ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הרב שמחה שטטנר שליט"א
הנוסע בדרכים יבחין בכך שרוב הצעירים והצעירות הנוסעים בטרמפים שייכים לציבור הדתי בכלל ולציבור הדתי לאומי בפרט. מעבר לסכנה הבטחונית המצויה בזמננו, נראה שיש בכך משום הוצאת שם רע על הצבור. יש הרואים בכך משום קמצנות. יש הרואים בכך משום מסכנות. לכן ככלל נראה לי כי יש להמנע ככל האפשר מנסיעה בטרמפים (כמובן, לא מדובר בטרמפים מתוך הישובים או במקומות שאין בהם תחבורה ציבורית מספקת).
טרמפ לחץ
ודאי שנהג שעוצר ולוקח מקיים בכך מצות גמילות חסדים, אולם גם להבנה שכופין על הצדקה, אין כופין על גמילות חסדים. ( שו"ת בני ציון). א"כ למרות שנהג שלוקח טרמפיסט מקיים מצוה, אין מקום לעשות שום פעולה שיש בה משום כפיה עליו. (יש להעיר כי אמנם יש כאן גדר של זה נהנה וזה לא חסר, וכופין על מידת סדום. אולם יש דיון בראשונים ובפוסקים בשאלה האם אפשר לכוף לכתחילה בדין זה אדם לתת משל עצמו, או שמא הדין הוא רק שאם השתמשת משל אחר בכה"ג אי אפשר להוציא ממון. נראה כי רוב שיטות הפוסקים סוברות כצד השני- מהרשד"ם חו"מ תס"ד ועוד). בנוסף, טרמפ לחץ מהווה מטרד וחוסר נעימות לנהג, ויכול להביא לכעס ומדון, לכן נראה כי יש להימנע מצורה זו.
בנות בטרמפים
ביחס לבנות העומדות לעצור טרמפ, ישנם מקומות שמעבר לסכנה שבכך, יש בעצם הענין חוסר צניעות. ככלל לעולם לא תעמוד בחורה לבדה בשום מקום, לא ביום וודאי שלא בלילה. במקום שעומדים בנים ובנות לעולם יש לאפשר לבנות לעלות בראשונה, כדי שלא יווצר מצב שתשאר בת לבדה במקום. אין לבת לעלות לבדה עם נהג, ואין לבחור לעלות לבדו עם נהגת. ויגיעו כולם בשלום ובשמחה למחוז חפצם.
ויחיד והיחד
הרב דוד דודקביץ
המקור (בגמ') לתפילת הדרך הוא "כשאתה יוצא לדרך הימלך (התייעץ) בקונך וצא" ובאר רש"י "המלך - טול רשות". אנו רגילים לראות בתפילת הדרך מעין בקשה מה' לשמירה בדרך, אולם על פי דברי הגמ' מטרת התפילה היא קבלת רשות ושאלה לצאת לדרך זו. אנו שואלים הן על מטרת היציאה לדרך והן על האופי בו אנו מהלכים בדרך זו. אם אכן דרכנו לטובה במגמתה ובמה שאנו עושים בהיותנו בדרך הופכת נטילת הרשות לברכת ה' בצאתנו ובבואנו. רבים מהנוסעים בדרך זוכים לקיים חסד בממונם וברכבם בלקיחת "טרמפיסטים". חסד זה מאפשר את החיים הסדירים בהתיישבות ביו"ש ובמקומות רבים שאינם משופעים בתחבורה ציבורית. (על כן כפי שאחר הפיגועים באוטובוסים המשכנו להשתמש בתחבורה ציבורית מתוך ערנות מרבית כחלק ממלחמתנו באויבינו, כך גם עתה אין להימנע משימוש בטרמפים עם זהירות רבה בכל התחומים).
אחת הבעיות השכיחות בטרמפים היא איסור יחוד. אי ידיעת ההלכה עלולה להביא את הנהג והנוסעים להיכשל בדבר ה'-זו הלכה, או עלולה לגרום לעומדים ומצפים לטרמפים לכעס כלפי הנהג שאינו עוצר להם מפני אסור יחוד. לכן נזכיר כמה מההלכות הנוגעות לנסיעה בטרמפים בקצירת האומר. ( למרחיבים- שוע אהע"ז כב. אין אנו עוסקים במקרה בו אדם ממתין במקום מסוכן ומבודד). ביום אסור לאיש (אפילו כשר וצנוע) להתייחד עם שתי נשים ועם שלוש מותר, ובלילה או בדרך מותר רק עם ד' נשים (אלא כשאשתו עימו). ולאישה אסור בדרך (אפילו ביום) או בלילה להתייחד עם שני אנשים, אבל עם שלושה כשרים מותר. ואם הם אנשים שאינם צנועים אסור אפילו עשרה (ולדעת הרמב"ם והמחבר אישה מותרת להתייחד עם אנשים רבים רק כשאשתו של אחד מהם נמצאת שם וכן איש אחד מתייחד עם נשים רבות רק כשאשתו עמו). בשנת תשנ"א התכתבתי עם כמה מגדולי הפוסקים בשאלה זו לאור המציאות ביו"ש והצעתי בפניהם כמה צדדים המובאים בפוסקים להקל בהם בשעת צורך ( כגון שאין רגילות שהנהג יעצור את רכבו בצידי הדרך ביו"ש, ואם יעשה כן שכיח שיעצרו לידו בזמן קרוב לבדוק האם זקוק לעזרה, וכן נימוקים נוספים). הן מו"ר הגרש"ז אוירבך זצ"ל והן הגר"ש ישראלי זצ"ל ואחרים יבלח"ט הורו שאין לסמוך להקל על צדדים אלו ואחרים (למעט בשעת דחק גדול). ה' ישמור צאתנו ובואנו עד עולם.
שאלה: למדנו באולפנא שמותר לבחור ובחורה להיות לבדם במכונית באור יום, אם יש מכוניות מסביב ואנשים, אם אין וילונות על החלונות ובקיצור- אם ניתן לראות את הנעשה בתוך המכונית. אז למה אסור לאיש להיות עם 2 נשים ביום במכונית, ולמה זה נקרא יחוד? אמנם בשומרון יש פחות תנועה מאשר בערים ובכלל אבל עדיין יש תנועה וגם אנשים בצמתים.
תשובה: אכן אם יש תנועה ערה ובני אדם רואים מה נעשה במכונית אין בכך "יחוד". אמנם גם ביום עלול להיות "יחוד" אם נמצאים המקום שומם לגמרי.
--- --- ---
שאלה: מה קורה כאשר נהג עוצר ועולה עליו רק אישה אחת, הוא יודע את ההלכה והיא לא? האם הוא צריך להגיד לאישה לרדת? הרי זה יכול לפגוע בה.
תשובה: צריך לומר לה בכבוד גדול ואם יש צורך יכולים לחכות שיבואו אנשים נוספים.
--- --- ---
שאלה: אם אני עומדת במקום שבו עומדים כמהה בחורים וכולנו צריכים לאותו כיוון ואם הם עולים- יש מצב שאני אשאר לבד. האם אני צריכה להגיד להם לתת לי לעלות קודם?
תשובה: כן, ראוי שלא ישאירו אותך לבד מצד בטחון וגם אשה שעלולה להתבזות מכך יש להקדים אותה.
--- --- ---
שאלה: אם אני באה לצומת ומגלה שאני לבד, והרי אסור שבת תעמוד לבדה, מה אני אמורה לעשות? ללכת הצידה? לא להתייחס לאנשים שעוצרים לי?
תשובה: לראות אם העוצרים הם זוג וכד' ודאי מותר לעלות עליהם.
--- --- ---
שאלה: אם מגיע טרמפ למקום שמגיע פעם בהרבה זמן ורק אני צריכה לעלות, או שבלילה עומדות רק 2 בנות והנהג הוא בן, האם אנחנו צריכות לא לעלות ולחכות לטרמפ הבא שיכול להגיע כמה שעות אח"כ?
תשובה: בשעת הדחק ניתן לסמוך על כך, אך ישבו מאחור, בנות ללא בנים וכד' וישתדלו אם אפשר להדליק אור במכונית.
--- --- ---
שאלה: נראה לי שכל הכללים האלה, או חלקם לפחות, הם כללים שאין הציבור יכול לעמוד בהם. אז מה עושים?
תשובה: אם תרצו אין זו אגדה! תורתינו תורת חיים היא, כל השומרים על מצוותיה זוכים להתברך בעולם הזה ובעולם הבא. קלקולים רבים נמנעו בזכות ההקפדה על ההלכות הללו.
דיני קדימות בטרמפים
הרב דב ליאור שליט"א
בנושא זה אין אמת מידה הלכתית טהורה אלא זוהי הנהגה הקשורה לענייני דרך ארץ:
א. ודאי שאין לקבוע שמי שהגיע ראשון ייסע תמיד ראשון, לדוגמא - אם אחד מהממתינים זקן או ילד יש לאפשר לו לנסוע ראשון, לזקן מפני כבוד הזקן, ולילד מפני חולשתו.
ב. מי שנוסע ליעד רחוק והגיע רכב שנוסע ישירות לשם, מסתבר שיש להקדימו.
ג. הנוסע לצורך דחוף קודם למי שלא דחוף לו. נוסע לדבר מצווה קודם למי שנוסע לדבר רשות.
ד. אישה שממהרת כדי להוציא ילדים מהגן - יש לה עדיפות.
ה. אישה ואיש - למרות שמצינו בתלמוד (הוריות), שלגבי כמה וכמה דברים האיש קודם, בדרכים נראה שיש לתת לאשה לנסוע ראשונה, בייחוד אם זה בלילה.
ו. ודאי שיש רשות לנהג לקחת את מי שהוא קבע איתו מראש, זה נראה פשוט.
ז. יש להקפיד על גדרי צניעות ובספסל האחורי אין לשבת שלושה - שתי בנות ובן או להפך.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














