה כל כך הרבה שנים, יודעים להעריך ולהודות על כל דבר, כי אצלנו שום דבר לא מובן מאליו.
שנזכה תמיד להודות לה' ולהיות עשירים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
