ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
על מרדכי היהודי נאמר "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בה" (שם ב, יא).
למרדכי היהודי היה רצון עיקש וחזק לבטל את הגזירה שמרחפת מעל לראשם של ישראל. בכל יום ויום הוא בא מחדש לפני ה' בתפילה ושיחה "לדעת את שלום אסתר". הוא לא התייאש ולא הרים ידיים ולמרות הגזרה הקשה, המשיך לבקש מאביו שבשמים לרחם על עמו.
בעל ספר 'תפארת שלמה' (רמזי פורים) מבאר כי 'אסתר' מרמזת על הנשמה הקדושה, וכוונתו של מרדכי בדבר 'מה יעשה בה', היא כיצד להוציאה מהמקומות השפלים והירודים, לקרבה ולהדביקה בה' יתברך. כלומר, פעולתו של מרדכי לביטול הגזרה הגשמית, הייתה דרך התקרבות ומאמץ רוחני.
לדברים אלו מצינו רמז בחז"ל (בבלי מגילה יב, ע"ב): "תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
ועל אסתר מסופר במדרש (ילקוט שמעוני תהילים פרק כב רמז תרפה): "'אלי אלי למה עזבתני' (תהילים כב, ב), אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני".
כשאסתר נכנסה לבית הצלמים, המקום החשוך ביותר מאורו יתברך, הכי מרוחק מכבוד שמיים, היא לא נכנעה לעצבות, היא לא נשברה ולא נפלה ברוחה, אלא האמינה בלב שלם ש'מלא כל הארץ כבודו', והקב"ה נמצא עמה, ולא שייך ריחוק ממנו יתברך כלל.
הידיעה הזו נתנה לה את הכוח לזעוק "אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי". בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע (לפורים מאמר תוקף קדושת היום) מסביר שכשצעקה אסתר "למה עזבתני", הכוונה היא "למה יש לי את ההרגשה שאתה רחוק ממני", אני יודעת ומאמינה שאתה פה איתי, אבל איני חשה את זה. אני רוצה להרגיש אותך עוטף אותי ושומר עליי, ש"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי"! (תהילים כג, ד).
בסיפור המגילה, אנו מוצאים שעם ישראל היה שרוי במצב רוחני קשה, שפל וירוד מאוד, בנוסף לגזירות שמד ואבדון- "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (מגילת אסתר ח, ח). אף על פי כן, עם ישראל התחזק בתפילה לה' יתברך, בזכות מרדכי ואסתר, שעוררו אותם לא להתייאש מן הצעקה והזעקה לעולם.
נמצא, שגם אם אתה שרוי במקום אפילה, בתוך עומק הטומאה, והנך מרגיש אבוד, שנחתם עליך בטבעת מלכו של עולם שאין לך סיכוי להצליח, וכביכול נועדת לכישלון, וככל שאתה מנסה לקום אתה נופל נפילה אחר נפילה יותר גרועה וכואבת מהקודמת, אף על פי כן, מרדכי ואסתר מודיעים לנו "שכל קוויך לא יבושו"!
על מעלת 'הקיווי' כותב הרמח"ל (אוצרות הרמח"ל): "המקוה, אפילו נכנס בגיהנם, יוצא ממנו שנאמר (ישעיה מ, לא) 'וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים', שם הוי"ה מאיר עליו. ותקותו היא טהרתו".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "'תשועתם היית לנצח', פירוש, שגם כאשר יהיה הגאולה העתידה עדיין יהיה קיים ימי הפורים, וזה נקרא לנצח, וממילא התוצאה מזה 'ותקותם בכל דור ודור', אפילו כאשר יבואו דורות שהאור יהיה גנוז מאוד, ויהיה נראה כהסתר גדול, אף על פי כן יהיה לבני אדם תקווה, שילמדו מהאורות שמתגלים בימי הפורים שיש לקוות אפילו בתוך הסתר גדול.
ומוסיף, "כתיב 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'', 'פורים' בגימטריה 'קוה אל ה' קוה אל ה''. ענין פורים הוא ליתן לאדם קיווי בין בגשמיות לידע כי אף שנראה כי אין ישועה, הכל מתהפך לטובה, ובין ברוחניות אפילו מי שנתרחק מה' והוא נמצא במקומות רחוקים יש לו קיווי להתעלות עד למעלה".
פירושים רבים נכתבו על מגילת אסתר, אך במאמר זה ביארנו על פי פשטות כוונת חכמינו הקדושים את המסר שאנו צריכים לקחת מסיפור המגילה, והוא- "לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ".
שנזכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
