ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
על מרדכי היהודי נאמר "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בה" (שם ב, יא).
למרדכי היהודי היה רצון עיקש וחזק לבטל את הגזירה שמרחפת מעל לראשם של ישראל. בכל יום ויום הוא בא מחדש לפני ה' בתפילה ושיחה "לדעת את שלום אסתר". הוא לא התייאש ולא הרים ידיים ולמרות הגזרה הקשה, המשיך לבקש מאביו שבשמים לרחם על עמו.
בעל ספר 'תפארת שלמה' (רמזי פורים) מבאר כי 'אסתר' מרמזת על הנשמה הקדושה, וכוונתו של מרדכי בדבר 'מה יעשה בה', היא כיצד להוציאה מהמקומות השפלים והירודים, לקרבה ולהדביקה בה' יתברך. כלומר, פעולתו של מרדכי לביטול הגזרה הגשמית, הייתה דרך התקרבות ומאמץ רוחני.
לדברים אלו מצינו רמז בחז"ל (בבלי מגילה יב, ע"ב): "תנא כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי בן ששמע אל תפלתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו".
ועל אסתר מסופר במדרש (ילקוט שמעוני תהילים פרק כב רמז תרפה): "'אלי אלי למה עזבתני' (תהילים כב, ב), אמר רבי לוי כיון שהגיעה אסתר לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה ואמרה אלי אלי למה עזבתני".
כשאסתר נכנסה לבית הצלמים, המקום החשוך ביותר מאורו יתברך, הכי מרוחק מכבוד שמיים, היא לא נכנעה לעצבות, היא לא נשברה ולא נפלה ברוחה, אלא האמינה בלב שלם ש'מלא כל הארץ כבודו', והקב"ה נמצא עמה, ולא שייך ריחוק ממנו יתברך כלל.
הידיעה הזו נתנה לה את הכוח לזעוק "אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי". בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זי"ע (לפורים מאמר תוקף קדושת היום) מסביר שכשצעקה אסתר "למה עזבתני", הכוונה היא "למה יש לי את ההרגשה שאתה רחוק ממני", אני יודעת ומאמינה שאתה פה איתי, אבל איני חשה את זה. אני רוצה להרגיש אותך עוטף אותי ושומר עליי, ש"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי"! (תהילים כג, ד).
בסיפור המגילה, אנו מוצאים שעם ישראל היה שרוי במצב רוחני קשה, שפל וירוד מאוד, בנוסף לגזירות שמד ואבדון- "כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" (מגילת אסתר ח, ח). אף על פי כן, עם ישראל התחזק בתפילה לה' יתברך, בזכות מרדכי ואסתר, שעוררו אותם לא להתייאש מן הצעקה והזעקה לעולם.
נמצא, שגם אם אתה שרוי במקום אפילה, בתוך עומק הטומאה, והנך מרגיש אבוד, שנחתם עליך בטבעת מלכו של עולם שאין לך סיכוי להצליח, וכביכול נועדת לכישלון, וככל שאתה מנסה לקום אתה נופל נפילה אחר נפילה יותר גרועה וכואבת מהקודמת, אף על פי כן, מרדכי ואסתר מודיעים לנו "שכל קוויך לא יבושו"!
על מעלת 'הקיווי' כותב הרמח"ל (אוצרות הרמח"ל): "המקוה, אפילו נכנס בגיהנם, יוצא ממנו שנאמר (ישעיה מ, לא) 'וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים', שם הוי"ה מאיר עליו. ותקותו היא טהרתו".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "'תשועתם היית לנצח', פירוש, שגם כאשר יהיה הגאולה העתידה עדיין יהיה קיים ימי הפורים, וזה נקרא לנצח, וממילא התוצאה מזה 'ותקותם בכל דור ודור', אפילו כאשר יבואו דורות שהאור יהיה גנוז מאוד, ויהיה נראה כהסתר גדול, אף על פי כן יהיה לבני אדם תקווה, שילמדו מהאורות שמתגלים בימי הפורים שיש לקוות אפילו בתוך הסתר גדול.
ומוסיף, "כתיב 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'', 'פורים' בגימטריה 'קוה אל ה' קוה אל ה''. ענין פורים הוא ליתן לאדם קיווי בין בגשמיות לידע כי אף שנראה כי אין ישועה, הכל מתהפך לטובה, ובין ברוחניות אפילו מי שנתרחק מה' והוא נמצא במקומות רחוקים יש לו קיווי להתעלות עד למעלה".
פירושים רבים נכתבו על מגילת אסתר, אך במאמר זה ביארנו על פי פשטות כוונת חכמינו הקדושים את המסר שאנו צריכים לקחת מסיפור המגילה, והוא- "לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ".
שנזכה!
מתי נכון לומר סליחות ?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
