ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת: וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן: וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ: וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר ל"ה, פס' לא – לד)
הויכוח סביב עונש המוות, חוצה חברות גם במדינות הרואות עצמן חלק מן התרבות המערבית. הצורך להגן על החברה באמצעות עונש מרתיע מתנגש עם שלש טענות עיקריות:
א. יש אי מוסריות בלקיחת חיי אדם, גם בגלל שרק מי שנתן חיים רשאי לקחת אותם.
ב. האדם איננו חסין מטעויות וטעות בתחום זה היא בלתי הפיכה ובלתי ניתנת לתיקון.
ג. הריגה איננה מתקנת את העוול שנעשה.
ד. כליאת הפושע מבטיחה אי הישנות הפשע גם ללא צורך בביצוע עונש המוות.
התורה דוחה את כל הטענות הללו, לפחות בעניינו של רוצח במזיד:
א. נותן התורה, בורא עולם הוא המצווה להעניש את הרוצח בדין מוות.
ב. סדרי הדין המחמירים בדינו של רוצח מבטלים את החשש של טעות, שהרי כל ספק מזכה את הרוצח.
ג. התורה אוסרת עלינו לקחת כופר מן הרוצח, גם אם הדבר ישתלם לחברה. כגון אם הרוצח יתרום את זמנו ו/או רכושו לטובת החברה.
ד. עונש כליאה בעיר מקלט שמור אך ורק לרוצח בשגגה.
עיון בפסוקים מראה כי התורה מוסיפה ומדגישה נימוק נוסף. אי הענשת רוצח במזיד "מחניפה" ומטמאת את הארץ. בני ישראל חייבים להקים חברה שערכיה הם ערכי צדק, כך יוכלו לחיות את חייהם בקדושה ובטהרה במקום בו השכינה שורה. ערכי צדק אלה מחייבים הענשתו של רוצח במזיד בעונש מיתה. אי הריגתו של הרוצח מגרשת את השכינה.
הבנה שכזו יכולה להסביר פרט עקרוני ולכאורה תמוה בצוואתו של דוד לשלמה בנו. דוד מצווה את שלמה:
" וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו: וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" (מלכים א פרק ב, פס' ה-ו)
צריך עיון! אם יואב היה חייב מיתה על פי דין, מדוע דוד לא העמידו למשפט והוציאו חייב ואם היה פטור מדוע כל כך חשוב ששלמה הצעיר יטפל בבעיה?
על פי דברינו, ניתן לומר כי טובת הציבור הייתה שלא לפגע ביואב שהפיל את חיתתו על כל מרחבי המזרח התיכון וניצח את כל אויבי דוד וישראל. אומנם, עתה עם עלייתו של שלמה לשלטון עולה על הפרק שאלת בנין בית המקדש והשכנת השכינה בתוכו. דוד הבין כי כל עוד לא מענישים את הרוצח, זה בבחינת "החנפת הארץ" ו"גרוש השכינה". גם אם בית המקדש יבנה פיזית השכינה לא תשרה בו ח"ו. לכן אין ברירה, זה המסר של הפסוקים המיוחדים הללו. אסור לוותר לרוצחים אם רוצים במצב של:
"וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן" (ישעיהו נ"ח ב)
הבה נתפלל כי השכינה תשרה ומניעות מסוג זה כלל לא תהיינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
