ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מידת המלכות, היא השביעית, והגדרתה בפי חכמי האמת היא: "לית ליה מגרמיה כלום", כלומר אין לה משלה כלום. בעברית צחה ניתן ליצור את המשוואה הבאה: מלכות=ענווה. הענווה יכולה להתבטא בכמה מישורים, וניתן כדוגמא ביטוי אחד שלה.
יהודה קיבל את המלכות, כיוון שהוא ניגש אל יוסף והסכים לוותר על הכול עבור הערך החשוב – האחווה בין האחים. כתיקון למכירתו של יוסף כעבד, הוא היה מוכן להתנדב ולשמש כעבדו של המשנה למלך מצרים. זאת, כדי לפדות את בנימין אחיו הקטן, ולאפשר לו לחזור אל אביו. כשיהודה ניגש אל יוסף, הוא ויתר על השלטון המאפשר לִנְגוֹשׂ - לשלוט. הוא ויתר על ה"אני" והמימוש העצמי שלו, כדי להנכיח חיים מוסריים, שאין בהם ולו קומץ של אנכיות או עליונות. הוא היה מוכן להיות "כלום".
כלב ניגש אל יהושע, ודבריו כללו דרישה למלכות.
המילים המנחות בנאום היו: "עַל אֹדוֹתַי", "אֹתִי" "ְאָנֹכִי", "לִּי" והרומזות להן . וז"ל הכתוב:
"וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי: וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהָי: וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהָי: וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְקֹוָק אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְקֹוָק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה: עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא: וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יְקֹוָק אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק" (יהושע י"ד ו – יב).
לא זו אף זו, כלב הקדים את עצמו ליהושע באומרו "עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ".
גם איש המעלה, מי שמסר נפשו על ארץ ישראל, שהתייצב מול התבוסתנות ולא פחד מן הענקים והכה אותם, מי שהקב"ה העיד עליו: "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר י"ד כד), לא יכול להיות מלך על כלל ישראל, ללא התכונה ההכרחית (אם כי הבלתי מספיקה) של הענווה.
לעומתו, דוד המלך הגדיר עצמו: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם" (תהלים כ"ב ז). בזכות דבריו, חז"ל תיארו אותו כאחד שהגדולה שהקב"ה העניק לו, גרמה לו למעט את עצמו: "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, נתתי גדולה ...לדוד - אמר ואנכי תולעת ולא איש" (חולין פט ע"א).
מלכות אדם עלולה, ח"ו, להכחיש מלכות שמים, הענווה מבטלת חשש זה. לכן, גם הנביא הגדיר את דוד בדרך הבאה: "וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן" (שמו"א ט"ז יא), זאת למרות שדוד לא היה הקטן בבניו של ישי. מי שמעיין בדברי דוד מגלה כי טובתו האישית של דוד מעולם לא הועמדה לפני טובתם של ישראל.
שני משיחים יגאלו "ביום ההוא" את עם ישראל המאוחד. משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, הנציגים של עץ יוסף ועץ יהודה.
(יחזקאל ל"ז יט).
כאשר עומד בפנינו הצורך לבחור מנהיג, צריך לחפש איש רב פעלים, שהוכיח את יכולותיו זה מכבר, זהו תנאי ראשוני. ועתה, מבין כל המועמדים העונים על דרישה זו, יש לבחור את הַקָּטָן, זה שממעט את עצמו ולא מנסה תדיר למעט את יריביו ולהשפילם. מנהיג שאחדות האומה חשובה לו יותר מקידומו האישי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
