ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
הרב עובדיה נשאל: נניח שבבית כנסת מסוים מתפללים כך מנחה וערבית. לאחר מכן מתפללים שם מנחה, לפני השקיעה. האם מותר לאדם שהתפלל כבר ערבית לענות לקדיש וקדושה במניין המתפלל מנחה?
בשבוע שעבר הבאנו את דברי המרדכי, האומר שמי שענה על 'ברכו' של הציבור בליל שבת אינו רשאי להתפלל מנחה של ערב שבת, וביררנו שעיקר הבעיה היא להתפלל תפילת חול אחרי שכבר קיבל את קדושת השבת.
לאור זאת, הרב עובדיה מחלק את השאלה בין לענות על קדיש וקדושה בימות החול, ולענות על קדיש וקדושה של מנחה של ערב שבת אחרי שכבר התפלל ערבית של שבת.
ברקע יש מספר שאלות שונות:
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
41 - חמדת השבת: מענה על קדיש וקדושה של מנחה אחרי תפילת ערבית
42 - חמדת השבת: יסודות קדימה בברכות
43 - חמדת השבת: כללי קדימת הברכות: המסוים, החביב, ושבעת המינים
טען עוד
ב. האם מותר לענות על קדיש וקדושה של חול בשבת?
ג. האם מותר לענות על קדיש וקדושה (שתמיד נאמרות בשעות היום) בלילה?
הרב עובדיה מנתח כל אחת מהשאלות הללו:
באשר לשאלה הראשונה: האם תפילת ערבית מגדירה את הזמן שאחריה כ'לילה'. עסקנו בשאלה זו בהרחבה בשבועות האחרונים. באופן כללי נאמר שלכאורה שאלה זו נתונה במחלוקת ר"ת והרא"ש, כאשר נטיית הפוסקים היא לשיטת הרא"ש, האומר שתפילת ערבית אינה מגדירה את היום כלילה.
הרב עובדיה מביא מספר ראיות לכך שאינו כל כך פשוט לומר שהכרענו חד משמעית כשיטת הרא"ש:
- בשלחן ערוך (יורה דעה סימן תב) פוסק שמי שהתפלל ערבית מבעוד יום ולאחר מכן שמע שנפטר קרובו וכבר נקבר, אם יתחיל לשבת שבעה כעת ספירת השבעה תתחיל למחרת. הט"ז (שם) מסביר שהטעם לכך הוא שכבר עשאו לילה 1 .
- בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ל סעיף ה) פוסק שמי שכבר התפלל ערבית אינו רשאי להניח תפילין, למרות שטרם שקעה השמש.
יש לציין שהלכה זו אינה פשוטה כל כך. הפוסקים (אליה רבה, שו"ע הרב ועוד) מתקשים בהלכה זו, מפני שעקרונית איסור הנחת תפילין בלילה נובעת מחשש שינה, ולא מההגדרה ההלכתית של "לילה". כך שלא ברור שראיה זו הכרחית.
בנוסף, בשו"ת עמודי אש (ג יט) אומר שהנחת תפילין אחרי ערבית ניכרת כתרתי דסתרי. כלומר, גם אם הלכתית זמן זה אינו מוגדר כלילה, האדם הרגיל אינו מבין כיצד יתכן שהציבור יתפלל ערבית ולאחר מכן אנשים יניחו תפילין. אך אין מכאן ראיה לשני דברים: א. אין ראיה שהלכתית זמן זה נקרא לילה. ב. אין ראיה שאסור לעשות דבר שאינו ניכר, כמו לענות על קדיש וקדושה, אחרי ערבית.
על כל פנים, נמצאנו למדים שמצד אחד עיקר ההלכה היא כשיטת הרא"ש כפי שהצגנו בשבוע שעבר, ולכן פוסקים רבים מתירים למי שהתפלל ערבית עם הציבור מבעוד יום ונזכר שלא התפלל מנחה, להתפלל מנחה לאחר מכן. כך שאנו בהחלט רואים צדדים לכאן ולכאן בהלכה זו.
נעבור לשאלה הבאה: האם יש פגיעה בכבוד השבת בכך שעונה על קדיש וקדושה של חול בשבת?
כאן הרב עובדיה נחרץ מאוד: בהחלט יתכן שיש בעיה לבקש את הבקשות של ימי החול בשבת 2 . אך בשבת אנו עונים על קדיש וקדושה. הפסוקים זהים לפסוקים שאנו אומרים בשבת. הקדיש זהה. אם כך, קשה לראות איסור לענות על קדיש וקדושה של חול בשבת.
ובכל זאת, הרב עובדיה מצטט את שו"ת עמודי אש, שפסק שמותר לענות על קדיש וקדושה אחרי ערבית בימות החול, אך לא אחרי שקיבל עליו שבת בתפילת ערבית. כנראה שהוא מבין שמענה על חלקים מתפילת מנחה נראים כאילו מנסה לשוב לימות החול, ולכן אוסר זאת. אך הרב עובדיה חולק עליו.
נעבור לשאלה השלישית: בשו"ת האלף לך שלמה (של הרב שלמה קלוגר) פוסק על ציבור המתפלל מנחה ומגיע לקדיש וקדושה אחרי צאת הכוכבים. הוא פוסק שאם אפשר יש למנוע מהם מלומר קדושה, שאין לומר קדושה של היום בלילה. ואם מתפללים מנחה וערבית, ולאחר מכן יש שם מניין למנחה לפני השקיעה, מי שהתפלל ערבית יענה על קדיש אך לא על קדושה.
הרב עובדיה מאוד תמה על כך: הרי אנו אומרים את הקדושה בלילה: בצאת שבת, בליל תשעה באב, בליל פורים. אמנם חז"ל לא תיקנו לומר את חזרת הש"ץ, וממילא גם לא קדושה, בלילה. אך אין בעיה עקרונית לומר את הפסוקים הללו בלילה, גם לא בצורה הציבורית של הקדושה. הרב עובדיה מסכים שנכון להחמיר שכהן שהתפלל ערבית לא יישא את כפיו, זה אכן נראה כתרתי דסתרי. אך לעניין מענה על קדיש וקדושה אינו רואה בעיה.
הרב עובדיה מביא משו"ת ישמח לב, שהביא דוגמא מעשית מאוד: בביקור בכותל המערבי בהחלט סביר שמניין אחד יפגוש מניינים רבים אחרים. מדי יום מתקיימות תפילות מנחה לצד תפילת ערבית. האם מותר למסיימי תפילת ערבית לענות על קדיש וקדושה של מנייני מנחה?
הוא אומר שאסור בתכלית האיסור להימנע מלענות אמן של הציבור, מפני שנראה ככופר בברכת ה' שהם בירכו.
הרב עובדיה מוכיח מהגמרא (ברכות דף כא ע"ב) שאין הלכה שכזאת ביחס למענה על קדיש (אלא רק על הצטרפות לציבור בברכת 'מודים'). אך את עיקר הדין פוסק כדבריו: שמותר ראוי ונכון לענות על קדיש וקדושה של מנחה, גם אחרי תפילת ערבית, בין בחול ובין בכניסת שבת. וכדבריו פוסק בציץ אליעזר (חלק י סימן טו).
^ 1.ההלכה שם מעט יותר מורכבת. אך העיקרון הוא מה שכתבנו כאן.
^ 2.על פניו דבר זה נתון במחלוקת בין התלמוד הבבלי והירושלמי. בירושלמי שבת (טו ג) נאמר שאסור להתפלל את תפילת י"ח בשבת מפני שאין לבקש את צרכיו בשבת. אך במסכת ברכות (כא.) נאמר שלא מתפללים י"ח בשבת מפני שחז"ל לא הטריחו את הציבור בכך, משמע שמבחינה עקרונית אין בעיה להתפלל את תפילת החול בשבת. כמובן שאין זה סותר את דברי המרדכי – אחרי שאדם קיבל עליו שבת, ואחרי שחז"ל תיקנו לא להתפלל י"ח בשבת, יש בתפילת החול זלזול בשבת.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
תהיו חמים!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
