ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
בשבוע שעבר ביררנו שפרחים רב שנתיים אינם אסורים באיסור ספיחים. עתה נברר אם יש לאסור את הפרחים ששורשם נקלט בשמיטה משום ספיחים.
אך נשים לב מה אנו שואלים. השאלה איננה אם מותר לאכול את הפרחים הללו, הרי הם אינם עומדים לאכילה. השאלה היא אם פרחים אלו אסורים בהנאה. אם כך יש לברר: האם ספיחים נאסרו בהנאה, או באכילה בלבד?
רבי עקיבא דורש את איסור הספיחים מן הפסוק: "מה נאכל בשנה השביעית". שער המלך לומד מכאן שאיסור הספיחים אוסר את הספיחים באכילה בלבד, ולא בהנאה.
הגרש"ז מעיר על דבריו שתי הערות:
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
5 - קניית פרחים בשמיטה
6 - קניית פרחים בשמיטה
7 - ביעור המעשרות דווקא בסמוך לפסח?
טען עוד
שנייה: גם אם קבל את הדברים, הם אמורים בשיטת רבי עקיבא. חכמים חולקים ואומרים שאיסור ספיחים הוא מדרבנן. האם יש מקור לכך שחכמים סוברים שאיסור ספיחים אוסר את אכילתם בלבד?
ביחס לשאלה זו ראוי לציין: בלשון המדרש נשמע שאיסור הספיחים היה מוכר לתנאים, וחלקו אם מקורו הוא מן התורה או מדרבנן. המשמעות היא שאין מחלוקת על גדרי האיסור, מה כלול בו ומה לא, אלא רק על המקור. אם רבי עקיבא סובר שהספיחים אסורים באכילה בלבד, חכמים אינם חולקים על כך.
הפוסקים מביאים ראיות שונות לבחון אם הספיחים אסורים בהנאה.
ראיה מעניינת מבוססת על סיפור המובא בירושלמי (שביעית פרק ט, א). רבי שמעון בר יוחאי רואה אדם מלקט ספיחים בשמיטה. הוא גוער בו שהספיחים אסורים. עונה לו האדם: רגע, אבל אתה, רבי שמעון, סבור שהספיחים מותרים! ענה לו רבי שמעון: אני באמת מתיר, אבל חכמים חולקים, והלכה כמותם! רבי שמעון התרה בו ואמר שהוא פורץ גדר, והגמרא אומרת שהאדם אכן נענש.
ראשית נלמד את המוסר הגדול ממעשה זה. רבי שמעון בר יוחאי חולק על חכמים ואומר שהספיחים מותרים. אך הוא יודע שמעבר למחלוקת פרטית על הלכה זו או אחרת, יש את המערכת ההלכתית הכללית. ההלכה קובעת שגם אם רשב"י סובר משהו, ההלכה היא כדעת חכמים - הרבים. לכן האדם שבחר לסמוך על רשב"י ננזף על ידו. הנזיפה אינה על עצם זאת שהוא עובר על ההלכה, שהרי רשב"י סובר שפעולתו איננה נוגדת את ההלכה. הנזיפה היא על פריצת הגדר – ההתעלמות מהמערכת ההלכתית וכללי פסיקת ההלכה.
אך לגופם של דברים: מה אותו אדם עשה? לכאורה הוא רק קטף את הספיחים!
לאור זאת, הרמב"ם (שמיטה פרק ד, ג) פוסק שמי שקוטף את הספיחים לוקה מכות מרדות.
הרדב"ז אומר שאיסור ליקוט הספיחים נאסר בד בבד עם גזירת הספיחים המקורית.
הרב קנייבסקי שואל: אם אסור לקטוף ספיחים, ודאי שאסור ליהנות מהם!
ברם, הפוסקים מציעים מספר הסברים למלקות הללו:
הגרש"ז אומר שהקוטף אינו יכול לאכול את הספיחים. אם כך, הוא עובר על "לא תקצור", בעוד אינו יכול לקיים "לאכלה". הקציר המותר בשמיטה הוא רק לצורך שימוש. מכיוון שקציר זה אינו יכול להגיע לאכילה, אין היתר לקציר זה.
החזון איש אומר הסבר לכאורה פשוט יותר: מסתבר שמובלע בדברים שהאדם גם אכל את הספיחים, ולא רק קטף אותם. גם מכות המרדות הם על האכילה, ולא על הקטיף גרידא.
לענ"ד מהקשר הסוגיה נשמע משהו אחר: הטענה של רשב"י איננה שהאדם הזה עובר על איסור מסוים. הוא אומר שהוא פורץ גדר. כלומר, המעשה שלו הוא מעשה של חוצפה כלפי הפסיקה של חכמים. על כך הוא נקרא פורץ גדר. מסתבר שגם הרמב"ם מתכוון לזה: מי שמורד בחכמים ומחליט לקטוף את הספיחים בעזות מצח, לוקה. אין בכך איסור בפני עצמו.
בשבוע הבא נסיים את העיסוק בשאלת ההנאה מן הספיחים, ונסכם את הלכות קניית פרחים בשמיטה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
