ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
נעבור לאיסור נוסף שחז"ל דרשו מאותה המילה "לאכלה" – ולא לסחורה.
המשנה (סוכה פרק ג, יא) אומרת שכאשר קונים ארבעת המינים בשביעית, על המוכר לתת את האתרוג במתנה. הגמרא (דף לט ע"א) שואלת מדוע, ועונה שיש להימנע מנתינת דמי שביעית לעם הארץ.
כל הראשונים תמהים על הקושיה והתירוץ. לכאורה ידוע ומפורסם שאסור לסחור בפירות שביעית. מדוע הגמרא תולה את האיסור בנקודה, לכאורה, צדדית שדמי השביעית עלולים להגיע לאדם שאינו יודע כיצד לנהוג נכונה בדמי השביעית?
אולי כאן הנקודה לציין משהו מתודולוגי:
מדוע בלימודנו ניתן דגש כה גדול על הסוגיות שעל פניהן קשות? מדוע אנו בוחרים להתמקד בדיונים שלכאורה נמצאים בשוליים?
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
1 - הפסד בגרמא, ומחשבות על פח שמיטה
2 - יסודות מחשבתיים באיסור סחורה בשביעית
3 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
חזרה לסוגייתנו: מתוך קושיה זו הראשונים מעלים הבנות יסודיות באיסור סחורה. נעמוד על כמה מהם.
1. רש"י עונה את התשובה שעל פניה הפשוטה ביותר, אך טומנת עומק עצום. רש"י מבאר שאיסור סחורה נועד למנוע יצירה של דמי שביעית שלא ינוצלו כראוי. כלומר, אין מקום להקשות מדוע הגמרא אינה תולה את האיסור באיסור סחורה: היא כן! איסור מסירת דמי שביעית למי שאינו יודע להשתמש בהם הוא הוא איסור סחורה.
עם כל האלגנטיות של ההסבר בגמרא, יש בדברים חידוש גדול מאוד. היה מקום להבין שאיסור סחורה מבוסס על כך שאסור לאדם לקחת חפץ השייך לכלל ולמכור אותו לאחרים. שוו בנפשכם: יבוא אדם לקידוש הקהילתי, ייקח לעצמו בקבוקי שתיה ושאר מטעמים, וימכור אותם למחרת. האם מעשה כזה יעלה על הדעת? אומר רש"י: כן! בעצם הפעולה הזאת אין בעיה. הבעיה היא רק שהוא עלול שלא לנצל את דמי השביעית כראוי.
כיצד זה יתכן? כיצד יתכן שהבעיה היחידה באיסור סחורה היא ניצול שאינו נכון של דמי שביעית? לכאורה דבריו מתחברים לשיטת חכמי ספרד, אותה נביא עתה:
2. שיטת חכמי ספרד הראשונים (רמב"ן וריטב"א): איסור סחורה אינו איסור מוחלט למכור את פירות השביעית. האיסור הוא לסחור בהם. כלומר, להפוך אותם לסחורה. מהי כוונת הדברים?
ביחידות הקודמות הצגנו את התפיסה לה קראנו תפיסת "שלחן גבוה". הקב"ה מזמין אותנו לאכול על שלחנו, על ידי כך שהוא מזכיר שהארץ כולה שלו, יד אדם לא תהיה שותפה ביצירת הפירות בשנה זו, וכולם מוזמנים לאכול מפריה ולשבוע מטובה.
יגיע אדם לשלחן הגבוה, ויברר מה יש לאכול. יתברר שמה שאפשר לקבל כרגע הם אשכוליות ותפוזים. אבל הוא אינו אוהב פירות הדר. הוא רוצה לאכול פלאפל. אומר לו הקב"ה: אין בעיה. תאסוף תפוזים. תמכור אותם. קנה פלאפל. אתה עדיין אוכל משלחנו של מקום: הקב"ה מפקיר את הפירות בכדי שיהיה לכם "לאכלה" – לא בהכרח את פירות הארץ, אלא לאכול מה שתוכלו להשיג בעזרת פירות הארץ. גם זה בבחינת "דמי כיס" שמקבלים משלחן גבוה. לכן גם המאכל שקונים בעזרת הכסף קדוש בקדושת שביעית (והכסף יוצא לחולין, שהרי הוא כבר נוצל להשגת הפריט הבא).
אם כך, מהו איסור סחורה? לרכוש בעזרת הכסף פריטים שאינם פריטי אוכל. להרוויח את הכסף ולהכניס לחשבון הבנק. מי שעושה כך, סוחר בסחורות אחרות בעזרת פירות שביעית, אינו אוכל משלחנו של מקום.
(מתוך המודלים בהם עסקנו בשבועות האחרונים, ניכר שרש"י וראשוני ספרד מבארים את איסור סחורה במודל של אכילה משלחנו של מקום, ולא מודל הקידוש הקהילתי).
3. אחרונים רבים מבינים שאף הרמב"ם נוטה לשיטה זו. הרמב"ם פוסק שמותר למכור כמות קטנה של פירות שביעית. בדומה לכך, הוא אומר ש"סוחרי שביעית" הפסולים לעדות אלו הסוחרים שניכר שתלויים במסחר בפירות שביעית. מספר פירושים נאמרו לדברים. אחד מהם הוא שהרמב"ם ממשיך את דברי הריטב"א. מותר ליהנות מפירות שביעית כל עוד המכירה היא נקודתית, באופן המאפשר לעקוב אחרי הכסף, וכך ניכר שאלו "דמי הכיס" האלוקיים שניתנו לו. האיסור הוא לעשות 'מסחרה' – מכירה בכמות גדולה שאיננה מאפשרת לשמר את המודעות שבעצם הוא אוכל משלחן גבוה.
4. בעלי התוספות מבארים שכל איסור סחורה מוטל על הקוצר והקוטף, בלבד. הגרי"פ פערלא והרב סולוביצ'יק מבארים שהדברים מבוססים על הדברים שביארנו בשיטת הרמב"ם בעבר. האיסור הוא "לא תקצור .... לאכלה". כלומר, אסור לקצור, אלא אם כן הקציר נעשה לאכילה. הקוצר למכירה עובר על איסור "לא תקצור".
ממילא עולה שאם קצר, ובא מישהו אחר ומכר – אף אחד לא עבר על איסור! הראשון מפני שלא קצר שלא למטרת אכילה, השני – מפני שלא קצר!
להמשך עיון בנושא זה עיינו במורנו יחידה 12.
כאמור, הנה אנו רואים שמתוך סוגיה שלכאורה איננה במרכז הלכות מסחר בפירות שביעית, דווקא משם ניתן לדלות עומק שקשה יותר להפיק מהמשניות המרכזיות.
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תיקון ימי השובבי"ם
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מי אתה עם ישראל?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
