ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הרב שמחה שטטנר שליט"א
הנוסע בדרכים יבחין בכך שרוב הצעירים והצעירות הנוסעים בטרמפים שייכים לציבור הדתי בכלל ולציבור הדתי לאומי בפרט. מעבר לסכנה הבטחונית המצויה בזמננו, נראה שיש בכך משום הוצאת שם רע על הצבור. יש הרואים בכך משום קמצנות. יש הרואים בכך משום מסכנות. לכן ככלל נראה לי כי יש להמנע ככל האפשר מנסיעה בטרמפים (כמובן, לא מדובר בטרמפים מתוך הישובים או במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית מספקת).
טרמפ לחץ
ודאי שנהג שעוצר ולוקח מקיים בכך מצות גמילות חסדים, אולם גם להבנה שכופין על הצדקה, אין כופין על גמילות חסדים. ( שו"ת בני ציון). א"כ למרות שנהג שלוקח טרמפיסט מקיים מצוה, אין מקום לעשות שום פעולה שיש בה משום כפיה עליו. (יש להעיר כי אמנם יש כאן גדר של זה נהנה וזה לא חסר, וכופין על מידת סדום. אולם יש דיון בראשונים ובפוסקים בשאלה האם אפשר לכוף לכתחילה בדין זה אדם לתת משל עצמו, או שמא הדין הוא רק שאם השתמשת משל אחר בכה"ג אי אפשר להוציא ממון. נראה כי רוב שיטות הפוסקים סוברות כצד השני- מהרשד"ם חו"מ תס"ד ועוד). בנוסף, טרמפ לחץ מהווה מטרד וחוסר נעימות לנהג, ויכול להביא לכעס ומדון, לכן נראה כי יש להימנע מצורה זו.
בנות בטרמפים
ביחס לבנות העומדות לעצור טרמפ, ישנם מקומות שמעבר לסכנה שבכך, יש בעצם הענין חוסר צניעות. ככלל לעולם לא תעמוד בחורה לבדה בשום מקום, לא ביום וודאי שלא בלילה. במקום שעומדים בנים ובנות לעולם יש לאפשר לבנות לעלות בראשונה, כדי שלא יווצר מצב שתשאר בת לבדה במקום. אין לבת לעלות לבדה עם נהג, ואין לבחור לעלות לבדו עם נהגת. ויגיעו כולם בשלום ובשמחה למחוז חפצם.
ויחיד והיחד
הרב דוד דודקביץ
המקור (בגמ') לתפילת הדרך הוא "כשאתה יוצא לדרך הימלך (התייעץ) בקונך וצא" ובאר רש"י "המלך - טול רשות". אנו רגילים לראות בתפילת הדרך מעין בקשה מה' לשמירה בדרך, אולם על פי דברי הגמ' מטרת התפילה היא קבלת רשות ושאלה לצאת לדרך זו. אנו שואלים הן על מטרת היציאה לדרך והן על האופי בו אנו מהלכים בדרך זו. אם אכן דרכנו לטובה במגמתה ובמה שאנו עושים בהיותנו בדרך הופכת נטילת הרשות לברכת ה' בצאתנו ובבואנו. רבים מהנוסעים בדרך זוכים לקיים חסד בממונם וברכבם בלקיחת "טרמפיסטים". חסד זה מאפשר את החיים הסדירים בהתיישבות ביו"ש ובמקומות רבים שאינם משופעים בתחבורה ציבורית. (על כן כפי שאחר הפיגועים באוטובוסים המשכנו להשתמש בתחבורה ציבורית מתוך ערנות מרבית כחלק ממלחמתנו באויבינו, כך גם עתה אין להימנע משימוש בטרמפים עם זהירות רבה בכל התחומים).
אחת הבעיות השכיחות בטרמפים היא איסור יחוד. אי ידיעת ההלכה עלולה להביא את הנהג והנוסעים להיכשל בדבר ה'-זו הלכה, או עלולה לגרום לעומדים ומצפים לטרמפים לכעס כלפי הנהג שאינו עוצר להם מפני אסור יחוד. לכן נזכיר כמה מההלכות הנוגעות לנסיעה בטרמפים בקצירת האומר. ( למרחיבים- שוע אהע"ז כב. אין אנו עוסקים במקרה בו אדם ממתין במקום מסוכן ומבודד). ביום אסור לאיש (אפילו כשר וצנוע) להתייחד עם שתי נשים ועם שלוש מותר, ובלילה או בדרך מותר רק עם ד' נשים (אלא כשאשתו עימו). ולאישה אסור בדרך (אפילו ביום) או בלילה להתייחד עם שני אנשים, אבל עם שלושה כשרים מותר. ואם הם אנשים שאינם צנועים אסור אפילו עשרה (ולדעת הרמב"ם והמחבר אישה מותרת להתייחד עם אנשים רבים רק כשאשתו של אחד מהם נמצאת שם וכן איש אחד מתייחד עם נשים רבות רק כשאשתו עמו). בשנת תשנ"א התכתבתי עם כמה מגדולי הפוסקים בשאלה זו לאור המציאות ביו"ש והצעתי בפניהם כמה צדדים המובאים בפוסקים להקל בהם בשעת צורך ( כגון שאין רגילות שהנהג יעצור את רכבו בצידי הדרך ביו"ש, ואם יעשה כן שכיח שיעצרו לידו בזמן קרוב לבדוק האם זקוק לעזרה, וכן נימוקים נוספים). הן מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל והן הגר"ש ישראלי זצ"ל ואחרים יבלח"ט הורו שאין לסמוך להקל על צדדים אלו ואחרים (למעט בשעת דחק גדול). ה' ישמור צאתנו ובואנו עד עולם.
שאלה: למדנו באולפנא שמותר לבחור ובחורה להיות לבדם במכונית באור יום, אם יש מכוניות מסביב ואנשים, אם אין וילונות על החלונות ובקיצור- אם ניתן לראות את הנעשה בתוך המכונית. אז למה אסור לאיש להיות עם 2 נשים ביום במכונית, ולמה זה נקרא יחוד? אמנם בשומרון יש פחות תנועה מאשר בערים ובכלל אבל עדיין יש תנועה וגם אנשים בצמתים.
תשובה: אכן אם יש תנועה ערה ובני אדם רואים מה נעשה במכונית אין בכך "יחוד". אמנם גם ביום עלול להיות "יחוד" אם נמצאים המקום שומם לגמרי.
--- --- ---
שאלה: מה קורה כאשר נהג עוצר ועולה עליו רק אישה אחת, הוא יודע את ההלכה והיא לא? האם הוא צריך להגיד לאישה לרדת? הרי זה יכול לפגוע בה.
תשובה: צריך לומר לה בכבוד גדול ואם יש צורך יכולים לחכות שיבואו אנשים נוספים.
--- --- ---
שאלה: אם אני עומדת במקום שבו עומדים כמהה בחורים וכולנו צריכים לאותו כיוון ואם הם עולים- יש מצב שאני אשאר לבד. האם אני צריכה להגיד להם לתת לי לעלות קודם?
תשובה: כן, ראוי שלא ישאירו אותך לבד מצד בטחון וגם אשה שעלולה להתבזות מכך יש להקדים אותה.
--- --- ---
שאלה: אם אני באה לצומת ומגלה שאני לבד, והרי אסור שבת תעמוד לבדה, מה אני אמורה לעשות? ללכת הצידה? לא להתייחס לאנשים שעוצרים לי?
תשובה: לראות אם העוצרים הם זוג וכד' ודאי מותר לעלות עליהם.
--- --- ---
שאלה: אם מגיע טרמפ למקום שמגיע פעם בהרבה זמן ורק אני צריכה לעלות, או שבלילה עומדות רק 2 בנות והנהג הוא בן, האם אנחנו צריכות לא לעלות ולחכות לטרמפ הבא שיכול להגיע כמה שעות אח"כ?
תשובה: בשעת הדחק ניתן לסמוך על כך, אך ישבו מאחור, בנות ללא בנים וכד' וישתדלו אם אפשר להדליק אור במכונית.
--- --- ---
שאלה: נראה לי שכל הכללים האלה, או חלקם לפחות, הם כללים שאין הציבור יכול לעמוד בהם. אז מה עושים?
תשובה: אם תרצו אין זו אגדה! תורתינו תורת חיים היא, כל השומרים על מצוותיה זוכים להתברך בעולם הזה ובעולם הבא. קלקולים רבים נמנעו בזכות ההקפדה על ההלכות הללו.
דיני קדימות בטרמפים
הרב דב ליאור שליט"א
בנושא זה אין אמת מידה הלכתית טהורה אלא זוהי הנהגה הקשורה לענייני דרך ארץ:
א. ודאי שאין לקבוע שמי שהגיע ראשון ייסע תמיד ראשון, לדוגמא - אם אחד מהממתינים זקן או ילד יש לאפשר לו לנסוע ראשון, לזקן מפני כבוד הזקן, ולילד מפני חולשתו.
ב. מי שנוסע ליעד רחוק והגיע רכב שנוסע ישירות לשם, מסתבר שיש להקדימו.
ג. הנוסע לצורך דחוף קודם למי שלא דחוף לו. נוסע לדבר מצווה קודם למי שנוסע לדבר רשות.
ד. אישה שממהרת כדי להוציא ילדים מהגן - יש לה עדיפות.
ה. אישה ואיש - למרות שמצינו בתלמוד (הוריות), שלגבי כמה וכמה דברים האיש קודם, בדרכים נראה שיש לתת לאשה לנסוע ראשונה, בייחוד אם זה בלילה.
ו. ודאי שיש רשות לנהג לקחת את מי שהוא קבע איתו מראש, זה נראה פשוט.
ז. יש להקפיד על גדרי צניעות ובספסל האחורי אין לשבת שלושה - שתי בנות ובן או להפך.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
אוי ויי!
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה אכפת לך?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
