ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
על מרדכי היהודי נאמר "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בה" (שם ב, יא).
למרדכי היהודי היה רצון עיקש וחזק לבטל את הגזירה שמרחפת מעל לראשם של ישראל. בכל יום ויום הוא בא מחדש לפני ה' בתפילה ושיחה "לדעת את שלום אסתר". הוא לא התייאש ולא הרים ידיים ולמרות הגזרה הקשה, המשיך לבקש מאביו שבשמים לרחם על עמו.
בעל ספר 'תפארת שלמה' (רמזי פורים) מבאר כי 'אסתר' מרמזת על הנשמה הקדושה, וכוונתו של מרדכי בדבר 'מה יעשה בה', היא כיצד להוציאה מהמקומות השפלים והירודים, לקרבה ולהדביקה בה' יתברך. כלומר, פעולתו של מרדכי לביטול הגזרה הגשמית, הייתה דרך התקרבות ומאמץ רוחני.
לדברים אלו מצינו רמז בחז"ל (בבלי מגילה יב, ע"ב): "תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
ועל אסתר מסופר במדרש (ילקוט שמעוני תהילים פרק כב רמז תרפה): "'אלי אלי למה עזבתני' (תהילים כב, ב), אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני".
כשאסתר נכנסה לבית הצלמים, המקום החשוך ביותר מאורו יתברך, הכי מרוחק מכבוד שמיים, היא לא נכנעה לעצבות, היא לא נשברה ולא נפלה ברוחה, אלא האמינה בלב שלם ש'מלא כל הארץ כבודו', והקב"ה נמצא עמה, ולא שייך ריחוק ממנו יתברך כלל.
הידיעה הזו נתנה לה את הכוח לזעוק "אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי". בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע (לפורים מאמר תוקף קדושת היום) מסביר שכשצעקה אסתר "למה עזבתני", הכוונה היא "למה יש לי את ההרגשה שאתה רחוק ממני", אני יודעת ומאמינה שאתה פה איתי, אבל איני חשה את זה. אני רוצה להרגיש אותך עוטף אותי ושומר עליי, ש"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי"! (תהילים כג, ד).
בסיפור המגילה, אנו מוצאים שעם ישראל היה שרוי במצב רוחני קשה, שפל וירוד מאוד, בנוסף לגזירות שמד ואבדון- "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (מגילת אסתר ח, ח). אף על פי כן, עם ישראל התחזק בתפילה לה' יתברך, בזכות מרדכי ואסתר, שעוררו אותם לא להתייאש מן הצעקה והזעקה לעולם.
נמצא, שגם אם אתה שרוי במקום אפילה, בתוך עומק הטומאה, והנך מרגיש אבוד, שנחתם עליך בטבעת מלכו של עולם שאין לך סיכוי להצליח, וכביכול נועדת לכישלון, וככל שאתה מנסה לקום אתה נופל נפילה אחר נפילה יותר גרועה וכואבת מהקודמת, אף על פי כן, מרדכי ואסתר מודיעים לנו "שכל קוויך לא יבושו"!
על מעלת 'הקיווי' כותב הרמח"ל (אוצרות הרמח"ל): "המקוה, אפילו נכנס בגיהנם, יוצא ממנו שנאמר (ישעיה מ, לא) 'וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים', שם הוי"ה מאיר עליו. ותקותו היא טהרתו".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "'תשועתם היית לנצח', פירוש, שגם כאשר יהיה הגאולה העתידה עדיין יהיה קיים ימי הפורים, וזה נקרא לנצח, וממילא התוצאה מזה 'ותקותם בכל דור ודור', אפילו כאשר יבואו דורות שהאור יהיה גנוז מאוד, ויהיה נראה כהסתר גדול, אף על פי כן יהיה לבני אדם תקווה, שילמדו מהאורות שמתגלים בימי הפורים שיש לקוות אפילו בתוך הסתר גדול.
ומוסיף, "כתיב 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'', 'פורים' בגימטריה 'קוה אל ה' קוה אל ה''. ענין פורים הוא ליתן לאדם קיווי בין בגשמיות לידע כי אף שנראה כי אין ישועה, הכל מתהפך לטובה, ובין ברוחניות אפילו מי שנתרחק מה' והוא נמצא במקומות רחוקים יש לו קיווי להתעלות עד למעלה".
פירושים רבים נכתבו על מגילת אסתר, אך במאמר זה ביארנו על פי פשטות כוונת חכמינו הקדושים את המסר שאנו צריכים לקחת מסיפור המגילה, והוא- "לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ".
שנזכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
