ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
והנה, דמות מפתיעה צועדת על השביל המוביל לבית המדרש. אשתו של חנניה מובילה את עגלתו של בנה הקטן אל החלון הקרוע בקיר בית המדרש. השכנות צופות בה בפליאה, כשהיא יושבת ומנענעת את בנה ליד החלון, מרגיעה אותו שלא יבכה ויפריע ללומדים.
בסוף היום, כשהיא מוליכה את בנה חזרה הביתה, פונות אליה השכנות בתמיה – מה עשית שם? למה ישבת שם כל היום?
תשובתה מפליאה אותם עוד יותר – 'רציתי, שיהושע הקטן שלי, יקלוט מעט מלימוד התורה'!
מה? תמהו השכנות, הרי הוא קטן ולא מבין כלום?
ליבו קולט... ענתה האם... התורה נספגת בקרבו...
שנים עברו... וכידוע, רבי יהושע בן חנניה, "אשרי יולדתו". התורה שספג בינקותו, כשאימו הביאתו לבית המדרש, נבטה בקרבו והוא הפך לאחד התנאים הקדושים.
עניין זה מיישב תמיהה גדולה בפרשתנו. התורה מספרת לנו (לא, יח), שכאשר כילה ה' לדבר עם משה, הוא נתן לו את שני לוחות העדות. מיד אחר כך, מספרת התורה על כך, שהעם התייאש מלצפות למשה, דרש מאהרון לעשות עגל, ולמחרת קם לצחק ולרקוד במחולות סביב העגל. או אז אמר ה' למשה – "לך רד כי שחת עמך", ומשה יורד ושובר את הלוחות.
במבט ראשוני, השתלשלות האירועים מובנת, אך אם נעמיק בדברים תצוף בפנינו תמיהה גדולה. משה קיבל תורה במשך 40 יום, נמצא שה' כילה לתת לו את התורה ב- יז' בתמוז, ואז מסר לו את הלוחות, ואמר לו שהעם חטא ועליו לרדת, ואכן משה יורד ומגלה אותם סביב העגל. אולם, באמת העם החל לחטוא כבר יום קודם, ב- טז' תמוז כבר יצר העם את העגל, נמצא שה' נתן למשה את הלוחות בזמן שהעם כבר חטא בחטא העגל, וזה תמוה מאוד.
אמנם, השתלשלות סדר הפסוקים בתורה מתורצת בעזרת הכלל המפורסם "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שהמפרשים ציינוהו בהקשר לסדר הפרשה גם מסיבות נוספות. אך העניין קשה גם מצד המציאות – הרי, כשמשה קרב אל העם ורואה את העגל, הוא שובר את הלוחות, לפי שישראל אינם ראויים כעת לקבלם, וה' מסכים עימו, כפי שנאמר "אשר שיברת – יישר כוחך ששיברת". אם כך, ישראל לא ראויים ללוחות, ולמה ה' נותן אותם למשה?
אכן חז"ל מסיבים את תשומת ליבנו לכם באומרם (מדרש תנחומא, כי תשא סימן יד) – "אמר רבי לוי: ישראל יושבין למטן וחורטין את העגל שנאמר "ויקח מידם ויצר אותו בחרט", והקדוש ברוך הוא למעלן חוקק לוחות ליתן להם דברות חיים שנאמר "ויתן אל משה ככלתו". וכאן עולה השאלה – למה?
דומה, שה' מלמדנו כאן יסוד חשוב מאוד, אף אם העם לא ראוי לקבל תורה בגלוי, נשמתו קולטת. ה' נותן לנו לוחות ראשונים, כדי שנשבור אותם מבחוץ, אך נשמתנו תקלוט את עומקם וגדולתם, ועתידה התורה הגבוהה הכתובה בהם לבצבץ ולהתגלות בנשמתנו.
עניין זה מתחבר ליסוד חשוב ונצרך מאוד, שרבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זיע"א, (שהשבוע, ציינו 40 שנה להסתלקותו) שינן באוזני תלמידיו במיוחד לאורך השנה האחרונה לחייו. הוא חזר בפניהם פעמים רבות על נקודה חשובה זו בפרשתנו, כרומז להם את צוואתו לימים שאחרי פטירתו.
משה רבינו יורד מההר ובידיו לוחות הברית. במילים אחרות – משה יורד מההר, ובפיו בשורה עצומה לעם ישראל ולעולם כולו, תורה אלוקית קדושה ונשגבת. אך למרבה האכזבה, ברדתו מהגובה העצום בו היה שרוי במשך ארבעים יום וארבעים לילה, הוא מוצא את העם עסוק בטומאה, בשטויות והבלים, רוקד מסביב לעגל הזהב.
משה נאלץ לשבור את התורה הגדולה למרגלות ההר, אך יש נקודה אחת שעליה הוא לא מוותר. כשה' מציע לו לכלות את הדור הנוכחי של עם ישראל מפני חטאיו, ובמקומו לבנות עם ישראל חדש וצדיק, שיצא מחלציו של משה, משה לא מוותר ותובע במפגיע מה' למחול לדור הנוכחי ולהשאירו בחיים.
משה חוזר על העניין גם בחטא המרגלים באומרו: "סלח נא לעוון העם הזה", 'הזה', הדור הזה, לא מוותרים על הדור הקיים.
ובמילים אחרות, לימד הרב צבי יהודה את תלמידיו – דעו לכם, פעמים רבות באים אנשי התורה ובפיהם מסר גדול לעם, אך העם לא התעלה עדיין למדרגתם, והם מתאכזבים לגלות אותו עסוק בטומאה ובקטנות. תפקידם של אנשי התורה במצב הזה, לא להתייאש חלילה מהעם, אלא לנסות לסלול דרכים מתאימות לליבו.
ובימינו אלה, כשכולנו מצטערים על הדברים הקשים שמעוללים לתורה ולנושאיה, עלינו ללמוד שלא להתייאש. להמשיך להשפיע תורה וקדושה בעולם, לנסות למצוא דרכים מתאימות ללב העם, ובסוף התורה תנבוט, תשפיע ותגבר.
וכל פעם שמורה או הורה חש, חלילה, שלא מקשיבים לו. עלינו להוסיף ולטפטף תורה וטוב, וסוף האמת לחלחל ולהשפיע!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















